It Won't Be Long
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת/תרגום מכונה. | |
It Won't Be Long הוא שיר של להקת הרוק האנגלית הביטלס, שיצא כרצועת הפתיחה באלבומם השני בבריטניה With the Beatles משנת 1963, והיה השיר המקורי הראשון שהוקלט עבורו. למרות שלכתיבת השיר ניתן קרדיט ללנון-מקרטני, את השיר כתב בעיקר ג'ון לנון, כאשר פול מקרטני סייע במילים ובסידור.
 | |
| הסינגל הגרמני של השיר, מגובה בשיר "Devil in Her Heart" | |
| שיר בביצוע הביטלס | |
| מתוך האלבום With the Beatles | |
| יצא לאור |
22 בנובמבר 1963 (בריטניה) 20 בינואר 1964 (ארצות הברית) |
|---|---|
| הוקלט | 30 ביולי 1963 |
| סוגה | רוק |
| שפה |
אנגלית  |
| אורך | 2:13 |
| חברת תקליטים | פרלופון |
| כתיבה | לנון-מקרטני |
| לחן |
ג'ון לנון, פול מקרטני |
| הפקה | ג'ורג' מרטין |
  | |
כתיבה עריכה
ג'ון לנון תבע את השיר הזה בשנים 1971 ו-1980[דרוש מקור]. בערך בשנת 1995 תיאר פול מקרטני את השיר כשיר של ג'ון, אך נכתב בשיתוף פעולה. "ג'ון בעיקר שר את השיר אז זה היה רעיון שלו אבל שנינו ישבנו וכתבנו את זה"[דרוש מקור]. הפזמון הוא משחק מילים על המילים "be long" ו-"belong". השיר כולל סימנים מסחריים של ההתחלה של הביטלס כמו אמירה של yeah וריף גיטרה בהדרגה. עוד דבר אופייני לשלב זה של כתיבת השירים של הביטלס הוא הסיום המלודרמטי (בדומה ל-"She Loves You", שזה עתה הוקלט ועמד להשתחרר) שם המוזיקה נעצרת, ומאפשרת ללנון אימפרוביזציה ווקאלית קצרה לפני שהשיר מסתיים ב"barber shop major seventh ("She Loves You" מסתיים ב-major sixth). ה-middle eight משתמש באקורדים היורדים כרומטית עליהם שרו לנון, מקרטני והריסון בנקודות מנוגדות.
ג'ון לנון, בראיון האחרון שלו, אמר למגזין Playboy כי השיר היה התחלה של קהל רחב יותר למוזיקת הביטלס מאשר הקהל הצעיר שעקב אחריהם בימי המועדונים שלהם בליברפול. "רק לאחר שמבקר מטעם לונדון טיימס שאמר שהכנסנו 'Aeolian cadences' ב-"It Won't Be Long" שמעמד הביניים הקשיבו לנו... עד היום, אין לי מושג מה זה 'Aeolian cadences'. הם נשמעים כמו ציפורים אקזוטיות"[1]. למעשה, המבקר, ויליאם מן, כתב את זה על השיר "Not a Second Time". מגזין הרולינג סטון הצהיר ש-"It Won't Be Long" היה "סוג השיר שהיה בראשו של בוב דילן כאשר כתב שאקורדי הביטלס היו 'מקוממים, פשוט מקוממים'" [דרוש מקור]. כאשר המלחינים לא היו בקיאים בתאוריה המוזיקלית, השיר משלב אקורדים שהוא "לא אמור", הוא נמצא בסולם E אבל מסתובב ל-D, C ו-F# ו"הכלאה של D ו-Bm"[דרוש מקור].
משתתפים עריכה
- ג'ון לנון - שירה בדאבל-טראקינג, גיטרת קצב
- פול מקרטני - קולות רקע, בס
- ג'ורג' האריסון - קולות רקע, גיטרה מובילה
- רינגו סטאר - תופים
- ג'ורג' מרטין - מפיק
- נורמן סמית' - טכנאי קול
.svg){kind=logo}