Siamese Dream

אלבום מאת הסמאשינג פאמפקינס

Siamese Dream הוא אלבומה השני של להקת הרוק האלטרנטיבית הסמאשינג פאמפקינס, אשר יצא ב-27 ביולי 1993 תחת חברת התקליטים וירג'ין רקורדס.

Siamese Dream
אלבום אולפן מאת הסמאשינג פאמפקינס
יצא לאור 27 ביולי,1993
הוקלט דצמבר 1992-מרץ 1993 ב-Triclops Sound Studios במריאטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
סוגה רוק אלטרנטיבי, גראנג'
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 62:17
חברת תקליטים וירג'ין
הפקה בוטש ויג, בילי קורגן
כרונולוגיית אלבומים של הסמאשינג פאמפקינס
Gish
(1991)
Siamese Dream
(1993)
Mellon Collie and the Infinite Sadness
(1995)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

למרות המתחים והחיכוכים שליוו את הקלטתו, Siamese Dream פצח בדירוג העשירי במצעד המגזין הנחשב בילבורד. האלבום נמכר ביותר מארבעה מיליון עותקים בארצות הברית ומעל שישה מיליון עותקים ברחבי העולם, וקיבע את מקום הסמאשינג פאמפקינס כאחת מן הלהקות השלטות בתנועת הרוק האלטרנטיבי.

רקע עריכה

הסמאשינג פאמפקינס החלו דרכם כלהקה בשיקגו בשנת 1988. אלבום הבכורה שלהם, Gish, יצא תחת חברת התקליטים Caroline Records ב-1991 וזכה להצלחה ושבחים בשיעור גבוה מן המצופה. אחרי יציאת האלבום Nevermind בידי הלהקה Nirvava שנתיים לפני כן, החלו רווחים המכנים את הסמאשינג פאמפקינס בשם "נירוונה הבאים". הלהקה הוחתמה בחברת האם של Caroline Records - היא וירג'ין, והחלה בהקלטת האלבום הבא שלה. סולן הלהקה בילי קורגן הרגיש כדבריו כי "הלחץ העצום ליצור את האלבום הבא חולל מהפכה". הלחץ הכביר שדחף בם להצליח החריף את המצב שהיה סבוך עוד מוקדם יותר. המתופף ג'ימי צ'מברלין חווה התמכרות להרואין שהלכה והתגברה, הגיטריסט ג'יימס איהא והבסיסטית דרסי רצקי החליטו לסיים את הקשר בינם זה לפני זמן לא רב, וקורגן, חוץ מהיאבקות בהשמנה ודיכאון אובדני, סבל ממחסום הכתיבה החמור ביותר שחווה אי-פעם.

הקלטה והפקה עריכה

Siamese Dream הוקלט בעיקרו בין דצמבר 1992 ומרץ 1993. הלהקה עברה לאולפני Triclops Studios במריאטה, ג'ורג'יה למשך ההקלטות, על מנת שהם יוכלו להימנע מחברים מקומיים והסחות דעת שונות, כמו גם כדי לנתק את צ'מברלין מקשריו בעולם הסמים. בוטש ויג שב ותפקד כמפיק אחרי שעבד עם הלהקה באלבום הביכורים שלה Gish.

קורגן החל להיפגש עם מטפל לאחר שחווה התמוטטות עצבים. כתוצאה מכך, מילות השירים שכתב הפכו ממוקדים בעברו המציק וחולשותיו. "Today" היה השיר הראשון שכתב קורגן ל- Siamese Dream. הוא השמיע את הדמו שהקליט בכוחות עצמו לויג, והאחרון הגיב בחיוביות. המצוקות עימן התמודדו חברי הלהקה עשו דרכן לאוזני Virgin Records, ולא חלף זמן רב ומנהלים מטעמה הגיעו להיפגש עם הלהקה. המנהלים היו שבעי רצון מהדמו ששמעו ולא הזדרזו לשוב לאולפן פעם נוספת. בתגובת המנהלים לא היה אלא להגביר את הלחץ על קורגן. קורגן עבד שעות נוספות, ולמעשה גר באולפן במהלך הקלטת Siamese Dream – הוא ובוטש ויג נותרו לעיתים לעבוד על קטע מוזיקה בן 45 שניות במשך יומיים שלמים. מדי פעם היו עובדים 16 שעות ביום מהלך שבועות רצופים על מנת להשיג את הצליל אותו חיפש קורגן.

שאיפתו של קורגן לשלמות מוזיקלית הציבה משוכות נוספות למערכות היחסים בין חברי הלהקה שלא התהדרו בחוסר פגמים גם קודם לכן. ויג יעיד מאוחר יותר כי "דרסי הייתה נועלת עצמה בשירותים, ג'יימס היה פותח בתעניות שתיקה, ובילי היה נועל עצמו בחדר הבקרה". קורגן ביצע לעיתים קרובות אובר-דאבינג לקטעי הנגינה של ג'יימס ודרסי בנגינה שלו. רצקי טענה שקורגן היה אחראי לרוב קטעי הגיטרה והבס מפני שהיה בכוחו להקליט אותו במהירות ובקלות רבה יותר. צ'מברלין, שהיה ממונה על כל קטעי התופים באלבום, היה פורש ונעלם למשך ימים מחמת התמכרותו, מה שעורר בקרב הסובבים אותו חשש כבד לחייו. בעקבות תקרית אחת בה נעלם צ'מברלין למשך יומיים או שלושה, קורגן "הפסיק עם המשחקים" לדבריו של ויג, והכריח את צ'מברלין לבצע את קטע התופים לשיר "Cherub Rock" עד שידיו החלו מדממות. בדרבונו של קורגן, צ'מברלין אשפז עצמו במכון גמילה מסמים. בריאיון למגזין המוזיקה האמריקאי Spin, אמר קורגן במועד מאוחר יותר באותה השנה "נתתי להם שנה וחצי להתכונן לאלבום הזה... אני מוקף באנשים שמאוד אכפת לי מהם, אבל הם לא מפסיקים להכשיל אותי". קורגן הסביר שהוא התחיל להתייחס לפעולות של אנשים אחרים באופן אישי. הוא אמר "אם באמת חושבים על זה, מישהו לא מבצע את העבודה כי הוא עצלן, או מפני שהוא חושב שהיא לא חשובה. לעומת זאת, אני מקבל את האדם הזה בתור מישהו שאינו ראוי לשבת בבית ולעבוד על השיר הזה".

אחראי ההפקה בחברת התקליטים Virgin החלו לפתח קוצר-רוח מפני שהקלטת האלבום חרגה מהתקציב ומלוח הזמנים. בדרשם זאת, הלהקה לא אפשרה לחברה לעגל פינות אם כרוכה בכך התפשרות על איכות האלבום. בשעה שההקלטות הסתיימו, קורגן וויג היו מותשים מידי מכדי לערוך את האלבום. קורגן הציע שהעורך אלן מולדר (שעבד בשנת 1991 על האלבום Loveless של הלהקה My Bloody Valentine אותה קורגן אהד) יערוך את האלבום. בסופו של דבר, האלבום היה מוכן כעבור ארבעה חודשים לצד חריגה של 250,000 דולרים מהתקציב.

קישורים חיצוניים עריכה