Ost und Westגרמנית: "מזרח ומערב") היה כתב עת ציוני לתרבות יהודית ולחכמת ישראל. כתב העת ראה אור בברלין בין 1901 ל-1923. רוחו של כתב העת נוסחה על ידי מרטין בובר, שדגל בהצגת היהדות כתרבות ולא כדת בלבד; תרבות ששורשיה נטועים במזרח, הן המזרח השמי, האסיאתי-מוסלמי, ברוח האוריינטליזם שראה את המזרח ובפרט את ארץ ישראל ברוח רומנטית, והן במזרח אירופה, בה פועמת תרבות יהודית שורשית. מייסדיו ועורכיו היו דייוויס טריטש וליאו וינץ וסגנם היה ארתור זילברגלייט.

שער כתב העת. אמן: אפרים משה ליליין

כתב העת הופיע עד אוגוסט 1914 כירחון (אחת לחודש). בתקופת מלחמת העולם הראשונה המשיך להופיע, אך באופן פחות סדיר בין פעמיים בשנה (1915) ועד שמונה פעמים בשנה (1918). לאחר מכן היה לדו-ירחון (19191921) ולרבעון (19221923). כתב העת ידע קשיים כלכליים, בין 1907 ל-1914 הושכרו מספר עמודים בו לחברת "כל ישראל חברים", בתמורה למימון. בשנת 1923, עם קריסת כלכלת רפובליקת ויימאר, הוא נסגר.

כתב העת שילב יצירות אמנות, בעיקר תחריטי אר נובו (בעיקר משל אפרים משה ליליין) עם כתיבה אמנותית וביקורתית. בין הכותבים בו היו בובר, לודוויג גייגר, מכס נורדאו, אלפרד נוסיג, יוסף הלוי, ישראל לוי, דוד צבי מילר, פאביוס שך, אברהם אפשטיין, אדולף רוזנצווייג, ארנו נאדל (עורך מוסף המוזיקה), ותאודור זלוציסטי. הוא נכתב בגרמנית, והובאו בו לראשונה בשפה זו תרגומים מיידיש. בכתב עת זה פרסם משיריו המשורר הלא-יהודי בריס פון מינכהאוזן, שהפך לאחר מכן לנאצי.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא Ost und West בוויקישיתוף