ויקיפדיה

מיחזור משביח לבגדים

שימוש בבגד ישן עבור פריטי ביגוד חדשים

המונח "מיחזור משביח לבגדים" מתייחס לשינוי בגד שכבר לא משתמשים בו מסיבה כלשהי והשבתו לשימוש ולבישה אחרי שינוי וחידוש צורת הבגד או צבעו, גריעה או הוספה של חלקים בתפירה או הטלאה של שאריות בדים, שינוי כפתורים או תוספת רקמה. למעשה, משמעות התהליך היא הפיכת הבגד הישן לבגד שונה ומחודש. מיחזור משביח נעשה גם כאשר לוקחים בגד שכבר לא ניתן ללבישה ומשתמשים בחומרי הבגד לעשיית חפץ שימושי אחר או יצירת אמנות. מיחזור משביח הוא התרגום העברי[1] למילה upcycle.

תעשיית הביגוד והבדים היא אחת התעשיות הגדולות בעולם והיא גם מזהמת[2] מאוד את הסביבה. ב־2015 נמדד שפליטות הפחמן של תעשיית הביגוד המהיר[3] עלו על פליטות פחמן של כל הטיסות המסחריות ושייט האוניות. על פי מאמרים מחקריים שפרסם הניו יורק טיימס, שישים אחוזים מכל כמות הבגדים החדשים שנוצרים מדי שנה מסיימות את השנה במשרפות או במטמנות[4]. עד שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, בהן בגדים הפכו מתועשים יותר, אנשים קנו בגדים יקרים יותר, הוקירו את המחיר הכלכלי שהושקע בייצור הבגדים ולכן השקיעו בניקוי מותאם לחומר הבגד, האריכו וקצרו ולעיתים כשקו הקיפול דהה הסתירו אותו בכיסוי של שרוך זיגזג או רקמה, הרחיבו והצרו לפי הצורך. תיקנו חורים וקרעים, תפרו כפתורים וגומי, הפכו צוארונים[5], מי בבית ומי אצל תופרות וחייטים. בשנות 1970–1980 נפוצות הייצור ההמוני והגלובליזציה של המסחר בביגוד במכירה זולה, אופנה מהירה הביאו לשימוש באיכות ירודה[6] יותר של חומרים ושיטות העבודה, מה שצורך למעשה יותר תחזוקה של הבגדים. אנשים רבים לא רצו ולא יכלו לתקן את בגדיהם והעדיפו לזרוק אותם ולהחליפם בחדשים, כאילו בגדים הם מוצר חד-פעמי. מהעשור הראשון של המאה ה-21 נראה שהולכת וגוברת ההבנה[7] של אנשים על חשיבות המיחזור[8] המשביח של הבגדים לכלכלה ולסביבה.

היסטוריהעריכה

בתקופות קדומות כשאנשים יצרו לעצמם את בגדיהם בעמל כפיים מרובה ולא יכלו לקנות בגדים בחנות. רכישת או אריגת בד לתפירת הבגדים דרשה עמל רב, אי לכך תיקנו בגדים ושמרו עליהם, מי שקנה בד לבגד שמר את שאריות הבד לתיקונים ולעיתים אף לשינוי הבגד והתאמתו לשינויים הגופניים של לובש הבגד. הם השתמשו בכל פיסת אריג עד שהתבלתה וכשהתבלתה שמרו כל פיסת בד או חוט בר שימוש ושבו והשתמשו בהם או לעשיית בגדים חדשים או לשימושים אחרים.

בתחילה לבשו יריעות בד גדולות[9] כמו ההימטיון (Himation) היווני, השנטי (shenti) המצרי או הטוגה הרומאית כמו שאפשר לראות על פסלים ותבליטים ברוונה[10] באיטליה. בבדים אלה אפשר היה להתעטף בצורות שונות[11] וגם לארוז בהם משאות שונים. הבגדים לא היו בעלי גזרות, פשוט עטפו את הגוף בבד קשרו או שמו סיכה כמו בציטון (Chiton)[12]במקומות שונים כדי לאפשר תנועה חופשית.

בתקופת המלכה מארי אנטואנט בגדים נתפרו מבדים שלמים, ששוליהם חוברו בתפירה, נאספו וכווצו על המותניים, ובמקום מתפרת יצרו את הצורה הרצויה לבגד בעזרת הרבה קיפולים קטנים שחוזקו ונתפרו אף הם, גם אימרות השרוולים נוצרו מאיסוף הבד למידה הרצויה. כל זה נעשה במטרה לשמור כמה שיותר על שלמות הבדים היקרים כל כך. כאשר רצו לשנות את הבגד ולתת לו מראה חדש פרמו והזיזו קפלים על פי הצורך ויצרו לבגד חזות חדשה ואופנתית. לצורך זה החזיקה המלכה צוות גדול של מעצבות ותופרות[13].

בתקופה הוויקטוריאנית, נהגו לשנות מעילים מהודרים ושמלות שהאריג שלהן היה יפה ויקר לבגדים אחרים, חוקרי ביגוד במוזיאון אלברט וויקטוריה בלונדון מצאו מקטורן לאשה שנוצר ממעיל של גבר מהמאה ה-18 ששונה ועוצב מחדש על ידי מעצב צרפתי מהמאה ה-19[13].

במאה ה-18[14],נשים, גברים ואף ילדים, נשאו עמם גליל בד[15] שבו היה כל מה שנחוץ לתיקון אריגים, כמה מחטים עשויות מעצמות, כמה חוטים מגידים, מספריים או סכין קטנה. הגליל זכה לשם 'עקרת בית' (Housewife / Huswif)

כאשר הקרינולינה התחילה לצאת מהאופנה בין 1870–1860 היה צריך למצוא פתרון לעודפי הבד של החצאיות והשמלות שלפתע נשרכו אחרי כל אשה, מישהי הגתה רעיון לאסוף את כל העודף לאחורי הגוף[16] ולסדר שם מעין גוש בד גדול הבסטל (Bustle). עם הזמן סולק הגוש ובמקומו שמו כריות קטנות שמעליהן הלבישו חצאיות.

