1979 בישראל

1979 בישראל (ה'תשל"ט - ה'תש"ם) הייתה השנה בה חגגה המדינה 31 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה הוא חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (מרץ)

הנהגה עריכה

נשיא המדינה – יצחק נבון
ראש ממשלת ישראל השמונה עשרה – מנחם בגין
יושב ראש הכנסת התשיעית – יצחק שמיר
נשיא בית המשפט העליון – יואל זוסמן
ראש המטה הכללי – רפאל איתן
מפכ"ל המשטרה – חיים תבורי עד 31 בדצמבר, מאז הרצל שפיר

פוליטיקה עריכה

מתפרסם ספר הזיכרונות של יצחק רבין, "פנקס שירות", בו הוא בין היתר מכנה את שמעון פרס "חתרן בלתי נלאה".
שר החוץ משה דיין מתפטר מתפקידו בשל מחלוקות שהתגלעו בינו לבין ראש הממשלה בגין באשר לאופי האוטונומיה הפלסטינית שהייתה אמורה להיות מוסדרת במסגרת הסכם השלום, ולאחר הצבתו של יוסף בורג בראש צוות האוטונומיה, תפקיד שהיה אמור להיות חלק מסמכויותיו של שר החוץ.
יובל נאמן וגאולה כהן מקימים את תנועת "התחייה", בעיקר על רקע הסכם השלום עם מצרים והנסיגה מסיני. משה שמיר מצטרף אליהם
ממשלת ישראל מעבירה באפריל את תוכנית המצפים בגליל, לפיה יוקמו יישובים יהודיים קטנים (מצפים) באזורים בגליל שבהם קיימת דלילות באוכלוסייה יהודית.
מוקמת ועדת קנת, ועדת חקירה ממלכתית בראשות מרדכי קנת לבדיקת מצב בתי הכלא בישראל
פלילים ושחיתויות: חבר הכנסת שמואל רכטמן (ליכוד) מורשע בנטילת שוחד ונידון למאסר בפועל - במהלך תקופת מאסרו מוסע מן הכלא לכנסת להצבעות, מכיוון שהוא אינו מתפטר מן הכנסת (ועדיין לא קיים חוק האוסר על אסיר להיות חבר הכנסת); שמואל פלאטו-שרון מורשע בהבטחות שווא של פתרונות דיור לקבוצות בוחרים.

יחסי חוץ עריכה

ב-22 במרץ - הכנסת מאשרת את הסכם השלום בין ישראל למצרים. בהצבעה נמנע יצחק שמיר. ארבעה ימים מאוחר יותר, ב-26 במרץ נחתם הסכם השלום על ידי ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר.
בעקבות המהפכה האיראנית מנותקים יחסי איראן–ישראל

צבא וביטחון עריכה

8 בינואר – הבריחה מכלא רמלה: שמונה אסירים מסוכנים ברחו מכלא רמלה
22 בינואר – לוחמי "המוסד" הורגים (במסגרת מבצע זעם האל) את המחבל עלי חסן סלאמה, שנחשב לאחראי לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972.
הצבא מתחיל את תוכנית תלפיות
14 במרץ – בעסקת חילופי שבויים מול ארגוני המחבלים, מוחלף חייל צה"ל שנפל בשבי במסגרת מבצע ליטני ב-76 מחבלים
24 במרץ – הרוג ו-13 פצועים מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן בפח אשפה בכיכר ציון, ירושלים.
22 באפריל – חוליית מחבלים של ארגון החזית לשחרור פלסטין בפיקודו של סמיר קונטאר חודרת לעיר נהריה. בפיגוע שמבצעת החוליה נרצחים ארבעה אנשים, מהם שלושה בני משפחה אחת: דני הרן, עינת הרן (בת ארבע) ויעל הרן (בת שנתיים).
19 בספטמבר – שני הרוגים ו-37 פצועים מהתפוצצות אופניים ממולכדים שהונחו ליד קפה "אלנו" במדרחוב בן יהודה, ירושלים.
נעצרים ראשי אוסרת אל-ג'יהאד, ארגון טרור מוסלמי בישראל, שצמח מן התנועה האסלאמית בישראל
מפקד חיל הים מיכאל ברקאי מודח על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל לאחר שמסתיים משפטו בעוון אונס חיילת שהייתה כפופה לו, בזיכוי מחמת הספק.

