Appetite for Destruction

*Appetite for Destruction*
	אלבום אולפן מאת Guns N' Roses
יצא לאור	21 ביולי 1987
הוקלט	18 בינואר - 23 ביוני 1987, באולפנים שונים בקליפורניה, ארצות הברית
סוגה	הארד רוק, גלאם מטאל
שפה	אנגלית
אורך	53:50
חברת תקליטים	גפן רקורדס
הפקה	מייק קלינק
	"It's So Easy" תאריך יציאה: 15 ביוני 1987; "Welcome to the Jungle" תאריך יציאה: 3 באוקטובר 1987; "Sweet Child o' Mine" תאריך יציאה: 17 באוגוסט 1988; "Paradise City" תאריך יציאה: 30 בנובמבר 1988; "Nightrain" תאריך יציאה: 29 ביולי 1989;

Appetite for Destruction (בתרגום מאנגלית: תיאבון להרס) הוא אלבום הבכורה של להקת ההארד רוק האמריקאית Guns N' Roses. האלבום, שיצא לשווקים ב־21 ביולי 1987, לא צבר פופולריות בקרב המיינסטרים בשנת יציאתו, וחווה התעלמות מסוימת מרוב הקהל. הוא הצליח להיכנס למיינסטרים רק שנה לאחר מכן כשהלהקה החלה להופיע עם שירי האלבום, שהסינגלים ממנו "Welcome to the Jungle", "Paradise City" ו-"Sweet Child o' Mine", צברו פופולריות בתרבות המיינסטרימית ובתחנות הרדיו, ובהמשך זכה לאהדת המבקרים והקהל. בנוסף להתמקמות בראש מצעד האלבומים של מגזין הבילבורד, והסינגלים ממנו שהצליחו מאוד, הוא עודנו נחשב לאלבום הבכורה הנמכר בהיסטוריה וגם האלבום ה-11 הנמכר ביותר בהיסטוריה בארצות הברית, ועם מכירות של מעל ל־30 מיליון עותקים ברחבי העולם עד היום – הוא נחשב לאחד האלבומים הבינלאומיים הכי נמכרים בכל הזמנים.

למרות ביקורות מקצועיות פושרות שקיבל בתחילה, "Appetite for Destruction" נחשב כיום לאחד האלבומים הטובים ביותר שנעשו, בז'אנר הרוק במיוחד. ב-2018 יצא האלבום לאור בהוצאה מחודשת במארז תקליטורים.

רקע עריכה

ההקלטות הראשונות של גאנז נ' רוזס תוכננו להיות חלק ממיני-אלבום שתוכנן להיות משוחרר ב-1985, אולם התוכניות השתנו עקב עזיבתו של גיטריסט הלהקה המקורית, טרייסי גאנז, שהוחלף על ידי סלאש. לאחר שהרכב הלהקה הפך לקבוע בו לקחו חלק: אקסל רוז, דאף מק'אגן, סלאש, סטיבן אדלר ואיזי סטראדלין, החלו חברי הלהקה להופיע במועדונים בלוס אנג'לס, וצברו פופולריות שגרמה להחתמתם בלייבל גפן רקורדס במרץ 1986. בדצמבר של אותה שנה שחררה הלהקה את המיני-אלבום "Live ?!*@ Like a Suicide", ששמר על העניין בלהקה, למרות שזאת פרשה מההופעות הקטנות בלוס אנג'לס, והחלה להקליט את האלבום הראשון שלה באולפנים. המיני-אלבום הראשון של הלהקה למעשה יצא בזריזות על מנת להרגיע את הלייבל שחתמה בו, כיוון שהלייבל לא היה בטוח לגבי הצלחתה של הלהקה, ולא חשב שיש לה מספיק שירים על מנת לשחרר אלבום באורך מלא.

כתיבת והקלטת האלבום עריכה

הסולן אקסל רוז התייחס לגבי כתיבת השירים וטען כי רוב האלבום למעשה נכתב בזמן שהלהקה הייתה בסיבוב הופעות בסצנת המועדונים בלוס אנג'לס, שם גם כתבו חלק מהשירים לאלבומים ששוחררו רק באלבומים הבאים כמו "Back Off Bitch", "You Could Be Mine", "November Rain" ו-"Don't Cry". הסיבה לכך שהשיר "November Rain" (שעם השנים הפך ללהיט) לא נכלל באלבום היא כי היה בו כבר את השיר "Sweet Child O' Mine", והלהקה רצתה רק בלדת רוק אחת באלבום (למרות שבדיעבד בשני האלבומים הבאים של הלהקה ישנה יותר מבלדת רוק אחת בכל אלבום).

