ויקיפדיה

The Cars

The Cars (בעברית: המכוניות) הייתה להקת גל חדש אמריקאית שהוקמה בבוסטון בשנת 1976. ההרכב הגיח מסצנת הגל החדש בשלהי שנות השבעים. הלהקה הייתה מורכבת מריק אוקאסק (גיטרת קצב), בנג'מין אור (גיטרה בס), אליוט איסטון (גיטרה מובילה), גרג הוקס (קלידים), ודייוויד רובינסון (תופים). אוקאסק ואור חלקו יחד שירה מובילה, ואוקאסק היה כותב השירים והמנהיג הראשי של הלהקה.

The Cars
מקום הקמה בוסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות בוסטון, מסצ'וסטס
תקופת הפעילות 1976–1988
2000
2010–2011
2018
סוגה גל חדש, פופ רוק, פאוור פופ, סינת'-פופ
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס, ריינו אנטרטיינמנט, קונקורד רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.thecars.org
פרופיל ב-IMDb
חברים לשעבר
בנג'מין אור
ריק אוקאסק
אליוט איסטון
גרג הוקס
דייוויד רובינסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The Cars היו בחזית המיזוג של הרוק מבוסס הגיטרות של שנות השבעים, עם הפופ משולב הסינתיסייזר שהפך פופולרי בתחילת שנות השמונים. רוברט פאלמר, מבקר מוזיקה של הניו יורק טיימס ורולינג סטון, תיאר את הסגנון המוזיקלי של המכוניות: "הם לקחו כמה מגמות עכשוויות חשובות אך שונות - פאנק מינימליסטי, מבוך של טקסטורות סינתיסייזר וגיטרה של רוק אמנותי, תחיית הרוקבילי של שנות החמישים, והקמצנות המלודית של הפאוור פופ - וערבבו אותם לתערובת אישית ומושכת."

המכוניות זכו בתואר האמן החדש הטוב ביותר בסקר קוראי הרולינג סטון ב-1978. אלבום הבכורה של הלהקה, The Cars, מכר שישה מיליון עותקים והופיע במצעד האלבומים האמריקאי במשך 139 שבועות. למכוניות היו ארבעה להיטי טופ 10: "Shake It Up" (1981), "You Might Think" (1984), ‏"Drive" ‏(1984) ו-"Tonight She Comes" (1985). הלהקה זכתה בסרטון השנה על השיר "You Might Think" בטקס פרסי המוזיקה הראשון של MTV ב-1984.

המכוניות התפרקו ב-1988. בנג'מין אור נפטר בשנת 2000 מסרטן הלבלב. בשנת 2007, איסטון והוקס הצטרפו לטוד רונדגרן ואחרים כדי להקים להקת ספין אוף חדשה - The New Cars. החברים המקוריים ששרדו ב-The Cars התאחדו ב-2010 כדי להקליט את האלבום השביעי והאחרון של הלהקה, Move Like This, שיצא במאי 2011. לאחר סיבוב הופעות קצר לתמיכה באלבום, הלהקה יצאה שוב להפסקה. באפריל 2018, The Cars נבחרו להיכל התהילה של הרוקנרול והתאחדו כדי להופיע בטקס קבלתם לשם. הייתה זו הופעתה האחרונה של הלהקה עם אוקאסק, שנפטר ב-15 בספטמבר 2019 כתוצאה של מחלות לב הקשורות ליתר לחץ דם ומחלת לב כלילית.

