Eleanor Rigby

Eleanor Rigby (בעברית: אלינור ריגבי) הוא שיר של הביטלס שהופץ באלבום "Revolver"‏ (1966) ובסינגל יחד עם "Yellow Submarine". השיר נכתב בעיקר על ידי פול מקרטני, והקרדיט המשותף ניתן ללנון-מקרטני.

"Eleanor Rigby"

סינגל בביצוע הביטלס
מתוך האלבום Revolver
יצא לאור	5 באוגוסט 1966
הוקלט	28-29 באפריל, 6 ביוני 1966
סוגה	בארוק פופ
שפה	אנגלית
אורך	2:06
חברת תקליטים	פרלופון
כתיבה	ג'ון לנון, פול מקרטני
לחן	ג'ון לנון, פול מקרטני
הפקה	ג'ורג' מרטין
כרונולוגיית סינגלים של הביטלס "Paperback Writer/Rain" (1966) "Eleanor Rigby" (1966) "Strawberry Fields Forever/Penny Lane" (1967)

אלינור ריגבי
Eleanor Rigby, picks up the rice in the church where a wedding has been Lives in a dream Waits at the window, wearing the face that she keeps in a jar by the door Who is it for?
הבית הראשון בשיר

השיר המשיך את המעבר של הביטלס מלהקת רוק אנד רול ופופ ללהקה יותר ניסיונית שמבוססת בסטודיו. עם רביעיית מיתרים כפולה שכתב ג'ורג' מרטין ומילות השיר הכבדות על בדידות, שבר "אלינור ריגבי" מוסכמות מוזיקת פופ, הן במילים והן בלחן. מבקרים אמרו על השיר שהיכולת של הלהקה לשיר על "הדאגות המוזנחות וגורלם של הקשישים" בשיר הזה זו רק עוד דוגמה לכך ש"הביטלס יכלו להגיע לקהל רחב הרבה יותר מזה של רוק מסורתי".

השיר נכלל בסרטם של הביטלס "צוללת צהובה" משנת 1968. פסל אלינור ריגבי, הניצב ברחוב סטנלי שבליברפול, מנציח את השיר.

תוכן השיר

השיר דן בבדידותם של אנשים דרך סיפורן של שתי דמויות: הדמות הראשונה, אלינור ריגבי, מוצגת בבית הראשון של השיר כרווקה זקנה, שעיסוקה ניקיון בכנסייה. הדמות השנייה, האב מקנזי, מוצגת בבית השני ככומר הכותב מילים לדרשות שאיש לא ישמע. שתי הדמויות נפגשות בבית השלישי, כאשר אלינור ריגבי מתה והאב מקנזי קובר אותה. וכך כותב כריס גרגורי על השיר:

ייתכן שאנו יכולים לדמיין זאת כאחד מסרטי הדרמה בשחור לבן שתיארו את החיים בצפון אנגליה בתחילת שנות ה-60 כדוגמת "טעם הדבש" או "מוצאי שבת ויום ראשון בבוקר". אנו יכולים לתאר בקלות את הרקע: ליברפול שלאחר המלחמה, אפורה וגשומה. מילות השיר חסכוניות ביותר, כשהן נותנות לנו סדרה של דימויים מוגדרים היטב וחרוזים חדים ומזוככים הנכתבים בזמן הווה, הפועלים כביקורת הרסנית של החוסר ברוחניות אמיתית בקהילה. הרקע העיקרי הנחשף הוא כנסייה. בשורה הראשונה אנו רואים את דמותה העצובה של אלינור, כפופה, נכה רוחנית, אוספת את האורז הנטוש מחתונה של מישהו אחר. תוך כדי תיאור סוריאליסטי יוצא דופן נאמר לנו שהיא "לובשת את הפנים שהיא שומרת בכד שליד הדלת" דימוי בלתי רגיל של בדידותה, המודגשת על ידי מילות המקהלה הפשוטות אך הסוחפות: "כל האנשים הבודדים / מהיכן כולם באים / כל האנשים הבודדים / להיכן הם שייכים". העצב העמוק של מילים אלו חובק ציבור נרחב הרבה יותר מרווקות זקנות בודדות או כמרים מזדקנים. אלינור היא סמל של הניכור החברתי שהוא המאפיין העיקרי של החברה שהשיר מגנה באופן כה עז.

