תנין אורינוקו
תנין האורינוקו (שם מדעי: Crocodylus intermedius) הוא מין תנין גדול השרוי בסכנת הכחדה חמורה המצוי במים מתוקים בצפון אמריקה הדרומית, במיוחד בנהר האורינוקו.
 תנין אורינוקו
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | תנינאים |
| משפחה: | תניניים |
| סוג: | תנין |
| מין: | תנין אורינוקו |
| שם מדעי | |
 Crocodylus intermedius
| |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ממדים עריכה
אורך הבוגרים הוא 3–4.8 מטרים (9.8–15.7 רגל). משקל הנקבות הוא כ-200 ק"ג ומשקל הזכרים הוא כ-380 קילוגרם (840 ליברות). הפרט הגדול ביותר שתועד נורה בשנת 1800 ואורכו היה 6.78 מטרים (22.2 רגל),[2] כאורכו של זכר בוגר של תנין הים. כיום תניני אורינוקו בדרך-כלל לא מגיעים לאורך של יותר מ-5 מטרים (16 רגל). תנין האורינוקו מזוהה על ידי חוטמו הארוך יחסית ועור צהבהב עם פסים חומים כהים.
תפוצה עריכה
תפוצתו מוגבלת לאגן הניקוז של נהר האורינוקו ובאגן הניקוז של נהר המטה בקולומביה ובוונצואלה. הוא נצפה מספר פעמים באי טרינידד, אך זה לא אושר וכנראה בלבלו בינו ובין התנין האמריקני.
תזונה עריכה
כמו כל התנינאים, התזונה של תנין האורינוקו מורכבת בעיקר מדגים, אבל בתור טורף-על אופרטוניסט, גם כמעט כל בעל חיים הנמצא בתחום תפוצתו יכול להוות טרף פוטנציאלי (כגון קפיבארה, חיות מבויתות, ולפעמים גם טורפים גדולים, אם המזון דל). ישנם דיווחים על תנינים שתקפו בני-אדם, אבל זה מאוד לא סביר, בהתחשב באוכלוסייה הקטנה והבידוד היחסי מיישובי אדם (קראקס היא העיר הגדולה הקרובה ביותר והיא נמצאת מחוץ לטווח תפוצתו).
רבייה עריכה
תנין האורינוקו מזדווג בזמן העונה היבשה. הנקבות חופרות קן לצאצאים על גדת נהר חולית, 14 שבועות לאחר ההפריה. הדגירה על הביצים נמשכת 3 חודשים. האבקועים בוקעים מהביצה במהלך הלילה וקוראים לאמם שמרימה אותם מהקן ונושאת אותם למים. האם ממשיכה להגן על צעירים במשך כשנה. תניני אורינוקו צעירים נמצאים הסכנת טריפה על ידי אורובו שחור, לטאות טגו, אנקונדות, קיימנים וטורפים אחרים.
מצב שימור עריכה
תנין האורינוקו מצוי בסכנת הכחדה חמורה כתוצאה מציד ממושך בשל עורו. בין שנות ה-40 לשנות ה-60 של המאה ה-20, 1,000 מהתנינים האלו נשחטו בנהר האורינוקו ובביצות לוס יאנוס, והמין התקרב מאוד להכחדה, עד שהוכרז חיה מוגנת בשנות ה-70. כיום הוא מוגן גם בוונצואלה וגם בקולומביה, ונכלל בנספח ראשון ב-CITES. בנוסף לציד בשל עורו, בין האיומים האחרים נכללים גם איסוף תנינים צעירים למכירה כחיות אקזוטיות והצעה לבניית סכר באזור העליון של נהר האורינוקו.
לא ברור כמה פרטים נותרו בטבע אבל מעריכים שהמספר נע בין 250 ל-1,500. האוכלוסייה בקולומביה היא קטנה מאוד, עם תת-האוכלוסייה הגדולה ביותר בוונצואלה שנמצאת במדינת קוחדס ובאזור סרארה במדינת לרה, עם פחות מ-500 פרטים בוגרים. בנוסף קיימות עוד כמה תת-אוכלוסיות קטנות יותר.
בנובמבר 2007, היו רשומים 50 פרטים בגני החיות במערכת המודיעין הבינלאומית למינים (ISIS), והאוכלוסייה הגדולה ביותר בשבי נמצאת באקווריום העולמי בדאלאס, טקסס. כתוספת, מספר של פרטים מוחזקים בשבי במרכזי רבייה בוונצואלה. מאז שנות ה-90 המוקדמות, תנינים צעירים שוחררו גם בחוות פרטיות וגם בפארקים לאומיים בוונצואלה. תנינים רבים מתים לפני שהם מגיעים לבגרות, ועל מנת להגביר את סיכויי ההשבה לטבע, 360 פרטים גזעיים שוחררו רק לאחר שהגיעו לאורך של 2 מטר.
קישורים חיצוניים עריכה
- תנין אורינוקו, באתר ITIS (באנגלית)
- תנין אורינוקו, באתר NCBI (באנגלית)
- תנין אורינוקו, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- תנין אורינוקו, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- תנין אורינוקו, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- תנין אורינוקו, באתר GBIF (באנגלית)
- תנין אורינוקו באתר הרשימה האדומה של IUCN (באנגלית)
- תנין אורינוקו (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ תנין אורינוקו באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ גורדון גריג ודייוויד קירשנר, Biology and Evolution of Crocodylians, 2015. עמ' 29–30. המדידה דווחה על ידי אלכסנדר פון הומבולדט ונעשתה על ידי עוזרו אמה בונפלאן.