תערוכה קולוניאלית

תערוכה קולוניאלית (באנגלית: colonial exhibition, בצרפתית: exposition coloniale) הייתה סוג של תערוכה בינלאומית שנועדה לחזק את תמיכת העמים באימפריות הקולוניאליות השונות, במהלך תקופת האימפריאליזם המודרני.

מטרת התערוכות

תערוכה קולוניאלית Paris 1931

התערוכות, שמומנו על ידי ממשלות המעצמות הקולוניאליות, לצד סרטי קולנוע, ספרים כדוגמת ספריו של רודיארד קיפלינג, ופרסומות, היו חלק מתעמולה שמטרתה הייתה לשכנע את אזרחי המעצמות ושאר מדינות העולם בתרומתה החיובית של ההתפשטות הקולוניאלית. כמו כן הן נועדו לעודד את גיוס אזרחיהן לשירות במושבות ולקידום מוצרי צריכה מהמושבות. התערוכות נערכו אחת לכמה שנים באחת הערים המרכזיות ברחבי העולם החל משנת 1866 ועד לשנת 1939 ונפסקו עקב מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה נערכה תערוכה נוספת ואחרונה בשנת 1948, בשלהי התקופה הקולוניאלית האירופית. התערוכה הגדולה ביותר נערכה בפריז בירת צרפת בשנת 1931. היא נמשכה שישה חודשים וביקרו בה מיליוני מבקרים. התערוכה השתרעה על שטח של 1,100 דונם.

אופי התערוכות

המעצמות הקולוניאליות העיקריות היו בריטניה וצרפת, אך גם למדינות אחרות באירופה, פורטוגל, הולנד וגרמניה, היו מספר מושבות באפריקה ובאסיה, ואף הן ערכו מספר מועט של תערוכות. בתערוכות ביקרו מיליוני מבקרים והן השתרעו על שטחים נרחבים שכללו ביתנים גדולים בהם הוצגו המושבות השונות. והמבקרים עברו תוך הליכה ממושבה למושבה. בצד המיצגים של המושבות השונות נכללו בתערוכות גם דוכני מוצרים של חברות מסחריות מן המושבות, התערוכות כללו גם פארקי שעשועים ומיצגי ענק ששחזרו באמצעות תפאורה אתרי אדריכלות מפורסמים כגון הטאג' מהאל בהודו ואנגקור ואט בקמבודיה. כמו כן הוצגו בתערוכות בעלי חיים חיים ומפוחלצים. לתערוכות הובאו ילידים בתור גן חיות אנושי. הם הוצגו בלבוש מסורתי בתוך תפאורה של כפרים מסורתיים, רקדו וביצעו ריטואלים מסורתיים שלא שיקפו דווקא את מציאות חייהם אלה הותאמו לסטריאוטיפים של המבקרים בדבר אופיים הלא אירופי. כל זאת בתקופה שהקולוניאליזם נחשב ללגיטימי.

ארץ ישראל בתערוכות

בתערוכת 1931

ביתן ארץ ישראל בתערוכה הקולוניאלית 1931

בשנת 1931 נערכה התערוכה הקולוניאלית בפריז בירת צרפת. התערוכה נקראה בשם "התערוכה הקולוניאלית הבינלאומית" (Exposition Coloniale Internationale). בתערוכה זו נבנה ביתן ארץ ישראלי כחלק מהתצוגה של האימפריה הבריטית. הביתן האחר בתצוגה הבריטית היה הביתן ההודי. הייתה זו הפעם הראשונה שארץ ישראל – פלשתינה הייתה מיוצגת בתערוכה בינלאומית. הביתן הארץ ישראלי נבנה במתכונת קבר רחל. למרות שהביתן היה ביתן כללי של ארץ ישראל המנדטורית הוצגו בו מוצגים ששיקפו כמעט אך ורק את התפתחות היישוב היהודי והמפעל הציוני; מפעלי תעשייה כדוגמת מפעל המלט נשר ומפעלי החשמל של רוטנברג, התפתחות העיר תל אביב ומוצרים חקלאיים. כן הוצגו בתערוכה הוצאות הספרים שטיבל, אמנות ודביר. פיתוח הארץ הוצג באמצעות מוצגים של תחנת הניסיונות של מקוה ישראל ומוצגי הקרן הקיימת, קרן היסוד ופיק"א. במרכז האולם המרכזי שבביתן נבנתה תבנית של ספינה ועל סיפונה פרדס של הדרים.

בתערוכת 1936

בשנת 1936 נערכה התערוכה הקולוניאלית ביוהנסבורג, העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בדרום אפריקה, ומרכז הסחר והכלכלה של המדינה. התערוכה נקראה "התערוכה האימפריאלית" (Empire Exhibition). בתערוכה זו נבנה ביתן ארץ ישראלי בתכנונו של הארכיטקט זליג אקסלרוד שהגיע לשם כך מהארץ. הוא בנה בביתן דגמים של מבנים היסטוריים מתולדות ארץ ישראל שכללו את אתרי היהדות - אוהל מועד, מקדש שלמה בית המקדש השני ומקדש הורדוס. כמו כן אתרים רומיים - מקדש יוליואנוס ומקדש יוסטיניאנוס, כנסיית הקבר ואף את כיפת הסלע המוסלמית.