בתקופה האדוארדית באנגליה נשים היו בעלות מודעות אפנתית מאוד וגם חסכניות[13]. נשים אצילות ועשירות מיחזרו את שמלות הערב מסאטן לשמלות למשרתות שלהן וביטנות משי הפכו לתחתוניות. כמו כן היה בכל רחבי אנגליה איסוף קפדני של סמרטוטים לצורך יצירת נייר, הספרות של אותה תקופה מלאה בתיאורים של סמרטוטרים[17].

במשך הדורות, התפתח הידע כיצד להתאים את הבגדים לצורת הגוף האנושי והתחילו לחתוך את הבדים על פי גזרה ולתפור מהם בגדים. הרבה שנים תפרו את כל הבגדים ביד בעזרת חוטים ומחטים. בגדים היו כה יקרים שפשוטי העם לבשו אותם עד שבלו ואז חתכו את הקטעים שנותרו שלמים ועשו מהם משהו אחר. בגדים לתינוקות וילדים, שמיכות וכדומה. אצילים, עשירים ואנשי כהונה בכירים, לבשו בגדים שלמים, אך גם אצלם היה מיחזור כלשהו.

דורות של הסבתות של כולנו תיקנו כל בגד, חורים סגרו או באריגה מחודשת[18] או בטלאי.

הצורך התמידי בתיקונים ותחזוקה של בגדים[19]וטקסטיל בדים, במאה ה-18 ובמאה ה-19, גרם לכך שעקרת בית נשאה עמה תמיד את 'כלי המקצוע מחטים, סיכות, מפתחות ומספריים' באותה תקופה לא היו לנשים כיסים בבגדיהן ועל כן הן תפרו לעצמן משאריות קרועות של בגדים מעין שקיות כיסים[20]שאותן הן קשרו מתחת לשמלות שלהן.

ב-1832 כותבת לידיה מריה ציילד (אנ') בספר The American Frugal Housewife[21]את העצה הבאה "אחרי שמעילים ישנים, מכנסיים וכולי נגזרו עבור הבנים, וכבר אי אפשר לתפור מהם בגדים, חתכי אותם לרצועות, ונצלי את שעות הפנאי מהילדים או עבודות הבית, בתפירת וקליעת שטיחים לבית[22]"

בשנת - 1884 התפרסמה "האנציקלופדיה הראשונה לעבודות המחט"[23], The Complete Encyclopedia of Neeedlework של תרז דה דילמונט (אנ') שני הפרקים הראשונים מוקדשים לתפירה, הפרק השלישי מוקדש לתיקונים כל כך טובים שלמעשה לימדו לשחזר את הקטעים הבלויים או הקרועים. הפרק האחרון מוקדש לניקוי נכון של בדים שונים.

ביפן קיימת מסורת של תיקון בגדים בהטלאה והידוק הטלאי בתפירה דרך כל השכבות. בצורה זו בגדים עברו מדור לדור. בגדים שתוקנו כך נקראים בורו (Boro)[24].

מיחזור משביח במאה ה-20 והמאה ה-21עריכה

בארצות הברית ב-1921, אתל בולטון (Ethel Bolton) וואווה קו (Eva Coe) הוציאו לאור את הספר האמריקאי הראשון על דוגמיות הריקמה, במבוא הספר הן מצרות על כך שכבר בתקופה כה צעירה של אמריקה, החטא הלאומי של ראוותנות גרם לכך שלא חינכו את הצעירים באמנות התיקונים[19] והשימור וכי בארצות אחרות בנות למדו לחקות אריגים ברקמה כך שלאחר התיקון לא רואים שתוקן.

בארצות הברית הפסיקו בשלהי המאה ה-19 להוביל מזון בחביות והתחילו להובילם בשקי בד. בשנות ה-1930 עבר העולם את תקופת "השפל הגדול". מיליוני אנשים איבדו את חסכונותיהם ואת מקורות הפרנסה שלהם, ולאנשים לא נותר כסף לקניית מזון או בגדים. עם תחילת השפל הגדול, בשנים 1933-1929, כשראו בחברות המזון שאנשים משתמשים בשקים לתפירה, הדפיסו כל מיני ציורים צבעוניים על השקים[25]. חברות הטבק, ניצלו את המצב והדפיסו תגיות ממשי שנארזו לתוך קופסאות הסיגריות, הנשים חשקו בהן לקישוטים של שמיכות הטלאים וכריות, התגיות הללן השפיעו על הנשים לקנות את קופסאות הסיגריות לבעליהן. תקופה זו הובילה להמצאת חלופות זולות לקישוטי בגדים, כגון "תחרת השפל הגדול"[26]. הזמנים היו קשים, ולא היה כסף למותרות, נשים שרצו בכל זאת לקשט וליחד מעט את בגדיהן התחילו לרקום על הבדים המשובצים הזולים עם חוטי תפירה או רקמה ויצרו את תחרת השפל הגדול[27].

עם קום מדינת ישראל, נפוץ בארץ השיר "גלגוליו של מעיל" מאת קדיה מולודובסקי.

ספרים להוראת תפירה ומלאכות יד תמיד כללו פרק או שניים העוסקים בתיקון ושימור הבגדים. למשל בסדרת ספרי הוראה "למד את עצמך"[28]שיצאו בהוצאת האוניברסיטאות הבריטיות בספר "למד את עצמך תפירת בגדים" ("Teach Yourself Dressmaking"), שיצא לאור ב־1939, מוקדשים שלושה פרקים ל"חידוש ועיצוב מחדש" של סריגים, טיפול בהם ותיקון בגדים בכלל.