היסטוריה עריכה

שנים מוקדמות עריכה

טרם הקמת ההרכב, הופיעו חברי הלהקה ביחד בכמה להקות שונות. ריק אוקאסק ובנג'מין אור נפגשו בקליבלנד, אוהיו, בשנות השישים לאחר שאוקאסק ראה את אור מופיע עם להקתו Grasshoppers ב-Big 5 Show, תוכנית מוזיקלית מקומית. השניים היו בלהקות שונות ב קולומבוס, אוהיו ואן ארבור, מישיגן, ואז עברו לבוסטון בתחילת שנות השבעים. בבוסטון, אוקאסק ואור, יחד עם הגיטריסט הראשי ג'אס גודקיינד, הקימו להקת פולק רוק בסגנון קרוסבי, סטילס ונאש בשם מילקווד. ב-1972 הם הוציאו אלבום אחד, How's the Weather, בחברת Paramount Records שלא הצליח להגיע למצעד. אחרי מילקווד, אוקאסק ואור הקימו את הלהקה "ריצ'רד והארנבים", ששמה הוצע על ידי ג'ונתן ריצ'מן. הלהקה כללה את גרג הוקס, שלמד במכללת ברקלי למוזיקה וניגן בסקסופון באלבום של מילקווד. הוקס עזב לסיבוב הופעות עם מרטין מאל והריהוט המופלא שלו, מופע קומדיה מוזיקלי שבו מאל ניגן במגוון כלים. ריק אוקאסק ובן אור הופיעו אז כצמד אקוסטי שנקרא בפשטות אוקאסק ואור בבית הקפה אידלר בקיימברידג', מסצ'וסטס. חלק מהשירים שהם ניגנו הפכו לשירי המכוניות המוקדמים.

מאוחר יותר, אוקאסק ואור חברו לגיטריסט אליוט איסטון (שגם למד בברקלי) בלהקת Cap'n Swing שבה היו חברים גם המתופף גלן אוונס, שהוחלף בקווין רוביצ'או, ונגן בס בעל אוריינטציה ג'אזית שלא תאמה את סגנונו הרוקיסטי של אוקאסק. בנג'מין אור היה הסולן הראשי ולא ניגן על שום כלי באותו שלב. Cap'n Swing הגיעו עד מהרה לתשומת לבה של תקליטנית תחנת הרדיו מבוסטון, WBCN, מקסן סרטורי, שהחלה לנגן שירים מקלטת ההדגמה שלהם בתוכנית שלה. לאחר שנדחו על ידי מספר חברות תקליטים, אוקאסק נפטר מנגן הבס, הקלידן והמתופף והחליט להקים להקה שתתאים יותר לסגנון הכתיבה שלו. אור תפס את תפקיד הבסיסט, ודייוויד רובינסון החליף את רוביצ'או על תופים. גרג הוקס הצטרף שוב, הפעם כקלידן, וההרכב הפך ל"המכוניות", שם שהוצע על ידי רובינסון, שלחוש האופנה שלו הייתה השפעה חזקה על תדמית הלהקה.

עלייה בפופולריות (The Cars (1976-1979 ו-Candy-O עריכה

לאחר הופעת חימום בטרקלין של מוטל מחוץ לבוסטון, The Cars הופיעו זמן קצר לאחר מכן רשמית בפעם הראשונה בבסיס חיל האוויר פיז בניו המפשייר ב-31 בדצמבר 1976. The Cars בילו את תחילת 1977 בהופעות ברחבי ניו אינגלנד, כשהם מפתחים את השירים שהופיעו באלבום הבכורה שלהם. קלטת דמו בת תשעה שירים הוקלטה בתחילת 1977 ועד מהרה "Just What I Needed" זכה לשידור מסיבי בתחנות הרדיו של בוסטון, WBCN ו-WCOZ. בעקבות כך, הוצעו ללהקה חוזי הקלטה באריסטה רקורדס ואלקטרה רקורדס. הלהקה חתמה בחברת אלקטרה בשל היעדר הרכבי גל חדש בחברה, עובדה שאפשרה לה לבלוט יותר בהשוואה לאריסטה רקורדס בה היו חתומים אמני גל חדש רבים. אלבום הבכורה של הלהקה, The Cars יצא ביוני 1978, והגיע למקום ה-18 במצעד האלבומים האמריקאי. "Just What I Needed" שוחרר כסינגל הבכורה מהאלבום, ואחריו "My Best Friend's Girl" ו-"Good Times Roll", שלושתם נכנסו למצעד הפזמונים האמריקאי. האלבום כלל רצועות מרובות שקיבלו זמן אוויר משמעותי, כגון "You're All I've Got Tonight", "Bye Bye Love", ו-"Moving in Stereo".