כלכלה ותשתיות עריכה

יגאל הורוביץ מתמנה כשר אוצר בתקופה שבה אי יציבות כלכלית

כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים, ב-1 במאי חוצה לראשונה ספינה ישראלית מסחרית, צים "אשדוד", את תעלת סואץ
המצב הכלכלי הלא-יציב מתבטא בין היתר ב"ליל הברווזים" (17 ביולי): ממשלת ישראל מקיימת ישיבה לתכנון שינויים במדיניות הכלכלית, מה שיוצר גל שמועות על התייקרות מחירים באותו לילה
בשל המשבר הכלכלי מתפטר שמחה ארליך מתפקידו כשר האוצר ומוחלף ביגאל הורוביץ; בינואר ממונה דוד לוי לתפקיד השר לבינוי ושיכון בנוסף לתפקידו כשר הקליטה
שטראוס מתחילה לייצר את מעדן החלב "מילקי", בהתבסס על מעדן חלב נפוץ בגרמניה
שאול אייזנברג מקים את בית אסיה בתל אביב

חברה ותרבות עריכה

תנועות חברתיות עריכה

העדה החרדית וחסידות סאטמר: לאחר פטירתו של יואל טייטלבוים מחליף אותו בראש העדה החרדית יצחק יעקב וייס. בחסידות סאטמר, שטייטלבוים עמד בראשה, מתפתח מאבק ירושה מר בין אלמנתו של יואל, אלטא פייגא טייטלבוים (שמקימה בסופו של דבר את פלג "בני יואל") ואחיינו משה טייטלבוים, יורשו הרשמי בראשות החסידות.
מוקמת "הקרן החדשה לישראל"
חנניה צ'ולק מקים את עמותת "עזר מציון"
בעקבות פעילות ציבורית, בין היתר של יוסף נדבה, מטוהר שמו של יוסף לישנסקי ועצמותיו הועברו להר הרצל, שם נטמנו לצידו של אבשלום פיינברג
מוקמת תנועת הנוער "נוע"ם"
יעקב חסדאי מקים את תנועת "לאו"ר"

חוק ומשפט עריכה

מועבר בכנסת "חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)", המקנה לרשויות סמכויות נרחבות להפרת זכויות אדם במקרה של מצב חירום. מכיוון שמעמד זה מעולם לא בוטל, ניתנת בישראל הסמכות למעצרים מנהליים.

חינוך ומחקר עריכה

שולמית הראבן היא האישה הראשונה המתקבלת כחברה באקדמיה ללשון העברית.
חתני וכלות פרס ישראל: מנחם אלון (משפט עברי); ברוך בן-יהודה (חינוך) ; טל ברודי (ספורט); יוסף יקותיאלי (קידום הספורט); יוחנן לינדנר (מדעי החיים); אריה סימון (קידום החינוך) ; אורנה פורת (תיאטרון); רפאל קלצ'קין (תיאטרון); ישעיה תשבי
נוסד כתב העת "זמנים"