במלחמת העולם השנייה[29] חיילים בריטיים נשאו עמם ערכת תפירה, של מחטים, חוטים, כפתורים ומספריים שזכתה לכינוי 'עקרת בית' (Housewife). ממשלת בריטניה הכריזה על הקצבת בגדים ובדים וקידמה תיקוני בגדים במבצע 'הסתפק במה שיש ותקן' (Make do and Mend). הם פרסמו חוברות על שימור, תיקון ושינוי ייעוד חומר הבגד, אך החוברות לא התקבלו באהדה כי לחלק מהנשים לא היה זמן לתיקונים אלו או שכבר עשו זאת.

אילה רז חוקרת הלבוש הישראלי, כותבת בספרה 'חליפות העתים מאה שנות אופנה בישראל' שתחת המנדט הבריטי הוקמה בארץ ישראל 'תוכנית תועלת' שנבחרה על ידי המשק העברי כדי להתמודד עם המחסור בחומרי גלם בזמן המלחמה. היא מוסיפה שבגלל המחסור באריגים לתפירת שמלות וחליפות בזמן המלחמה התחילו נשות העיר להשתמש בבדי ריפוד שניתן היה לקנות ללא הקצבה[30].

במחזמר, שהפך גם לסרט, "צלילי המוסיקה", מסופר על משפחת פון טראפ האוסטרית. האב האלמן מעסיק את הנזירה והמחנכת מריה והיא תופרת לילדים בגדים מהוילונות. באחת מההופעות של המחזמר בארצות הברית, נשאלה רוזמארי פון טראפ האם אכן מריה תפרה להם בגדים מוילונות[31] והיא אישרה זאת.

בשנת תש"ח פרסמה מחלקת ההדרכה של ויצו ישראל את הספר "כך נבשל"[32], 218 עמודים של מתכונים לבישול. אחרי זה, בעמוד 219, מופיע "מדריך למשק הבית" בעריכת מינה מאיר ומלי הורוביץ. לאחר הוראות ניקוי לבית בין העמודים 249–257 ישנם פרקים על 'הלבוש ודרכי הטיפול בו', הוראות לניקוי נכון של בדים שונים ואפילו 'כיצד גונזים את הבגדים מעונה לעונה'. ופרק וטבלה של "סוגי הכתמים ודרך סילוקם".

בספר "McCall,s Sewing in Colour" שיצא לאור בשנת 1964 מוקדש פרק מיוחד ל"תיקון, שינוי, עיצוב ועשיה מחדש"[33].

את מכנסי הג'ינס הראשונים תפרו הממציאים שלהם כך שיהיו עמידים וחזקים. אנשי האופנה שמיצרים כעת מכנסיים ובגדים אחרים מג'ינס ממשיכים ליצרם מבד קשה ועמיד, כיון שלובשיהם הראשונים המשיכו ללבוש אותם גם עם קרעים ושפשופים שקרו תוך כדי עבודתם הקשה, מוכרים כיום מכנסים חדשים עם קרעים וחורים שנעשו בכוונה. מכנסי הגינס כה עמידים שהם ממוחזרים לאחר השימוש לכל מיני פריטים אופנתיים, חלקם הופכים לבגדים אחרים, חלקם הופכים לתיקים, שמיכות שטיחים אמנות[34], ועוד.

עם גידול המודעות לבעיות של הבגדים הנזרקים התחילו חברות אופנה גדולות להציע שלקוחות יחזירו להן את הבגדים שכבר אינם חפצים בהם, למשל חברת LEVY פתחה אתר[35] Levy`s Secondhand שבו היא מוכרת ג'ינסים וינטג' ויד שנייה, אותם היא רכשה מלקוחות או חנויות וינטג'.

בספר The Illustrated History of TEXTILES שחלקו כתוב כ'מדריך לאספן' יש פרק העוסק ב'טיפול באוסף' כתוב על בגדים, שטיחים וחפצי בד היסטוריים שונים שנפגמו וכיצד שומרו או תוקנו. המפורסם מכולם הוא 'תכריך טורינו' (The Turin Shroud)[36].

שעת החירום האקולוגית מחיבת את כל האנושות לעצור את זריקת הבגדים, דבר ראשון יש לתקן כל בגד שנקנה או נעשה[37]. לא רק מפני שזה נעים לשמור על בגד נוח או אהוב, ולא רק מפני שחבל לזרוק משהו ששילמת עליו אלא מבחינה אקולוגית תיקון הבגד ולבישתו לתקופות ארוכות יותר מפחית את כמות האשפה בעולם. בגדים נלבשים בשנים באחרונות רק כ-7–10 פעמים[38] - כמחצית הפעמים שהם נלבשו לפני כ-15 שנה. יחד עם זאת נפוצה גם החלפת בגדים עם חברות, או מכירת בגדים לא רצויים לחנויות יד שנייה וקניית בגדים יד שנייה. בסוף שנת 2020 זה הפך אפילו למעשה אופנתי[39], עד שנשים מתגאות בקניית ביגוד יד שנייה.

בספר "לבת וגם לבן לא יזיק לדעת" מאת אסתר קל, ישנו הפרק "השמלה הירוקה"[40], בו היא מתלוננת על כך שהיא ירשה שמלה שהייתה של אמה, עברה לאחותה הגדולה וכעת היא שלה. השמלה מכוערת בעיניה, צוארונה גדול ומתחתיו קשור סרט פרפר השרוולים אינם קצרים ואינם שלושת רבעי. המספרת לוקחת את השמלה לחברתה הטובה. שמציעה לגזור את השרוולים, הצוארון וסרט הפרפר, אחר הן רוקמות רקמה תימנית סביב פתח הצוואר וסביב פתחי הזרוע השמלה הושבחה והמספרת מרוצה ממנה. בפרק 'בגדי חורף' מסופר על היום בו מחליפים בארונות את בגדי קיץ בבגדי חורף, וכיצד ומה עושים בבגדים המועברים מילד אחד לאחר.