אלבומה השני של הלהקה, Candy-O שוחרר ביוני 1979 והפך ללהיט גדול עוד יותר כשהגיע למקום השלישי במצעד האלבומים של בילבורד 200, 15 מקומות מעל אלבום הבכורה שלהם. עטיפת האלבום נוצרה על ידי אמן הפלייבוי המפורסם, אלברטו ורגאס, והוא כלל את הסינגל הראשון שלהם שהגיע לטופ 20, "Let's Go". הסינגלים הבאים ששוחררו מתוכו, "It's All I Can Do" ו-"Double Life" זכו להצלחה פחותה.

שינוי בסאונד Panorama (1980-1983) ו-Shake it Up עריכה

בעקבות ההצלחה של Candy-O, יצא אלבום האולפן השלישי של הלהקה, Panorama ב-1980. האלבום, שנחשב ניסיוני יותר מקודמיו, הציג רק להיט אחד בטופ 40 עם "Touch and Go". למרות שהאלבום הגיע לשיא במקום החמישי בארצות הברית, הוא לא זכה לשבחי הביקורת של The Cars ו-Candy-O, כאשר הרולינג סטון תיאר את האלבום כ"משעמם לכל אורכו". ב-1981, רכשו The Cars את אולפני Intermedia בבוסטון, ושינו את שמם ל-Syncro Sound. האלבום היחיד של הלהקה שהוקלט שם היה האלבום הרביעי, Shake It Up, אלבום מסחרי יותר מפנורמה. היה זה אלבומה הראשון של הלהקה שייצר סינגל שהגיע לטופ 10 עם שיר הנושא, והוא כלל להיט נוסף, "Since You're Gone". לאחר סיבוב הופעות ב-1982, The Cars לקחו הפסקה של שנתיים ויצאו לעבוד על פרויקטי סולו, כאשר אוקאסק והוקס הוציאו שניהם אלבומי בכורה (Beatitude ו- Niagara Falls, בהתאמה).

(1984-1988) Heartbeat City, Door to Door - כוכבות על והפסקה זמנית ראשונה עריכה

The Cars התאחדו ב-1984 והוציאו את אלבומם המצליח ביותר, Heartbeat City. הסינגל הראשון מתוכו, "You Might Think", סייע ללהקה לזכות בסרטון השנה בטקס פרסי המוזיקה הראשון של MTV. סינגלים נוספים מהאלבום כללו את "Magic", "Hello Again" ו-"Why Can't I Have You". הלהיט הגדול מתוכו, Drive, עם בנג'מין אור כסולן ראשי, זכה לציון מיוחד כאשר נעשה בו שימוש בסרטון שנעשה על הרעב באתיופיה שהוכן על ידי תאגיד השידור הקנדי, והוצג על ידי דייוויד בואי בקונצרט Live Aid ב-1985 באצטדיון וומבלי בלונדון. המכוניות הופיעו בקונצרט Live Aid באותו היום בפילדלפיה. השיר הפך לאחר מכן לסינגל המצליח ביותר של הלהקה, והגיע למקום השלישי ב-Billboard Hot 100. השחקן/במאי, טימותי האטון ביים את הקליפ של השיר.

לאחר תקופת השיא של הלהקה וסינגל נוסף שהפך ללהיט, "Tonight She Comes", שהגיע למקום ה-7 ב-Billboard Hot 100 ולמקום מס' 1 במצעד ה-Billboard Top Rock Tracks (הלהיט האחרון של ההרכב שהגיע למקום הראשון), המכוניות לקחו פסק זמן נוסף כדי להמשיך בפרויקטי סולו. אליוט איסטון ובנג'מין אור הוציאו את אלבומי הבכורה שלהם (Change No Change ו-The Lace, בהתאמה), בעוד אוקאסק הוציא את אלבום הסולו השני שלו, This Side of Paradise. ב-1987 הוציאו המכוניות את אלבומם השישי, Door to Door. הוא הכיל את הלהיט הבינלאומי הגדול האחרון שלהם "You Are the Girl", אך האלבום לא הגיע לרמת ההצלחה של האלבומים הקודמים. הלהקה הודיעה על פירוקה בפברואר 1988.

