Z (סרט)

Z הוא מותחן פוליטי דובר צרפתית מ-1969 של הבמאי היווני קוסטה גברס. התסריט נכתב על ידו ועל ידי חורחה סמפרון, והוא מבוסס על רומן מ-1966 בשם זה שנכתב על ידי וסיליס וסיליקוס. בשנת 1969 זכה הסרט בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובאוסקר נוסף עבור העריכה. כמו כן היה הסרט מועמד לאוסקר בקטגוריית התסריט המעובד.

Z

מבוסס על	E
בימוי	קוסטה גברס
הופק בידי	ז'אק פרין, אחמד רחדי
תסריט	ספר: וסיליס וסיליקוס תסריט: חורחה סמפרון קוסטה גברס
עריכה	פרנסואה בנו
שחקנים ראשיים	ז'אן-לואי טרנטיניאן איב מונטן אירן פאפאס ז'אק פרין
מוזיקה	מיקיס תאודוראקיס
צילום	ראול קוטאר
מדינה	צרפת
חברה מפיצה	Cinema V
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	26 בפברואר 1969
משך הקרנה	127 דק'
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט מתח פוליטי
פרסים	8 (2 פרסי אוסקר עבור הסרט הזר ועל העריכה)
דף הסרט ב־IMDb

הסרט מציג גרסה מעובדת קלות של האירועים שהובילו לרצח הפוליטיקאי היווני גריגוריס למברקיס ב-1963. העמדה הסאטירית כלפי הפוליטיקה היוונית, ההומור האפל והסוף העגום – כל אלה מבטאים את העוול שנגרם על ידי המשטר הצבאי ביוון.

ז'אן-לואי טרנטיניאן מגלם שופט חוקר, בן דמותו של כריסטוס סרצטאקיס, שנבחר להיות נשיא יוון בבחירות פרלמנטריות כעבור 22 שנה. לאיב מונטן יש בסרט זמן מסך קצר יחסית. השחקן ז'אק פרין, שגם הפיק את הסרט, מגלם בו תפקיד מפתח.

כותרת הסרט – Z – מרמזת על סיסמת המחאה היוונית "Ζει", שפירושה "הוא (גריגוריס למברקיס) חי".

לאחר צאתו לאקרנים שיבחו מבקרי הקולנוע את התסריט ואת מסריו, והדגישו גם את זעקתו הפוליטית וגם את היותו מותחן מטלטל ומבריק. גם הפסקול של הסרט שנוצר על ידי מיקיס תאודורקיס זכה לפופולריות רבה.

עלילת הסרט

מיקום העלילה לא מצוין (הצילומים נעשו בעיקר באלג'יריה), אבל נרמז, לפי שם העיתון שקורא הציר ולפי פרסומת לבירה, כי מדובר באתונה בתחילת שנות ה-60. הסיפור נפתח ברגעי הסיום של נאום ממשלתי מייגע על רקע שקופית הדנה במדיניות חקלאית. לאחר מכן עולה מפקד שירותי הביטחון של הממשל הצבאי לדוכן הנואמים ופוצח בנאום מתלהם על תוכנית הממשל להיאבק בשמאלנים בכנותו אותם "העובש של המחשבה".

הסצנה מתחלפת בהכנות לקראת עצרת של סיעת האופוזיציה, שבה אמור הציר (איב מונטאן) לשאת נאום תמיכה בפירוק הנשק הגרעיני. קודם לכן היו ניסיונות למנוע נאום זה. מיקום האירוע הוחלף למקום קטן בהרבה, וצצו לפתע כל מיני בעיות לוגיסטיות.

לאחר שנשא את הנאום פונה הציר לחצות את הרחוב. משאית מגיחה לקראתו, ואדם בתא המטען הפתוח מכה בו בחוזקה באלה. הפציעה קטלנית, והצופה מבין כי העדים הודחו להעיד כי נהג שיכור דרס אותו. אולם הממשל אינו שולט בבית החולים, והנתיחה שלאחר המוות חושפת את האמת. השופט-חוקר (ז'אן-לואי טרנטיניאן), בסיוע צלם עיתונות (ז'אק פרין), חושף ראיות המפלילות לא רק את הפלג הימני המיליטנטי אלא גם ארבעה בכירים במשטרת החונטה.

האקשן מגיע לסיומו כאשר אחד משותפיו של הציר שנרצח ממהר לבית האלמנה (אירן פאפאס), כדי לבשר לה את תוצאות החקירה.

האפילוג מציג את תקציר האירועים שקרו לאחר מכן. במקום הסיום הטוב הצפוי מסולק התובע מתפקידו באופן מסתורי; עד מפתח מת בנסיבות חשודות; המתנקשים מקבלים עונש קל יחסית; הקצינים הבכירים זוכים בנזיפה מנהלית ותו לא; השותפים הקרובים ביותר לציר שנרצח מתים או מסולקים, וצלם העיתונות נשלח לכלא בעוון חשיפת מסמכים רשמיים.

בסוף הסרט, לפני רשימת הקרדיטים, יוצרי הסרט מפרטים את כל הדברים שנאסרו על ידי החונטה: תנועות שלום, שביתות, איגודי עובדים, שיער ארוך (לגברים), הביטלס ומוזיקה פופולרית, סופוקלס, לב טולסטוי, אייסכילוס, לכתוב שסוקרטס היה הומוסקסואל, אז'ן יונסקו, ז'אן-פול סארטר, אנטון צ'כוב, הרולד פינטר, אדוארד אלבי, מארק טוויין, סמואל בקט, לשכת עורכי הדין, סוציולוגיה, אנציקלופדיות בינלאומיות, חופש העיתונות ומתמטיקה חדשה.

כמו כן נאסרה האות Z, שנעשה בה שימוש סימבולי כתזכורת לרצח הפוליטיקאי גריגוריס למברקיס ולכך שרוח ההתנגדות לחונטה עדיין מפעמת ("Ζει" - "הוא חי").

קישורים חיצוניים

• "Z", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "Z", באתר AllMovie (באנגלית)
• "Z", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "Z", באתר Metacritic (באנגלית)
• "Z", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• חמי שלו, מה בין ישראל לבין סרט זוכה אוסקר על ימין קיצוני בשירות המשטר, באתר הארץ, 14 בינואר 2016