 
מיחזור משביח לבגדים ישנים וכמה שאריות בד יצרו שמלה חדשה

אם הבגד אינו בר תיקון שכמות שהי יש הרבה דרכים לשנות לחדש ואף להשביח אותו, למעשה אין סוף לדמיון היצירתי של משביחי הבגדים. אתר הצילומים Pinterest גדוש בצילומים של בגדים מושבחים' בצורות שונות, ביניהן יש יוצרות שמראות את הבגד לפני השינוי ואחרי השינוי. קשה לסקור את הדרכים הרבות בהן אנשים משביחים את הבגדים, אפשר רק לתת כמה דוגמאות מהנפוצות ביותר.

בספר לבני העשרה 'בוטיק בבית' שכתבה שולמית הרטל ב-1970, שכולו מלא רעיונות יצירה ומיחזור חומרים שונים, יש פרק 'גם אני באופנה' המעלה רעיונות מיחזור בגדים שקטנים או התבלו למשהו חדש[41].

חיבור שני בגדים שניזקו לבגד אחד, למשל חולצה ששרווליה הוכתמו עם שרוולים מחולצה שחלק הגוף שבה הוכתם או נקרע[42].

מיחזור משביח די נפוץ לבגדים הוא הפיכת מכנסיים לחצאית[43], פותחים את התפר האמצעי מקפלים זה על זה את החלקים התחתוניים ותופרים. שינוי נפוץ אחר הוא חיבור של חלקים מכמה בגדים.

חלוקים ישנים, הם לרוב חתוכים די ישר וללא מתפרים לכן יש אפשרויות ליצור מהם שמלות[44], חצאיות וחולצות תואמות ועוד.

יוצרים רבים מנסים להשביח בגדים והופכים אותם ליצירת אמנות על ידי רקמה[45], הטלאה, כיווצים, גזירות ועוד[46].

בניו יורק הוקם ב־2014 מערך מיוחד[47] שמטפל בכל החומרים שחברות האופנה זורקות ולא מוכרות כגון בדים שצבעם לא ענה על דרישות המעצבים, קצוות בדים שנחתכו מהם דוגמיות, דוגמיות שניסו עליהן תכים, כפתורים או קטעי רקמה וכדומה. המערך הזה מטפל במיון ופירוק הדוגמיות. ממיין לחומרים שונים ומעמידם לרשות האופנאים ותלמידי אופנה, במקום שיקנו בדים חדשים. המיון לחומרי הבסיס מאפשר להפוך חלק מה'פסולת' הזו לחמרי בידוד או מילוי לבגדים ושמיכות, חלק מועבר לחנויות שמוכרות חומרים לבעלי מלאכה שונים או לחוגי יצירה. לכל חומר מנסים למצוא שימוש.

באוניברסיטאות ומכללות לעיצוב ולאופנה, מתחילים ללמד מיחזור בגדים. בקנדה הוקמה השנה תוכנית מחקר פדרלית שחוקרת כיצד להפחית את הנזקים הסביבתיים של תעשיית הטקסטיל. במסגרת זו הפרופסוריות ג'ניפר רייט (Jennifer Wright) ומרדית ג'ונס (Meredith Jones) של מכללת פנשאו (Fanshawe College) בלונדון אונטריו, הקימו בית מלאכה-מעבדת מחקר[48] למיחזור משביח לבגדים. הם נתנו לו שם מותג בשם WORTH שמשמעותו באנגלית היא ערכי, שווה, ראוי וכדאי ועיצבו תגית עם הסבר על מהות המוצר ותכליתו. הן מעצבות בגדים, תיקים, צעצועים, שטיחי בית ועוד מוצרים. הן השתדלו לפתח שיטות עבודה שבהן אף חלקיק בד, כפתור או רוכסן לא ייזרקו. לדבריהן הן הצליחו להפחית את מחיר הייצור מחדש באופן ניכר וכדאי לתעשייה.

המיחזור בכללו הוא צורך אקולוגי, אך הוא הפך לפוליטי בגלל כוחות הכלכלה שמפסידים בזמן השינוי בהרגלי הצריכה ההכרחיים. יש נשים יוצרות שמשתמשות במיחזור משביח לבגדים גם כבמה לדעות על דיכוי אתני או על רצונן לשוב ולהתלבש בצורה המסורתית שלהן. כיון שתעשיית הביגוד המערבית, גרמה לאנשים לוותר על תלבושותיהם ולהתלבש בצורה 'מערבית'. היוצרת ג'סטין וודס (Justin Woods)[49] בקנדה משתמשת במיחזור בגדים מערביים לריקמה משולבת בחרוזים על בגד 'מערבי' כד להראות ולבטא דגמים וצבעוניות שבטית.

 
מיחזור משביח, מקרעי בגדים ישנים יצרו סלסלה שימושית וכביסה.

הביקורת על התעשייה המזהמת ועל אי הקימות של האופנה המהירה, מושכת יותר ויתר אנשים צעירים לשוב ולתפור בבית[50]. גם בגדים חדשים וגם למחזר את בגדיהם ואת מה שהם מוצאים בחנויות יד שנייה[51].

ההדפסה הדיגיטלית של ספרים מאפשרת לאנשים להזמין בדיוק את מספר העותקים שהם רוצים או צריכים, ובכך הם חוסכים לעצמם ולבית הדפוס חסכון רב בחומרים. בישראל יש כיום חברות כגון חברת 'Twine' שמפתחות פתרונות סביבתיים כגון צביעה והדפסה דיגיטלית[52] של חוטים רק לפי הצורך של המזמין, בלי עודפים שייזרקו ללא שימוש, עם חסכון במים ובהובלה.