תרבות ותרבות פופולרית עריכה

אמנות יפה:
- משה גרשוני מציב את המיצג "מי ציוני ומי לא" ב"ג'ולי מ."; באותה שנה גם מציג את התערוכה "עבודות אדומות קטנות" ב"גלריה שרה לוי"
טלוויזיה:
- הטלוויזיה הישראלית מתחילה בהדרגתיות לשדר בצבע. אירוויזיון 1979 הוא אחד השידורים הראשונים בצבע והכוונה לשדרו בצבע מובילה לגל רכישת טלוויזיות צבעוניות, למרות היותו שידור חד-פעמי
- תוכניות טלוויזיה חדשות: "החתול שמיל"
מוזיקה קלה:
- ב-31 במרץ מתקיימת בירושלים לראשונה תחרות האירוויזיון. הזוכה היא גלי עטרי הישראלית עם להקת "חלב ודבש" והשיר "הללויה". את התחרות מנחים ירדנה ארזי ודניאל פאר. עטרי זוכה גם בתואר "זמרת השנה" של קול ישראל ו"הללויה" בתואר "שיר השנה" ושמרית אור זוכה בפרס כינור דוד
- להקת גזוז מוציאה את אלבום הבכורה שלה; אפרים שמיר מקים את להקת חמסין
- אלבומים חדשים: יוצא האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת", המתעד את סיבוב ההופעות של השניים; איתן מסורי מוציא את אלבום הבכורה, "המון דברים"; להקת "גן עדן" באלבומם היחיד (שנושא את שם הלהקה); "הברירה הטבעית" מוציאים את "אלי שורשים"; "הגשש החיוור" בשירי נעמי שמר; חוה אלברשטיין "זינגט יידיש" (שרה ביידיש); נורית גלרון באלבום הופעה חיה; יגאל בשן, "אתך הלילה"; יוני רכטר עם אלבום הבכורה "התכוונות" ובאלבום משותף עם יהודית רביץ (שמוציאה באותה שנה את אלבום הסולו הראשון שלה), "באופן קבוע וחד פעמי"; עוזי חיטמן עם "נולדתי לשלום"; צליל מכוון מוציאים את תקליטם; רוחמה רז עם "חלומות"; שלמה ארצי עם "דרכים"
ב"שירוויזיון" זוכה עפרה חזה עם השיר "פלאש גורדון"
ספרות:
- אבות ישורון ואהרן אפלפלד הם חתני פרס ביאליק לספרות יפה
- חיים באר, חתן פרס ראש הממשלה ליצירה לשנה זו, מוציא את ספרו "נוצות"
- אמנון שמוש הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, כמו גם פרס ירושלים ע"ש עגנון
- ספרים נוספים: דן בן אמוץ מפרסם את "ילקוט הכזבים השלם" ואת "זיונים זה לא הכל"; מנחם בן מפרסם את "פלונטר"
קולנוע:
- יוצאים לאקרנים: "אל תשאלי אם אני אוהב"; "אמי הגנרלית" של יואל זילברג; "דיזנגוף 99" עם גידי גוב ועם שיר הנושא "לגור איתו" של ריקי גל; "יוצאים קבוע", הסרט השני בסדרת סרטי אסקימו לימון (השחקנית אופליה שטראל זוכה גם בפרס כינור דוד על תפקידה בו); "טעות במספר" עם זאב רווח; "טרנזיט"; "לא לעלות יותר"; "נישואין נוסח תל אביב" עם טוביה צפיר ומירי אלוני; "נערת הפרברים" של ג'ורג' עובדיה; "נציב המלח"; "פרשת וינשל" של אברהם הפנר; "קשר הדבש" של יעוד לבנון; "רגעים" של מיכל בת-אדם; "רובה חוליות"; "שלאגר" בבימוי אסי דיין ובהשתתפות שלישיית "הגשש החיוור" (עם שירה של עפרה חזה, "שיר הפרחה", שהפך ללהיט ולפריצה הגדולה שלה);
- חיים גורי יוצר את הסרט התיעודי "הים האחרון" על מסעם של ניצולי השואה לארץ ישראל בתקופת ההעפלה
- נוסדת "הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים"
תקשורת ועיתונות:
- קובי אור מתחיל להוציא לאור את הפנזין המחתרתי "חמור" בנושאי מוזיקה ותרבות
- גלי צה"ל מתחילים לשדר את "קולה של אמא"; התחנה משדרת לראשונה את מופע התרומות "שירותרום"
- רשת שוקן מתחילה להוציא לאור את המקומון "כל העיר" הירושלמי. ב"כל העיר" מתחילה להופיע רצועת קומיקס של קובי ניב ודודו גבע - "אהלן וסהלן"

ספורט עריכה

לראשונה משחק שחקן מן הליגה הישראלית בליגה האנגלית: הכדורגלן אבי כהן משחק בליברפול, הוא מוכרז ככדורגלן העונה של מעריב
מחזיקת גביע המדינה בכדורגל: בית"ר ירושלים; אלופת המדינה היא מכבי תל אביב
הישג היסטורי לנבחרת ישראל בכדורסל זכייה

בתואר סגנית אלופת אירופה לאחר הפסד בגמר לנבחרת ברית המועצות. מיקי ברקוביץ' נבחר לשחקן המצטיין (M.V.P)בטורניר כולו. זו הפעם הראשונה שנבחרת כדור ישראלית כלשהי עומדת על הפודיום באליפות אירופה.

נולדו עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1979)

11 במרץ – קרן פלס, זמרת-יוצרת ומלחינה ישראלית
10 ביוני – אסי עזר, מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי
29 ביוני – יהודה לוי, שחקן קולנוע וטלוויזיה ודוגמן ישראלי
9 באוגוסט – ליאת הר לב, שחקנית ישראלית
25 באוקטובר – ציון ברוך, קומיקאי, יוצר ושחקן קולנוע וטלוויזיה ישראלי
13 בנובמבר – סאבלימינל, ראפר, אמן ומפיק ישראלי
25 בדצמבר – יעקב זדה-דניאל, שחקן ישראלי

נפטרו עריכה