לאחר הפירוק, קריירות סולו ומותו של בנג'מין אור (1989–2009) עריכה

בסוף שנות ה-90 נפוצו שמועות על איחודה של הלהקה, אך ללא המשך בפועל. עם זאת, בשנת 1995 הוציאה Rhino Records סט של שני תקליטורים Just What I Needed: The Cars Anthology, המכיל את כל להיטי הלהקה לצד קטעים נדירים (דמואים ובי סייד שאינם אלבומים). בהמשך שחררה החברה את The Cars: Deluxe Edition (1999), שכלל את אלבום הבכורה שלהם בפורמט של שני תקליטורים, ו-Complete Greatest Hits.

בנג'מין אור הופיע בפעם האחרונה עם חבריו לשעבר ללהקה בראיון לסרט תיעודי על הלהקה לפני מותו מסרטן הלבלב בגיל 53, ב-3 באוקטובר 2000. ריק אוקאסק המשיך להופיע כאמן סולו, לאחר שהוציא למעלה משבעה אלבומי אולפן. הוא המשיך בקריירה מוצלחת כמפיק מוזיקלי, והפיק מספר אלבומים של כמה מהלהקות המכוננות של הדור ההוא, בין היתר ויזר, הול, ו-No Doubt. רובינסון פרש ממוזיקה ובילה את רוב זמנו בעבודה במסעדה שלו. בשנת 2005, איסטון והוקס הקימו יחד עם טוד רונדגרן, פרירי פרינס (The Tubes, Journey) וקסים סולטון (אוטופיה, מיט לוף) הרכב מחודש, The New Cars כדי לבצע שירים קלאסיים של The Cars לצד חומרים מקוריים חדשים, וחומרים נוספים מהקריירה של רונדגרן.

איחוד, Move Like This והפסקה זמנית שנייה (2010–2017) עריכה

בשנת 2010, החברים המייסדים של המכוניות ערכו איחוד מחודש של ההרכב כאשר ריק אוקאסק, אליוט איסטון, גרג הוקס ודייוויד רובינסון פרסמו תמונה משותפת בעמוד הפייסבוק שלהם באולפני מילברוק סאונד, במילברוק, ניו יורק. ב-13 באוקטובר 2010 פרסמה הלהקה קטע משיר חדש, "טיפ כחול" בעמוד הפייסבוק שלהם יחד עם תמונה של המפיק האירי, ג'קנייף לי באולפן ההקלטות, ורמזה שהוא יפיק את האלבום החדש של המכוניות. בילבורד דיווח שהמכוניות מקליטים אלבום חדש באולפן של טכנאי הסאונד הוותיק, פול אורופינו במילברוק, ניו יורק.

האלבום החדש, Move Like This, שוחרר ב-10 במאי 2011 והגיע למקום ה-7 במצעד האלבומים של בילבורד. הוא כלל 10 שירים באורך כולל של פחות מ-40 דקות. "שיר עצוב" שוחרר לתחנות הרדיו ב-1 במרץ 2011 כסינגל הראשון של האלבום. במאי 2011, The Cars יצאו לסיבוב הופעות שכלל עשר ערים בארצות הברית ובקנדה. במהלך ההופעות בוצעו קטעי הבס של בנג'מין אור על ידי גרג הוקס שניגן על קלידים ובס. השירה ברצועות שבוצעו במקור על ידי אור ("Just What I Needed", "Let's Go" ו-"Moving in Stereo") בוצעה על ידי אוקאסק. בראיון נשאל אוקאסק האם הלהקה הייתה מתאחדת אם אור היה עדיין בחיים. אוקאסק מסר בתגובה: "לבן ולי הייתה מלחמה קרה אמיתית שנמשכה 23 שנים. אף פעם לא הצלחתי להבין בדיוק למה, אבל אני חושב שהייתה הרבה קנאה כי כתבתי את השירים וקיבלתי הרבה תשומת לב. והיו גם כל מיני דברים מוזרים, כמו הפעם שהוא אמר, 'החברה שלי כותבת שירים, בוא נשתמש באחד או שניים מהם'. אמרתי, 'לא, זה לא המכוניות'.