בעוד יותר ויתר אנשים מבינים את חשיבות תיקון מה שיש, מתפתחת גאווה של המתקנות. כסימן של אכפתיות סביבתית וכלכלית. המונח החדש שמופיע במאמרים בשנת 2020 הוא 'תיקון נראה לעין' visibale repairing[53] נלוית אליו גם התענינות גוברת והולכת בבורו שיטת התיקונים המסורתית של היפנים.

יש אנשים שרוצים לשמר זכר אדם יקר להם על ידי שמירת בגדיו ועשיית משהו אחר מהם. באוסטרליה החייט פיט טרימבל[54] [Pete timble] מתמחה במיחזור משביח למזכרות מבד, למשל לאדם שכל מה שנשאר לו מאביו היה כובע השוטר שלו, יצר ממנו משהו חדש.

גם העטיפות שבהן משתמשים לאריזת הבגדים וכל החפצים הנשלחים בדואר בכל בעולם, מהוות בעיה קשה לסביבה, במחקר של אוניברסיטת אוקספורד[55] 2021 Our World in Data שנמצא שמעריכים כי 80% מהפלסטיק העולמי שצף באוקיינוסים מקורו מהנהרות האסיאתיים. אין תימה שיוצרים שונים באסיה התחילו לחפש דרכים למחזר את החומרים הללו. בפיליפינים המעצבת Lenora Buenviaje התחילה להשתמש בחומרים כגון שאריות פלסטיק, עיתונים ממוחזרים ושקי אורז אותם היא הופכת באריגה תפירה וקליעה לבגדים אופנתיים במחירים סבירים לכל אחת. היא יוצרת בגדים לחתונות, למסיבות סיום של בתי ספר וכדומה.

ההשפעה החברתית של האופנה המהירהעריכה

האופנה המהירה משפיעה לא רק על הסביבה , אלא גם על החברה, בעיקר בכלכלות מתפתחות, על פי דו"ח שפורסם ב2018 בארצות הברית[56] נמצא עדויות של עבודת ילדים בכפיה. בתעשיות האופנה בארגנטינה, בנגלדש, ברזיל, סין, הודו, אינדונזיה, הפיליפינים, טורקיה וייטנאם ועוד.

מיחזור משביח לסריגיםעריכה

סריג אפשר לפרום, לרחוץ את החוטים, ללפף את החוטים הרטובים על קולב או לוח פלסטי, כדי שהם ישובו להתישר, ואז לסרוג משהו חדש מהם בלבד או ביחד עם חוטים נוספים. חורים בבגדים סרוגים[57] ניתן לאחות[58] או עם שארית מחוט הסריגה המקורי או עם חוט איחוי מיוחד, תיקון גרביים היה נפוץ בעבר.

אפשר גם לחתוך[59] בגדים סרוגים ביד כדי לשנות את מידותיהם וצורתם[13]או ליצור מהם בגד או פריט אחר[60].

בגדי תינוקות או ילדים אפשר להעביר לאחר.

סריג מצמר טבעי אפשר להפוך ללבד ואז להשתמש בו למשהו שונה. בזמן הזה אנשים רבים קונים סריגים מתועשים, שחלקם עשוי מחוטים סינתטיים שאותם אי אפשר ללבד, אבל אפשר לגזור מהם חלקים ולתפור אותם במכונה תפירה. צמרים מלובדים אפשר לחבר בעבודת טלאים לאפודות[61], שמיכות[62] ועוד.

מאז המצאת הגרביים הסרוגות באיטליה של המאה ה-16[63] ועד שלהי המאה ה-20, אנשים ובעיקר נשים איחו גרביים[64]. התעשייה ייצרה חוטים מיוחדים לאיחוי הגרביים, גרבי ניילון נלקחו לאשה שמקצועה היה איחוי הגרביים הללו בצורה שנקראה 'תיקון אמנותי'. המצאת הגרביונים ביטלה את נוהג התיקון, בדרך כלל הם נזרקים לאשפה, אבל יש המשתמשים בהם למילוי בובות, כיסוי חפצים שונים ועוד. הייצור ההמוני והזול של גרביים, הביא להפסקת תיקון הגרביים, המודעות לאיכות הסביבה גרמה לכך שיש עניין מחודש בתיקון גרביים.

בעוד תיקון גרביים אפילו בצורה נראית, היה מובן ומקובל, תיקון סריגים נלבשים בצורה נראית לעין היה פחות מקובל עד לפני כמה שנים, לכל היותר קיבלו בהבנה תיקון מרפקים בפיסת בד או עור. אך כעת עצם התיקון הנראה מכובד וגם מעניק מגע אישי לבגד קנוי. האמנית סיליה פים[65] (Celia Pym) הופכת בתיקוניה כל בגד ליצירת אמנות[66].

מגפת הקורונה 2020עריכה

מגפת הקורונה בשנת 2020, גרמה לכך שאנשי הרפואה זקוקים לבגדי מיגון נגד הדבקות, והציבור בכלל צריך לחבוש מסכות פנים שתכסינה את האף והפה. בגדי אנשי הרפואה נזרקים לרוב לפסולת, כשהפריטים הנזרקים ביותר הם מסכות פנים וכפפות, שאותם הם מחליפים כמה פעמים ביום. זהו נזק גדול לסביבה, ומסכות מגיעות לרחובות ואפילו לים[67]. אנשי רפואה הבינו שאפשר גם לתפור מסכות פנים רב פעמיות[68], שניתנות לחיטוי או כביסה, ויש תנועה של אנשים שתופרים מסכות כאלו[69] לעצמם ולאחרים.

מונחיםעריכה

המילה מיחזור משמשת לרוב עבור פסולת, ולכן התפתחו אצל מדעני סביבה, מוסדות מחקר, אנשי אופנה המודעים לבעיה האקולוגית ואנשים שיוצרים בגדים מחודשים לעצמם או למכירה, ביטויים חדשים ידידותיים, נעימים ואופנתיים בנושא.

