Know hope

אמן פוסט גרפיטי ישראלי-אמריקאי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

Know Hope הוא שם העט של אמן הפוסט גרפיטי הישראלי-אמריקאי אדם יקותיאלי. הוא החל להציג את יצירותיו ברחובות תל אביב בשנת 2005,[1] בין השאר בכיכרות השונות בעיר, בכיתובים על קירות מבנים מוזנחים ובגינות ציבוריות.

Know hope
לידה 1986 (בן 38 בערך)
קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור, גרפיטי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפסבדונים שלו הוא משחק מילים בין הומופונים: הביטוי האנגלי "No hope" פירושו "אין תקווה"' ומשמעות הפועל באנגלית "to know" היא "להכיר" או "לדעת".

בעבודותיו משתמש האמן בטכניקות המשלבות ציורי קיר, הדפסים, הדבקי-קרטון ואפילו מוביילים. על אף שבתחילת דרכו הציג ברחובות העיר בלבד וללא הסכמה פורמלית של הרשויות, כיום מציג "Know Hope" את עבודותיו גם במוסדות לגיטימיים כמו הביאנלה בהרצליה, אירוע "פצ'ה קוצ'ה" בתל אביב, ואף בחו"ל (בין השאר בלונדון, בנורווגיה, בלוס אנג'לס ובמנהטן).[2]

עבודה של נו הופ בווינה
עבודה של Know hope באטלנטה

תחילת עבודתו עריכה

"Know hope" נולד בדרום קליפורניה שבארצות הברית, ועלה לישראל עם הוריו כשהיה בן 10. לדבריו, מעולם לא למד אמנות במוסד על-תיכוני, אך תמיד היה מוקף באמנות. שני הוריו אמנים, ועיקר ניסיונו והידע שלו נרכשו על ידי ניסוי וטעייה.[3][4]

עבודותיו החלו להופיע ברחובות העיר תל אביב בשנת 2005, בעיקר בכיתובי גרפיטי באמצעות תרסיס צבע שהציגו את כינויו על ארונות חשמל, לוחות מודעות, חומות וקירות של מבנים, עניין שהיווה מעין חידה באשר לשאלת קיומו. רק כאשר הציג מספר מעבודותיו במקומות ציבוריים ומקוריים (כמו באתר השיפוצים ברחוב בר גיורא בשנת 2006, ובאזור גדר ההפרדה בבית לחם בשנת 2007) החל הציבור בעיר מתעניין בהן.

המעבר לקונצנזוס בקהילת האמנות בישראל עריכה

עם הזמן ובשל השאיפה להדביק טרנדים גלובליים בעולם האמנות, המעודדים יצירה חתרנית (כמו של אמן הגרפיטי הבינלאומי בנקסי, למשל), הפכו עבודותיו של "Know hope" ושל אמני פוסט-גרפיטי אחרים לפופולריים יותר ויותר – ראשית בגלריות בתל אביב (כמו גלריית "אורבניקס"), ולאחר מכן גם במוסדות יוקרתיים ו"מעונבים" יותר בעולם האמנות כמו הביאנלה בהרצליה.[5] על המעבר לקונצנזוס, אמר "Know hope" שהוא מודע למחיר שהוא עלול לשלם בעקבות העיסוק באמנות ממוסחרת, הכוללת מכירת עבודות והצגתן תמורת תשלום. מאידך, טוענים מנהלי גלריות וחוקרי אמנות כי המעבר מהרחוב לגלריות הוא בעצם משאלת לבם של אמנים אלה, וכי רצונם הוא לתקשר עם הציבור כמו האמנים הממוסדים.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא Know hope בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דניאל זילברברג‏, שכונת התקווה, באתר וואלה!‏, 12 במאי 2009
  2. ^ ים המאירי, אמן הרחוב "נו הופ" מפריך את הטענה שאמן ישראלי לא יכול לפרוץ לחו"ל בלי גלריה, באתר הארץ, 3 ביולי 2009
  3. ^ ראיון באתר Artsy.com
  4. ^ מתוך אתר חברת הביגוד "Jin-G"
  5. ^ עמית יולזרי‏, גרילה או גלריה?, באתר וואלה!‏, 12 באוקטובר 2009
  6. ^ כגון סרג' תירוש, בעל בית מכירות פומביות בתל אביב, ותמר סופר, חוקרת אמנות ומרצה לאמנות אורבנית.