המפיק ספנסר פרופר נשכר על מנת לבדוק אם הוא מתאים לכימיה של הלהקה על מנת להקליט איתה את השירים "Sweet Child O' Mine" ו-"Nightrain", מה שלבסוף הפך להיות הקלטה של 9 שירים מתוך ה-12, אך הקלטות אלה לבסוף נגנזו והלהקה המשיכה לחפש מפיק. באמצע 1986 הקליטה הלהקה דמויים של שירי האלבום עם גיטריסט להקת נזרת', מאני צ'ארלטון, שגם נגנזו. דמויים אלו שוחררו רק ב-2018 בגרסה מיוחדת של האלבום. הלהקה שקלה גם את מועמדותו של פול סטאנלי מלהקת קיס להיות המפיק של האלבום, אך לבסוף הוא נדחה כיוון שרצה להחליף את סט התופים של אדלר, שלא הסכים לשנות אותו. שמו של רוברט ג'ון "מאט" לאנג גם נשקלה, אולם הלייבל לא היה מעוניין לממן מפיק כל כך יקר ומפורסם עבור להקה צעירה כל כך שהייתה בתחילת דרכה המוזיקלית. לבסוף המפיק מייק קלינק שהפיק מספר אלבומים ללהקת "Triumph", נבחר להפיק את האלבום, והשיר הראשון שהקליטה הלהקה הוא "Shadow of Your Love", על מנת לבדוק את הכימיה איתו, מה שעבר בהצלחה.

לאחר מספר שבועות של חזרות, הלהקה נכנסה לאולפן "Rumbo Recorders" בינואר 1987. דווח כי קלינק, לפחות בתחילת העבודה, עבד לא פחות מ-18 שעות ביום על האלבום, כאשר סלאש התקשה למצוא את הצליל גיטרה שהוא מעוניין בו, עד אשר חיבר את גיטרת הגיבסון לס פול שלו למגבר מארשל שלו והחל לנגן. סלאש בילה שעות עם קלינק לחיבור ובניית הסולואים שלו במהלך השירים. לדברי המתופף סטיבן אדלר, הקלטת כלי ההקשה ארכו 6 ימים בלבד, אבל קולו של רוז הוקלט הרבה יותר מכך כיוון שהוא התעקש על לשיר את השירים שורה אחר שורה, ובשלמות רבה, מה שגרם לכך שהוא נשאר לעבוד לבד המון שעות בעוד שאר הלהקה כבר הלכה הביתה.

עבודות מיקסינג ותכנות נוספים נערכו באולפני "Mediasound Studios" ומסטרינג נעשה באולפני "Sterling Sound" בניו יורק. תקציב האלבום היה כ-370 אלף דולר.

שירים רבים מהאלבום החלו כשירים בודדים ללא הקשר קונספטואלי, שחברי הלהקה כתבו לבדם ללא הלהקה, אך הם הושלמו במסגרת הלהקה כמו: "It's So Easy" (שכתב דאף מק'אגן), "Think About You" (שכתב איזי סטראדלין) ולבסוף הושלמו על ידי כלל הלהקה. כמו כן "Rocket Queen" היה שיר לא גמור שכתבו סלאש, מק'אגן ואדלר שנכתב בלהקה המוקדמת המשותפת שלהם "Road Crew", והושלם במסגרת הלהקה. מירב השירים מבוססים על חוויות וחיי היום יום של חברי הלהקה, כמו "Welcome to the Jungle" (בתרגום: "ברוך הבא לג'ונגל") שאת ההשראה לשיר קיבל אקסל רוז, אחרי שנתקל באיש ברחוב לכשהגיע מאינדיאנה לניו יורק ב-1980 על מנת להגשים את חלומו להיות זמר והלן אמר לו את המשפט, וגם כמו "Mr. Brownstone" שהוא למעשה על בעיית צריכת ההרואין של חברי הלהקה. חלק מהמילים באלבום מכוונים לאוזניים יותר צעירות כמו השיר "Out ta Get Me", שהתמקד בהסתבכותו של סולן הלהקה אקסל רוז עם החוק בתור נער שגדל באינדיאנה^[1].

עטיפה עריכה

במקור עוצבה לאלבום עטיפה סוריאליסטית שבה הוצג מעין אנס רובוטי ולידו שרועה בחורה עם חולצה פתוחה ותחתונים מופשלים - קורבן האונס, רגע לפני שהוא מותקף על ידי מפלצת מתכתית. לאחר שמספר רשתות סירבו למכור את האלבום עקב העטיפה השנויה במחלוקת חברת התקליטים החליפה את העטיפה לזו המציגה חמש גולגולות על צלב, כאשר הגולגולות מייצגות את חברי הלהקה, והעטיפה המקורית הועברה לחלקו הפנימי של האלבום^[2].