  • Altered - ביטוי שאומר בפשטות שׁוּנָה, מופיע הרבה פעמים בצירוף הביטויים קוטור (אופנה עילית), אופנה או וינטג'. יש גם מקרים ש - Altered נכתב ליד הביטוי used sweaters כלומר סוודרים משומשים, בדרך כלל לא מפורט מהו השינוי.
  • American old clothes - לרוב הכוונה בגדים המכילים גינס ובדים משובצים, בעיקר ביטוי פרסומי.
  • Antique - אמני סיבים משתמשים בקטעי תחרה, רקמה, פיסות בד, כפתורים אבזמים עתיקים. הביטוי משמש גם במקרים שכל הבגד עתיק וגם כשרק חלקים ממנו עתיקים והמחירים בשמיים.
  • Artistic - הוספת המילה 'אמנותי/אמנותית', היה נהוג לדבר על תיקון אמנותי כמילת קוד לתיקון בלתי נראה לעין, כך שלא ידעו שגרב הניילון או הבגד תוקנו. כעת זה מופיע בפרסומות למכירת בגדים ממוחזרים בתוספת הביטויים patched clothes בגדים מוטלאים, tattered בלוי מרופט, וכדומה.
  • Artsy - אמנותי, כל קישוט, רקמה צביעה, מילה כללית.
  • Avant-Garde - אוונגרד מושג לקבוצה או יחידים שהחשיבו עצמם כמקדמי רעיונות או העומדים בראש הקידמה, מהפכנים, כניגוד לממשיכי המושגים הישנים, למעשה זה הפך למושג טעון פוליטית וחברתית. המצמידים מונח זה לתיאור ביגוד מתכוונים "בגד חדשני ועכשווי שתלבשו אותו לפני כל השאר".
  • Bohemian - במקורו מונח זה תיאר אדם שבא מחבל הארץ בוהמיה, זו הייתה מילה אחרת לנווד או צועני שחי חיי חופשיים מחוץ למקובל, פעם חשבו שכל הצוענים באים מבוהמיה ואי לכך אמנים או סטודנטים שחיו באופן שונה מהאנשים האחרים כונו בוהמיים. בגדים קצת מטולאים או מתוקנים אולי עם קצת כתמי צבע נקראו בגדים בוהמיים או צועניים.
  • Boho - תערובת של סגנון בוהמי והיפי. תוספות של עבודת יד כמו רקמה או סריגה וקרושה.
  • Boro - בורו, שיטת הטלאה ותיפור יפנית, שמדגישה את יופיו של התיקון.
  • Born Again Creations - מושג שהגיע מתוך תנועות נוצריות, מעין חזרה בתשובה, אך בהקשר לשינוי ועיצוב מחדש של בגדים הוא פשוט ביטוי מכובס למיחזור של בגד ישן.
  • Chic - מראה אופנתי, מסוגנן, לרוב רימז על משהו שמקורו או רעיונו בא מבירות האופנה, המילה במקורה צרפתית ולכן מביאה עמה מעין ניחוח פריזאי. בפרסומים על בגדים ממוחזרים אפשר לראותה בצירוף הלא יאמן של המילים Shabby או Tattered שניהם מתכוונים למרופט.
  • Circularity - סיבובי, כגון בגדים שמפרקים אותם כדי ליצור משהו אחר.
  • Couture - משמעותו תפירה בצרפתית, כיוון שהצרפתים הצטיינו ביצירת אופנה אנו מכירים אותו בדרך כלל כHaute Couture תפירה עילית. כשמצרפים תיאור זה לבגד שנתפר ממשהו אחר, מתכוונים ליחס לבגד המשופץ קשר לתפירה עילית.
  • Cut, torn - חתוך, קרוע. בעבר רק קבצנים או עניים מרודים לבשו בגדים עשויי טלאים. היום זה נחשב מכובד ומתחשב בסביבה.
  • deconstructed / reconstructed - שני הביטויים הללו מתייחסים למשהו שהיה שלם פורק והורכב מחדש או למשהו חדש. למשל בגד שהורכב משני בגדים שונים שפורקו לחלקים.
  • Eco - קיצור לאקולוגי, התחשבות במצב כדור הארץ ובעיות האקלים. מרבים לראותו בפרסומים לבגדים מחודשים, מופיעים בצירוף של friendly fashion / Urban בלומר בגד שיצירתו הייתה ידידותי לסביבה, זוהי אופנה ידידותית לסביבה וגם לחיים העירוניים.
  • Fair Trade - סחר הוגן מצין שהפועלים והעובדים שייצרו את זה קבלו שכר הוגן ולא נוצלו.
  • Fairy - פיה היא יצורה דמיונית לבושה בבגדים קלילים ושקופים, רבות לבושות בלבן וורוד, מעין בגדי בלט. הן מעופפות בין הצמחייה ולרוב מביאות עימן טובה וברכה.