התערוכה האנטי-קולוניאלית

כרזת התערוכה האנטי-קולוניאלית

במקביל לתערוכה הקולוניאלית שנערכה בפריז בשנת 1931 וכתגובה לה הוצגה בפריז תערוכה אנטי-קולוניאלית, בשם "האמת על המושבות". התערוכה אורגנה על ידי המפלגה הקומוניסטית של צרפת וכללה שני אגפים. האגף האחד הוקדש לפשעים ולעוולות של הקולוניאליסטים כלפי העמים הנתונים לשלטונם. האגף האחר הוקדש לניגוד שבין מה שנקרא בפי המארגנים "קולוניאליזם אימפריאליסטי" לבין מדיניות הלאומים של ברית המועצות, שחוקתה העניקה שוויון זכויות לכל אזרחיה וזכות הגדרה עצמית לכל הלאומים שבתחומה.

התערוכה הנאצית

האימפריה הקולוניאלית הגרמנית שלטה על מספר מושבות באפריקה ובאיי האוקיינוס השקט. החשובות במושבות אלו היו האחת דרום-מערב אפריקה הגרמנית (כיום נמיביה), עליה השתלטו הגרמנים בסוף המאה ה-19 ובשנים 1904 – 1907 דיכאו בה מרד של הילידים תוך שפיכות דמים מרובה, שהגיעה עד לכדי רצח העם של ההררו והנאמה. האחרת הייתה מזרח אפריקה הגרמנית שכללה את טנגניקה (כיום חלק מטנזניה), רואנדה ובורונדי וכמו כן קמרון וטוגו. כל המושבות הוצאו משליטה גרמנית לאחר תבוסת הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה.

בין כוונות הכיבוש של גרמניה הנאצית קוננה כל העת השאיפה להחזיר לגרמניה את השליטה במושבות שהקיסרות הגרמנית הפסידה כרבע מאה קודם לכן. ברוח זו נוסד "משרד המפלגה הנאצית למדיניות קולוניאלית" . לראש המשרד התמנה נציב הרייך של בווריה פרנץ ריטר פון אפ שהרקע הקולוניאלי שלו היה מעורבות ברצח העם של ההררו והנאמה. במסגרת המשרד נערכו תוכניות לכיבוש מחדש של מושבות גרמניה לשעבר באפריקה וכיבוש המושבות של בריטניה וצרפת.

בקיץ של שנת 1939, זמן לא רב לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נערכה ביוזמתו של פון אפ תערוכה בעיר דרזדן שנקראה "התצוגה הקולוניאלת הגרמנית" (Deutsche Kolonialausstellung Dresden). בתערוכה נטלו חלק המוזיאון לאתנולוגיה, המכון הלאומי ליחסי חוץ ומושבות ומוסדות אקדמיים. בפתיחת התערוכה סקר פון אפ משמר כבוד של אנשי אס אס וראש העיר דרזדן נשא נאום בו קרא בגלוי להחזרתן לגרמניה של מושבותיה לשעבר מכוח הזכות ההיסטורית.

התערוכות היפניות

גם הקיסרות היפנית ערכה במחצית הראשונה של המאה העשרים מספר תצוגות שניתן להגדירן כתערוכות קולוניאליות. חלקן ביפן עצמה וחלקן בשטחי הכיבוש שלה, טאיוואן שנכבשה על ידה בסוף המאה ה-19 וקוריאה שנכבשה על ידה בשנת 1910. מטרת התערוכות הייתה להפגין את ההישגים הכלכליים והחברתיים שהשלטון היפני הביא לכאורה לבני אותן ארצות. בין התערוכות הללו נכללות תערוכות שנערכו בסיאול בשנים 1915 ו-1929 ותערוכה שנערכה בטאיפיי בשנת 1935.

התערוכות לפי סדרן

• 1866 - מלבורן, אוסטרליה.
• 1870 - סידני, אוסטרליה.
• 1875 - מלבורן, אוסטרליה.
• 1876 - בריסביין אוסטרליה.
• 1883 - אמסטרדם, הולנד.
• 1886 – לונדון, בריטניה.
• 1889 – פריז, צרפת.
• 1894 – ליון, צרפת.
• 1894 - פורטו, פורטוגל.
• 1886 - מלבורן, אוסטרליה.
• 1896 – ברלין, גרמניה.
• 1897 – בריסל, בלגיה
• 1898 – רושפור, צרפת.
• 1902 – האנוי הודו-סין.
• 1906 – מרסיי, צרפת.
• 1907 - פריז, צרפת.
• 1908 – לונדון, בריטניה.
• 1910 – בריסל, בלגיה.
• 1911 – לונדון, בריטניה.
• 1914 – סמרנג, אינדונזיה.
• 1921 – לונדון, בריטניה.
• 1922 – מרסיי, צרפת.
• 1924 – לונדון, בריטניה.
• 1930 – אנטוורפן, בלגיה.
• 1931 - פריז, צרפת.
• 1934 - פורטו, פורטוגל.
• 1936 – יוהנסבורג, דרום אפריקה.
• 1937 - פריז, צרפת.
• 1938 - גלאזגו, סקוטלנד.
• 1939 – דרזדן, גרמניה.
• 1940 – ליסבון, פורטוגל.
• 1948 – בריסל, בלגיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תערוכה קולוניאלית בוויקישיתוף

• "לא מושבה אני" - אומרת סוריה, דואר היום, 4 באוגוסט 1930
• Palestine Pavilion at French Colonial Exhibition in Paris to Be Opened Next week ידיעה מ-9 במאי 1932 באתר הJTA, סוכנות הידיעות היהודית
• גלוית פרסומת לביתן ארץ ישראל בתערוכת 1936(הקישור אינו פעיל) באתר artefacts.co