HMMWV

High Mobility Multipurpose Wheeled Vehicle (רכב גלגלי רב-תכליתי בעל ניידוּת גבוהה), המכונה באנגלית HMMWV (מבוטא Hum-Vee, קרי הָם-וי) היה רכב השטח העיקרי של הצבא האמריקני ועודנו רכב השטח העיקרי של צה"ל וגופים נוספים. מיוצר על ידי חברת AM General האמריקנית (החברה נרכשה בשנת 1999 על ידי קבוצת ג'נרל מוטורס). ה-HMMWV החליף כלי רכב שונים כמו הג'יפ M151 ומספר משאיות קלות של הצבא האמריקני. במקור כונה הרכב האמר (Hummer), אך בהמשך התייחד אך ורק לכלי הרכב האזרחיים שהתבססו עליו, והפך למותג. עם זאת, בצה"ל ובישראל בכלל נהוג כיום לכנות גם את ה-HMMWV בשם "האמר", בלא הבחנה בין הגרסה הצבאית והאזרחית.

HMMWV

מאפיינים כלליים
יצרן	AM General
יחידות שיוצרו	281,000
אורך	4.57 מ'
רוחב	2.1 מ'
בסיס גלגלים	3.3 מ'

HMMWV ממוגן של צה"ל

ירי טיל טאו (TOW) (נגד טנקים) מהאמר, בניסוי של הצבא האמריקני

HMMWV של צבא ארצות הברית בשטח מדברי באפגניסטן

באוגוסט 2015, צבא ארצות הברית הודיע שהוא מוציא את ההאמרים מהשימוש ומתחיל לרכוש רכבי שטח חדשים מתוצרת חברת אושקוש, אחרי שהיא זכתה בפרויקט להספקת כלי רכב של הצבא (JLTV - Joint Light Tactical Vehicle).

היסטוריה

בשנת 1979 פרסם הצבא האמריקאי דרישה לפיתוח רכב שטח רב-תכליתי. ביולי 1979 החלה חברת AM General מאינדיאנה, בבעלותו של המליונר היהודי איירה רנרט, לפתח את הרכב, ובשנת 1980 נבנה אב הטיפוס הראשון. בשנת 1981 חתם הצבא האמריקאי על חוזה ראשוני לרכישת 55 אלף כלי רכב, שנמסרו בשנת 1985. טבילת האש הראשונה של רכב השטח נערכה בפלישתה של ארצות הברית לפנמה. ה-HMMWV התפרסם במלחמת המפרץ הראשונה.

הדגם המתקדם ביותר של ה-HMMWV מיוצר בכמויות מוגבלות משנת 1996, ומצויד במיגונים נוספים כגון שמשה המוגנת מקליעי רובה ומכונות ירייה, במנוע חזק יותר ובמיזוג אוויר.

שימושים

ההאמר משמש לעשרות משימות, ביניהן: תובלת חיילים ומטען, פינוי פצועים (אמבולנס, נקרא בצה"ל האמר-בולנס), קשר, נשיאת מקלעים כבדים, גרירת תותחים ושיגור טילים (נגד טנקים ונגד מטוסים). ההאמר תוכנן במקור כרכב סיור ולא נועד להיכנס לקרב אש ישיר עם כוחות אויב.

חולשות

לצבא האמריקני היה ניסיון לא מוצלח עם רכב ה-HMMWV במתארים של לחימה בעצימות נמוכה ולוחמה בשטח בנוי. במבצע איירין במוגדישו (1992) ההאמרים היו פגיעים מאוד לאש מקלעים ורקטות RPG שירו עליהם המיליציות. בנוסף, ההאמרים לא היו חזקים מספיק על מנת לפרוץ את המתרסים והמחסומים שהקימו המיליציות ברחבי העיר.

במלחמת עיראק ב-2003 נפגעו מספר רב של האמרים ורבים מאנשי צוותיהם נפצעו או נהרגו. ביקורת רבה נמתחה על המחסור במיגון מתאים להאמר ועל העיכובים בהספקת האמרים בעלי שריון-מתוגבר לכוחות המוצבים בעיראק.

ה-HMMWV בשימוש צה"ל

האמר-בולנס צה"לי

האמר בשירות צה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל, נובמבר 2023. על הגג מותקן מקלע מאג

ההאמר הוא רכב השטח הנפוץ בצה"ל ומשמש במגוון רב של תצורות:

• "האמר פתוח" - האמר מהיר שנועד לסיור.
• "האמר גלית" - האמר בעל קבינה סגורה ושתי שורות מושבים מוגבהות מאחור.
• "האמר עורב" - המותאם לירי טילי נ"ט, במקור מדגמי TOW BGM-71 "עורב".
• "האמר רקון" - האמר בעל אמצעי תצפית.
• "האמר סגור" - נועד לנשיאת גייסות, תובלה ומטרות שונות.
• "האמר מנהלתי" - בעל קבינה סגורה ותא אחורי מחופה בשימשונית.
• "האמר ממוגן" - המבוסס על ההאמר הסגור.
• "האמרבולנס" - האמר שהותאם לשמש כאמבולנס.
• "האמר פיקוד" - הכולל מושבים מוגבהים ומיועד לחפ"ק של אוגדה.
• "האמר מחופש" - האמר בעל חיפוי פלסטיק ומערכת מיילס כך שיראה דומה לטנק, נגמ"ש או דחפור D9 משוריין ומשמש לאימונים טקטיים.
• "האמר אחזקה" - האמר בעל אמצעי אחזקה וחילוץ המיועד לאחזקת כלים בשטח, בשימוש על ידי חיל החימוש.
• "האמר ברקן" - האמר המצויד ומזווד בטילי סטינגר ומאפשר ניוד של יחידות נ"מ.

לצד ההאמר משרתים בצה"ל רכבי שטח ממוגנים מדגמי "סופה", "אביר", "זאב" ו-"דוד".

נתונים

• אורך: 4.6 מטרים (15 רגל)
• רוחב: 2.1 מטרים (6.9 רגל)
• גובה: 1.8 מטרים (5.9 רגל)
• מרווח גחון: 40 סנטימטרים (16 אינץ')
• משקל: 2.3 טונות (2,300 קילוגרם) פתוח, 4.5 טונות ממוגן
• הנעה: מנוע דיזל בנפח 6.5 ליטר
• מהירות מרבית: 88.5 קמ"ש (55.0 מייל לשעה)
• טווח נסיעה: כ-500 ק"מ
• אנשי צוות: 2–9

ראו גם

• האמר

קישורים חיצוניים

• תרגיל שטח עם סיירת צנחנים, באתר "כבישים"
• אתר היצרנית
• באתר nsnlookup (באנגלית)
• רועי צוקרמן, גיבור מלחמה, באתר ynet, 23 במרץ 2003