  • fast fashion - אופנה מהירה / זמינה, ביטוי שנלקח מעולם המזון המוכן.
  • Funky - מושג שבא מעולם המוזיקה תערובת של ג'אז, מוזיקת נשמה ובלוז. במזון מדבר על מזון בעל ריח חזק למשל גבינה עם עובש. כמו כן זה משמש לביטוי של דברים בעלי ריח זיעה שלא כובסו זמן רב.
  • Gypsy - צוענים, הצוענים היו ועודם עם נרדף לא רצוי, בגלל ניידותם מייחסים להם כל מיני תכונות לא יפות. כיון שהם נוודים שנוהגים ללבוש תערובת של בגדים שוני צבע וגזרה, לעיתים מוטלאים בצבעים שונים, יוצרי האופנה וממחזרי הבגדים קוראים לכל סגנון בגד ששונה מעט מהמקובל או שמורכב מכמה אריגים סגנון צועני. המונח צועני מתחלף לעיתים קרובות עם בוהמי.
  • Manipulated - מהונדס, משהו ששינו בצורה מחוכמת.
  • Parisian - פריזאי, כלומר מהודר אופנה עילית וכדומה.
  • Pauper - עני/ה, אביון/ית, כלומר בגדים שלובשים עניים כיום דבר מכובד. לאור מצב כדור הארץ.
  • Pre-owned - בגד שכבר היה 'שייך למישהו', הגדרה שנועדה לכבד את היות הבגד משומש, סימן לכך שכיום מכובד לקנות יד שנייה.
  • Recession - מיתון מרמז על צנע על הסתפקות במה שיש, להוציא יש מאין.
  • Reclaimed - לדרוש מחדש = להשתמש באופן חדש במקום לזרוק.
  • Refashion - עיצוב מחדש, לחדש משהו שעבר זמנו שוב לאופנתי.
  • Re purpose - להפוך למשהו שונה בעל ייעוד שונה.
  • Retro - רטרו קידומת עכשווית שמסמנת יצירת חפצים או בגדים שנשענים על אופנה בטעם או אופן עשייה מזמנים קודמים.
  • Roma - רומה שמו של עם צועני, מתחלף עם צועני/ בוהמי.
  • Romantic - רומנטי, בגדים רומנטיים, מתייחס גם ל'תקופה הרומנטית' 1815–1910 גם רומנטי, רגשי שנוגע ענייני אהבה.
  • Rustic - חלוד, כפרי, גס, פשוט, מיושן.
  • Second hand - יד שנייה, משומש, לא חדש לעיתים רואים גם פרסום בשם הזדמנות שנייה (Second chance).
  • Seasoned - רב עונתי שרד הרבה עונות וגם ספג משהו, דבר שהבשיל והוא כעת מוכן ובמצב מצוין.
  • Shabby - מרופט, עלוב מופיע הרבה בצירוף של Chic ראיתיו גם עם Urban שכוונתו משהו עירוני מעודן יותר אופנתי יותר.
  • Slow Stitch - תפירה איטית[70], תנועה או אופנה של 'תך איטי' כהיפוכה של ה'אופנה המהירה'[71]. מציאת מנוחה בעולם המהיר מדי בתפירה איטית ביד, ואיחוי בגדים ובדים ישנים.
  • Sustainable - בר-קיימא משהו שמאפשר להקטין את הנזק הסביבתי, מופיע הרבה עם המילה Fashion.
  • Tattered - מוזנח - מופיע בדרך כלל ביחס לבגדים אבל ראיתי גם פרסום שטען שהבגד עשוי מבדים כאלה.
  • Tribal - שבטי, בשפה חברתית תקינה זה החליף את המילה פרימיטיבי או פולקלורי כשזה מפורסם בצירוף לבגד ממוחזר זה מסווה או מסביר לכל מיני הרכבים לעיתים משונים של בדים וחומרים באופני עשייה וצורות שפעם לא נחשבו ראויים ללבוש.
  • Urban - עירוני אופנתי ומתוחכם יותר מאשר בגדי כפר או בגדי עבודה של פועלים.
  • Used - משומש.
  • Vintage - וינטג' מיושן משהו שהשתבח עם הזמן, מושג שבא מיינות, יין ששהה כמה שנים בבקבוק השתבח. עולם האופנה התחיל להשתמש בביטוי זה למכירת בגדי אופנה של תחילת המאה ה-20.
  • Visible Mending - 'תפר נראה',מושג מתרבות יפן, מתרבות תיקוני הבורו שרואה בתיקון ערך מוסף לבגד או כלי, בניגוד לתרבות המערב שנטתה להסתיר את התיקונים.
  • Woodsy - משהו גס, עמיד שאפשר ללבוש בעבודה ביער. לעיתים מתחלף או מחובר לEarthy