שבחים ודירוגים עריכה

אתר "Acclaimed Music" דירג את "Appetite for Destruction" לאלבום ה-63 בטיבו בכל הזמנים בהיסטוריית המבקרים של האתר.
ב-1989 דורג האלבום על ידי המגזין רולינג סטון במקום ה-27 בטיבו בשנות ה-80, ולאחר מכן דירג אותו גם במקום ה-62 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים".
ב-2001 דירג אותו המגזין "Q" במקום ה-50 ברשימת האלבומים ה"כבדים" ביותר בכל הזמנים.
ב-2004 דירג אותו המגזין את האלבום כאחד מאלבומי הרוק הקלאסי הטובים ביותר אי פעם.
ב-2003 דירג אותו הערוץ VH1 במקום ה-42 בכל הזמנים.
ב-2002 דירג אותו אתר החדשות פיצ'פורק במקום ה-59 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-80".
ב-2005 דירג אותו המגזין "Spin" במקום ה-18 ברשימת "100 האלבומים הגדולים ביותר בשנים 1985-2005".
ב-2006 דירג אותו המגזין "Kerrang!" במקום הראשון ברשימת אלבומי הרוק הטובים ביותר.
ב-2006 נכלל האלבום בספר "1001 אלבומים שאתה חייב לשמוע לפני שתמות".
האלבום דורג במקום ה-32 ברשימת ה"200 המצטיינים" של היכל התהילה של הרוק אנד רול.
ב-2006 דירג אותו המגזין "Q" פעם נוספת, במקום העשירי מתוך רשימה של "40 האלבומים הטובים ביותר בשנות ה-80".
האלבום דורג במקום השני במגזין "Guitar World" ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים.
ב-2011 דירגה אותו תחנת הרדיו האוסטרלית "Triple M" במקום הראשון ברשימת "100 האלבומים שהכי שינו את חיי".
ב-2012 דירג אותו המגזין רולינג סטון פעם נוספת, הפעם במקום ה-62 ברשימת האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים.
ב-2012 דירג אותו המגזין "Slant Magazine" במקום ה-37 ברשימת "האלבומים הטובים ביותר בשנות ה-80".
ב-2012 הוסיף אותו המגזין "Clash" ל"היכל התהילה של אלבומי הקלאסיקה" של המגזין.

בשנת 2020 דירג מגזין הרולינג סטון את האלבום במקום ה-62 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.

רשימת רצועות עריכה

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי גאנז נ' רוזס (למעט היכן שמצוין אחרת).

'G' side
מס'	שם	כותב(ים)	משך
1.	Welcome to the Jungle		4:31
2.	It's So Easy	גאנז נ' רוזס, ווסט ארקין	3:21
3.	Nightrain		4:26
4.	Out ta Get Me		4:20
5.	Mr. Brownstone		3:46
6.	Paradise City		6:46

'R' side
מס'	שם	כותב(ים)	משך
7.	My Michelle		3:39
8.	Think About You		3:50
9.	Sweet Child o' Mine		5:55
10.	You're Crazy		3:16
11.	Anything Goes	גאנז נ' רוזס, כריס וובר	3:25
12.	Rocket Queen		6:13
משך כולל:			53:52

קרדיטים עריכה

חברי הלהקה עריכה

אקסל רוז - סולן הלהקה, סינתיסייזר בשיר "Paradise City", כלי הקשה
סלאש - גיטרה מובילה, גיטרת קצב, גיטרה אקוסטית, גיטרת סלייד, טאלק בוקס, קולות רקע
איזי סטראדלין - גיטרת קצב, גיטרה מובילה, קולות רקע, כלי הקשה
דאף מק'אגן - בס, קולות רקע
סטיבן אדלר - תופים, כלי הקשה

הפקה עריכה

מייק קלינק - הפקה, תכנות
סטיבן תומפסון - מיקסינג
מייקל ברביירו - מיקסינג
ג'ורג' מארינו - אריך-נגן, מסאטרינג בקסטות.
בארי דיאמנט - מאסטרינג תקליטור
דייב רייצס, מיכה ריאן, אנדי אודוף, ג'ף פו, ג'וליאן סטול, ויקטור דיגליו - עוזרי הפקה
אדריאנה סמית' - הקלטות רקע בשיר "Rocket Queen"
טד ג'נסן - מסטרינג