תסמונת אדמת מולדת
תסמונת אדמת מולדת היא תופעה של הימצאות נגיפי אדמת בעובר עקב הידבקותה של האם בנגיף בזמן ההיריון העלולה לגרום לסיכונים שונים לעובר.
_PHIL_4284_lores.jpg) | |
| קטרקט שהתפתח בעיני ילד שאימו חלתה באדמת בזמן ההריון | |
| תחום |
רפואת ילדים  |
|---|---|
| גורם |
אדמת |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
802617 |
| DiseasesDB | 11729 |
| MeSH | D012410 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | P35.0 |
| ICD-11 |
KA62.8 |
  | |
היסטוריה עריכה
בשנת 1941 דיווח רופא עיניים בשם נורמן גרג על 78 מקרים של תינוקות שסבלו מקטרקט מולד, לאחר שאמם חלתה באדמת במהלך ההיריון. היה זה הדיווח הראשון על תסמונת אדמת מולדת. מאז למד העולם פרטים נוספים על מצב זה ועל הצורך במניעתו באמצעות חיסון כנגד האדמת.
בשנים 1964–1965 נרשמו בארצות הברית 12.5 מיליון מקרי אדמת, שבעקבותיהם נולדו כ-20,000 ילדים שסבלו מתסמונת אדמת מולדת. בשנת 1969 הוחל בחיסון כנגד אדמת, וכיום ירד מספר המקרים המדווח בארצות הברית לפחות מ-10 מקרים בשנה. מקרים אילו מתרחשים בעיקר בקרב אוכלוסיות מהגרים שחיסונים אינם שגורים בהם.
תסמינים עריכה
נגיף האדמת הוא אחד הנגיפים המזיקים ביותר לרקמותיו של העובר. הוא משפיע על כל הרקמות וגורם למומים מולדים רבים ולעיתים קרובות למוות תוך רחמי של העובר, ללידה מוקדמת או להפלה טבעית. היקף הנזק הנגרם לעובר תלוי בשלב ההריון שבו חלתה האם: כשככל שההריון בתחילתו, כך גדלה מידת הנזק. 85% מהתינוקות שאימם חלתה ב-3 החודשים הראשונים להריון יראו סימנים של תסמונת אדמת מולדת, בעוד שהידבקות האם לאחר השבוע 20 להריון תביא לנזקים לעובר בשכיחות נמוכה מאוד.
הסימן השכיח ביותר לתסמונת אדמת מולדת הוא החרשות. לעיתים הוא עשוי להיות הסימן היחיד, בעיקר במקרי ההדבקה המתרחשים לאחר החודש הרביעי להריון. פגמים שכיחים נוספים הם בעיות עיניים שונות, כגון קטרקט, עין קטנה, יתר לחץ תוך-עיני ועוד; מומי לב שונים שיתבטאו באנטומיה לא תקינה של המחיצות בין החדרים, בשינויים במסתמים השונים, ועוד; בעיות נוירולוגיות שונות כגון ראש קטן מהמצופה, וכן הפרעות קוגניטיביות שונות. בנוסף תיתכן הופעת צהבת מולדת, הגדלה של איברי הבטן, סימנים עוריים עקב דמם כתמי, שינויים בכמות טסיות הדם, וכן בעיות בהשקעת סידן בעצמות.
אם המחלה מופיעה בחודש הראשון של ההריון, יש סיכוי של 50% שהעובר יפתח מומי לב, חירשות, פגיעה מוחית, וקטרקט בעיניים. בחודש השלישי של ההריון הסיכון פוחת לרמה של 10%, והוא ממשיך לפחות בהדרגה במהלך המשך ההריון.
טיפול מונע עריכה
כטיפול מונע, מומלץ כי נשים לפני ההריון תעבורנה בדיקה יזומה שתאשר חיסון נגד נגיף האדמת ובמידת האפשר להתחסן שלושה חדשים או יותר לפני הכניסה המתוכננת להריון. יש לערוך בדיקה זו אף אם האשה כבר חוסנה בעבר, שכן בחלק מהמקרים יש ירידה ברמת הנוגדנים המגינים נגד המחלה, למרות החיסונים.
החיסון נגד נגיף האדמת מורכב מנגיף חי מוחלש. אף שאין הוכחות לנזק הנגרם לעובר כתוצאה מהחיסון, לא ניתן לשלול גרימת נזק לעובר, ועל-כן, החיסון אסור בזמן הריון, ואף בתקופה של חודש לפני תחילתו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.