הלהקה לקחה פסק זמן נוסף לאחר סיבוב ההופעות.

היכל התהילה של הרוקנרול ומותו של ריק אוקאסק (2018–2019) עריכה

אחרי 7 שנים בהן לא הייתה פעילה, הלהקה התאחדה שוב עם עם סקוט שריינר מההרכב Weezer על בס במקומו של אור, כדי לנגן סט של ארבעה שירים בטקס הקבלה שלהם להיכל התהילה של הרוקנרול באפריל 2018. הלהקה ניגנה את You Might Think, Moving in Stereo, My Best Friend's Girl, ו-Just What I Needed.

ב-15 בספטמבר 2019, אוקאסק נמצא מת בנסיבות טבעיות בביתו שבניו יורק בגיל 75.

חברי ההרכב עריכה

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

  • The Cars (1978)
  • Candy-O (1979)
  • Panorama (1980)
  • Shake It Up (1981)
  • Heartbeat City (1984)
  • Door to Door (1987)
  • Move Like This (2011)

אלבומי אוסף עריכה

  • Greatest Hits (1985)
  • Just What I Needed: The Cars Anthology (1995)
  • Shake It Up & Other Hits (2001)
  • Complete Greatest Hits (2002)
  • The Essentials (2005)
  • Classic Tracks (2008)
  • Greatest Hits & More (2008)
  • Moving in Stereo: The Best of The Cars (2016)

מארזים עריכה

  • Original Album Series (2010)
  • Studio Album Collection: 1978–1987 (2014)
  • The Elektra Years 1978–1987 (2016)

סינגלים עריכה

  • "Just What I Needed" (1978)
  • "My Best Friend's Girl" (1978)
  • "Good Times Roll" (1979)
  • "Let's Go" (1979)
  • "It's All I Can Do" (1979)
  • "Double Life" (1979)
  • "Touch and Go" (1980)
  • "Don't Tell Me No" (1980)
  • "Gimme Some Slack" (1981)
  • "Shake It Up" (1981)
  • "Cruiser" (1981)
  • "Since You're Gone" (1982)
  • "Victim of Love" (1982)
  • "Think It Over" (1982)
  • "You Might Think" (1984)
  • "Magic" (1984)
  • "Drive" (1984)
  • "Hello Again" (1984)
  • "Why Can't I Have You" (1985)
  • "Heartbeat City" (1985)
  • "Tonight She Comes" (1985)
  • "I'm Not the One (remix)" (1986)
  • "You Are the Girl" (1987)
  • "Strap Me In" (1987)
  • "Coming Up You" (1988)
  • "Sad Song" (2011)

אלבומי וידאו עריכה

  • Heartbeat City (1984)
  • Live 1984–1985 (1985)
  • The Cars Live (2000)
  • The Cars Unlocked: The Live Performances (2006)

קליפים עריכה

  • "Just What I Needed"
  • "My Best Friend's Girl"
  • "Let's Go"
  • "Double Life"
  • "Dangerous Type"
  • "Panorama"
  • "Touch and Go"
  • "Shake It Up"
  • "Since You're Gone"
  • "You Might Think"
  • "Magic"
  • "Drive"
  • "Hello Again"
  • "Why Can't I Have You"
  • "Tonight She Comes"
  • "You Are The Girl"
  • "Strap Me In"
  • "Blue Tip"
  • "Sad Song"
  • "Free"

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא The Cars בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=The_Cars&oldid=38287887"