IS-3

טנק כבד סובייטי

IS-3 (יוסיף סטלין, ИС-3) היה טנק סובייטי כבד, אשר תוכנן ויוצר בשלהי מלחמת העולם השנייה. טנק כבד זה היה למעשה דגם משופר של קודמו - טנק IS-2.

IS-3
מידע כללי
סוג טנק כבד
מדינה מייצרת ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
יצרן מפעל הטרקטורים (צ'ליאבינסק) עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ייצור 1945
תקופת השימוש 1945–הווה (כ־79 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
דגם קודם IS-2
דגם עוקב T-10
מערכה מרכזית מלחמת ששת הימים
יחידות שיוצרו 2,311 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 10.0 מטר
רוחב 3.20 מטר
גובה 2.45 מטר
משקל 46.5 טון
מהירות 37 קמ"ש (כביש)
טווח פעולה 150 ק"מ
מנוע דיזל 12 צילינדר בתצורת V בן 520 כ"ס
שריון עד 250 מילימטר
צוות 4
מערכות נשק
חימוש עיקרי תותח טנק 122 מ"מ D25-T
חימוש משני מקלע מקביל 7.62 מ"מ, מקלע אחד 12.7 מ"מ.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיתוח וייצור עריכה

פיתוח הטנק החל בסוף שנת 1944 והתבסס על לקחים שהופקו מהפעלתו הקרבית של הטנק IS-2. לטנק החדש היה שריון משופר וצריח יצוק בצורת חצי כדור. הצריח היה נמוך בכ-40 ס"מ לעומת הצריח של IS-2. השריון הקדמי עובה ל-200 מ"מ לעומת 120 ב-IS-2. עיבוי השריון לא הביא להעלאת משקל הטנק (לעומת IS-2) - הקטנת גובה הצריח פיצתה על עיבוי השריון.

הייצור של טנקי IS-3 נמשך תקופה קצרה יחסית ונפסק כבר בסוף 1946. בסך הכול יוצרו כ-2,300 טנקים.

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 הוחזרו מרבית הטנקים למפעלים, שם עברו הסבה לדגם משופר יותר, אשר נקרא IS-3M. מטרת ההסבה הייתה התאמת טנקים אלו לרמתם של הטנקים החדישים (דאז) כמו T-54. בדגם החדש המקלעים הוחלפו בדגמים משופרים, הותקן מכשיר לראיית לילה לנהג, הוחלף סוג מנוע (אך הספק המנוע לא השתנה), הוכנסו שינויים במערכת סינון אוויר, משאבת שמן ידנית הוחלפה במשאבה חשמלית ועוד.

על בסיס טנק זה פותח טנק IS-7 שממנו נבנו מספר טנקים אך הוא לא הגיע לייצור סדרתי.

שימוש עריכה

טנקי IS-3 לא הספיקו להשתתף בקרבות של מלחמת העולם השנייה, כיוון שסדרת הייצור הראשונה הסתיימה במאי 1945, כאשר פסקה הלחימה באירופה. לפי מספר מקורות גדוד אחד של טנקי IS-3 השתתף במלחמה עם יפן. הטנק התגלה לראשונה לעיניים מערביות ב-7 בספטמבר 1945 במצעד המשותף של בעלות הברית שנערך בברלין, לרגל סיום מלחמת העולם השנייה. הטנקים הללו הותירו רושם רב על הקצינים האמריקאים והבריטים שנכחו במצעד.

בצבא האדום שירתו טנקים אלו עד סוף שנות ה-60.[1] ביחידות שריון קדמיות הם הוחלפו בטנקי T-54. טנקי IS-3 הועברו ליחדות דרג שני ולאחר מכן הועברו לשימושן של יחידות מילואים במקרה של מלחמה כוללת.

לעומת הטנקים האחרים שיוצרו בברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה הם לא סופקו למדינות ברית ורשה. שני הצבאות היחידים (חוץ מברית המועצות) בהם שירת טנק זה היו צבא קוריאה הצפונית וצבא מצרים (בשנים 19621967 קיבלה מצרים מברית המועצות כ-100 טנקים מסוג IS-3). לקוריאה הצפונית הטנקים סופקו רק לאחר מלחמת קוריאה, כך שהם לא הספיקו להשתתף בלחימה.

השימוש הקרבי היחיד בטנקי IS-3 היה במהלך מלחמת ששת הימים. כ-40 טנקים מסוג זה היו ברשותה של הדיוויזיה המצרית השביעית שנלחמה באזור רפיח. למרות השריון העבה שלהם והתותח האימתני לא הצליחו טנקים אלו להוות יריב של ממש לכוחות השריון הישראלים. טנקי פטון של חטיבה 7 הצליחו לפגוע ולהוציא משימוש כ-15 טנקי IS-3, שאר הטנקים נפלו לידי צה"ל בשלמותם לאחר שננטשו על ידי אנשי צוותיהם.

 
טנק IS-3 שנלקח שלל מהמצרים במוזאון יד לשריון בלטרון

לאחר המלחמה השתמש צה"ל בכמה טנקי IS-3 כגררים לפינוי כלי הרכב המצריים שהושארו בסיני. עם פרוץ מלחמת ההתשה נמצא שימוש מקורי ל-4 טנקי IS-3. מטנקים אלו פורק המנוע ותיבת ההילוכים והם הוצבו במעוזי קו בר-לב כעמדות ירי נייחות. הטנקים הוצבו על משטחי בטון משופעים על מנת לאפשר הרמת תותח הטנק בזווית של 45 מעלות (במצב מאונך ניתן היה להרים את התותח של IS-3 בזווית של 22 מעלות בלבד). 2 מהטנקים הוצבו במעוז "אורקל" ושניים נוספים - במעוז בודפשט. הטנקים השתתפו בירי על הצד המצרי של התעלה במהלך המלחמה. במלחמת יום הכיפורים לא השתתפו הטנקים בעמדות אלו בשל היעדר תחמושת. התחמושת של הטנקים מקורה בשלל שנלקח במהלך מלחמת ששת הימים ולא היה מקור נוסף להספקת התחמושת.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא IS-3 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Iosef Stalin tank, ECONOMIC expert.com