— Chris Gregory, Who Could Ask for More?: Reclaiming the Beatles, עמ' 126

ההשראה לשיר

כמו רבים משיריו של מקרטני, גם ב"אלינור ריגבי" המלודיה והשורה הראשונה נולדו בשעה שניגן לעצמו בפסנתר. אך שם האישה שעלה אז במוחו לא היה "אלינור ריגבי" אלא "מיס דייזי הוקינס" (Miss Daisy Hawkins). בשנת 1966 סיפר מקרטני איך התעורר בו הרעיון לשיר:

ישבתי מול הפסנתר כשחשבתי עליו. התיבות הראשונות פשוט נוצרו מעצמן, וקפץ לי לראש השם הזה... "מיס דייזי הוקינס, אוספת את האורז בכנסייה". לא יודע למה. לא הצלחתי לחשוב על מילים נוספות אז הנחתי אותו בצד ליום. ואז עלה בי השם "אבא מקרטני", וכל האנשים הבודדים. אבל חששתי שאנשים יחשבו שזה שיר על אבי שיושב וסורג לעצמו גרביים; אבא טיפוס שמח. אז עברתי על ספר הטלפונים ומצאתי את השם מקנזי.

מקרטני סיפר שחשב על השם אלינור בהשראת השחקנית אלינור ברון, ששיחקה לצד חברי הלהקה בסרט !Help (בתפקיד ההודית אהמי). שם המשפחה ריגבי ניתן בהשראת חנות בבריסטול בשם 'ריגבי ואוונס בע"מ, מפיצי יין ואלכוהול' (Rigby & Evens Ltd, Wine & Spirit Shippers) שצדה את עינו כשביקר את חברתו דאז, ג'יין אשר. ב-1984 סיפר: "פשוט אהבתי את השם. חיפשתי שם שיישמע טבעי. אלינור ריגבי נשמע טבעי." עם זאת, היו שציינו כי בבית הקברות של כנסיית פיטר הקדוש (St Peters Church) בליברפול, שבה נפגשו לראשונה לנון ומקרטני, קיימת מצבה עם השם אלינור ריגבי. פול מקרטני הודה שייתכן כי הושפע מכך באופן לא מודע.

הקלטת השיר

ל"אלינור ריגבי" אין ליווי מוזיקלי פופי שגרתי. חברי הביטלס לא ניגנו בו כלל; ג'ון לנון וג'ורג' הריסון תרמו הרמוניות קוליות. במקום גיטרות-בס-תופים השתמש מקרטני בשמיניית מיתרים של נגני אולפן – ארבעה כינורות, שני צ'לו ושתי ויולות – שניגנו עיבוד שכתב ג'ורג' מרטין. העיבוד הושפע מפסקול הסרט "פרנהייט 451" שהלחין ברנרד הרמן. העיבוד נכתב לרביעיית מיתרים כפולה, כלומר תפקידי הכלים מוכפלים לאורך רוב השיר. ייתכן שבחירתו של מקרטני במיתרים הושפעה מהעניין שגילה במלחין אנטוניו ויוואלדי. ג'ון לנון סיפר ב-1980 כי "אלינור ריגבי היה ה'ילד' של פול, ואני עזרתי בחינוך... ליווי הכינורות היה הרעיון של פול. ג'יין אשר הכירה לו את ויוואלדי, וזה היה טוב מאוד".^{[דרוש מקור]}

השמינייה הוקלטה ב-28 באפריל 1966, באולפן 2 של אבי רואד וההקלטות הושלמו באולפן 3 ב-29 באפריל וב-6 ביוני. טייק 15 נבחר למאסטר. במיקס הסטריאו המקורי קולו של פול נשמע בצד ימין בלבד במהלך הבתים, ושמיניית המיתרים בצד שמאל. באלבום Yellow Submarine Songtrack שיצא ב-1999 ובמיקסים באלבום LOVE קולו של מקרטני ממורכז, ושמיניית המיתרים נשמעת בסטריאו במטרה להעניק לשיר מיקס מודרני יותר.

מצעדים

ארגון	שם	מיקום
כאן 88	מצעד שירי הביטלס של כאן 88	4
Billboard Hot 100	בילבורד הוט 100	11
UK Singes	מצעד הסינגלים הבריטי	1

לקריאה נוספת

• Martina Elicker, Semiotics of popular music: the theme of loneliness in mainstream pop and rock songs, Gunter Narr Verlag, 1997, ISBN 382334658X, pages 123-126
• William J. Dowlding, Beatlesongs, Simon and Schuster, 1989, ISBN 0671682296, Pages 133-136
• Chris Gregory, Who Could Ask for More?: Reclaiming the Beatles, Lulu.com, 2008, ISBN 0955751209, pages 125-127

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Eleanor Rigby בוויקישיתוף

• מידע על היצירה "Eleanor Rigby" באתר מיוזיק בריינז
• מידע על הקומפוזיציה "Eleanor Rigby" באתר AllMusic
• גרסאות נוספות ל"Eleanor Rigby" באתר SecondHandSongs
• סרטון השיר "Eleanor Rigby" באתר יוטיוב
• פרק 27 במסע הקסם המסתורי (Icast)