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מונחי איכות הסביבה, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏2013
  2. ^ תמר אורן, תעשיית האופנה היא הגורם השני בחשיבותו לזיהום סביבתי, והתוצאות מדאיגות, באתר מעריב, ‏6/1/2019
  3. ^ Veronique Greenwood, Keeping Clothes Out of the Garbage, Anthroposcene (באנגלית)
  4. ^ Sara Radin, WHAT'S BEHIND THE RISE OF UPCYCLED GARMENTS?, FASVIONISTA, ‏16/1/2019 (באנגלית)
  5. ^ Kax Wilson, Making Do Memories of Mending, PIECEWORK V, Interweave, 1997, עמ' 48-50
  6. ^ ארי ליבסקר, מתחת לבגדים, באתר מוסף כלכליסט, ‏7/11/2019
  7. ^ What lessons we can learn from the past?, BBC, ‏2.12.2019 (באנגלית)
  8. ^ מיחזור בגדים, באתר איכות הסביבה
  9. ^ Himation, Encyclopedia of Fashion (באנגלית)
  10. ^ Mary Barnet, Gods and Myth of the Romans, Kent: Grange, 1999, 1999, פרק The Gods of the Roman Empire, עמ' 83,85, מסת"ב 1840133511. (באנגלית)
  11. ^ Katherine Morris Lester, Historic Costume, Peoria, Illinois: Chas. A. Bennett, 1942 3rd,, 1925, פרק II Egyptian Costume, עמ' 23. (באנגלית)
  12. ^ Chiton - History and Facts about Chiton, History of Clothing, ‏2019 (באנגלית)
  13. ^ 1 2 3 4 Wendy A. Rieder,Angela D. Goodman, Susan Hillaby, Marilyn Kendig, Jill Spiller, Reko Uyshima, RESTYLING YOUR WARDROBE, עריכה: Fred R.Smith, USA: TIME - LIFE, 1976, 1976, The Art Of Sewing, פרק Too pretty to give away, Transforming knits and crochet, עמ' 9,11, 136-172. (באנגלית)
  14. ^ Lynne Zacek Bassett, Just a Housewife, PIECEWORK XI - number 3, Interweave Press, 2003, עמ' 46-51
  15. ^ Dawn Cook Ronnigen, A Velvet Sewing Roll to Make, PIECEWORK XXVII - number 4, Lomg thread Media, 2009, עמ' 28
  16. ^ FIT student, BUSTLE, Fashion History Timeline, ‏8/10/2018
  17. ^ Deborah Wynne, Reading Victorian Rags: Recycling, Redemption, and Dickens's Ragged Children, Taylor &Farncis online, ‏24.12.2014 (באנגלית)
  18. ^ Collins Encyclopedia of HOME SEWING, Glasgow and London: Collins, 1977, 1976, פרק Care and repair, Machine darning and mending, Mending by hand, עמ' 209-211, מסת"ב 0004346033. (באנגלית)
  19. ^ 1 2 Judith Reiter Weissman, Wendy Lavitt, Labors of Love:America`s textiles and needlework,1650-1930, London: Studio Vista, 1988, 1988, פרק Seven, EARLY NEEDLEWORK 1650-1830, עמ' 112,113, מסת"ב 0-289-80011-0. (באנגלית)
  20. ^ A history of pockets, Victoria and albert Museum (באנגלית)
  21. ^ Lydia Maria Francis Child, The American Frugal Housewife: Dedicated to Those who are Not Ashamed of Economy, S.S. & W. Wood, 1841. (באנגלית)
  22. ^ Mirra Bank, ANONYMUS WAS A WOMAN, New York: ST. Martin, 1979, 1979, פרק Living a Life, עמ' 84, מסת"ב 0-312-04186-1. (באנגלית)
  23. ^ There`se de Dillmont, THe Complete Encyclopedia of Needlework, עריכה: Ria weiss, Jen Leinhauser, Philadelphia: RUNNING, 1884, עמ' 1996, מסת"ב 1-56138-702-9. (באנגלית)
  24. ^ How To: Traditional Boro Clothes Mending, One Million Women Fighting Climate Change Through Our everyday lives, ‏26/9/2016 (באנגלית)
  25. ^ Steve Palace, Great Depression Food Sacks Became a Necessary (and Marketable) Fashion, VINTAGE NEWS, ‏22.2.2019 (באנגלית)
  26. ^ Mary Polytika Bush, Cheering Daily Life with Depression Lace, PieceWork XX, INTERWEAVE, 2012, עמ' 34
  27. ^ Mary Polityka Bush, Cheering Daily Life with Depression Lace, PIECEWORK, ‏2012 (באנגלית)
  28. ^ Isabel Horner, Teach Yourself Dressmaking, עריכה: Lois Gabriel, London: The English Universities, 1959, 1939, TEACH YOURSELF, פרק Renovation and re-modelling, Renovation of knitted wear, Care and repair of clothes, עמ' 218-244. (באנגלית)
  29. ^ History of Clothing Repair, studentsewing, ‏8/3/2012 (באנגלית)
  30. ^ אילה רז, חליפות העתים מאה שנות אופנה בארץ-ישראל, ישראל: ידיעות אחרונות, 1996, 1996, פרק אופנה ומסחר בתל-אביב, עמ' 116, מסת"ב 965-482-014-5. (בעברית)
  31. ^ Katrina Holte, Did Maria Really Make Play Clothes From Curtains, Edelweiss Patterns, ‏17/5/2011 (באנגלית)
  32. ^ מדריכות של ויצ"ו, כך נבשל, תל אביב: א. רוטר, ששית - תש"ך, תש"ח, פרק מדריך למשק הבית, עמ' 249-257. (בעברית)
  33. ^ McCall`s SEWING in colour, LONDON: HAMLYN, 8th 1971, 1964, פרק 15th The Three R`S - Repairing, Remodelling, Remaking, עמ' 262-272, מסת"ב 0600024571. (באנגלית)
  34. ^ FABRIC SCULPTURE, עריכה: Kathleen Ziegler, Nick Greco, Rockport: Rockport, 1995, 1995, פרק Soft Sculpture, עמ' 119, מסת"ב 1-56496-133-8. (באנגלית)
  35. ^ Emily Farra, 2020 Was a Big Year for Old Clothes: How Vintage, Secondhand, and Upcycling Took Off, VOGUE, ‏21/11/20 (באנגלית)
  36. ^ The ILLUSTRATED HISTORY OF TEXTILES, עריכה: Madeleine Ginzburg, New York: PORTLANDHOUSE, 1991, 1991, פרק Caring for your collection, עמ' 195, מסת"ב 0-517-05031-5. (באנגלית)
  37. ^ Emily and Edward, Fix clothing to some thing new : 40 common {Clothing repairs} you may have to do once in a while., SEW GUIDE (באנגלית)
  38. ^ Daily Mail reporter, Women ditch clothes they've worn just seven times: Items being left on the shelf because buyer feels they've put on weight or they've bought them on a whim, DAILY MAIL, ‏10/6/2015 (באנגלית)
  39. ^ Bell Jacobs, Why buying vintage clothes is ‘the new luxury’, BBC, ‏17/11/2020 (באנגלית)
  40. ^ אסתר קל, לבת וגם לבן לא יזיק לדעת, תל אביב: נ. טברסקי, חמישית, פרק השמלה הירוקה, עמ' 42. (בעברית)
  41. ^ שולמית הרטל, בוטיק בבית, תל אביב: קרני, 1970, 1970, פרק גם אני באופנה, עמ' 27-48. (בעברית)
  42. ^ Leah Chatt Berger, The Family Creative Workshop, כרך Quilling - Rope Knotting, עריכה: Allen Davenport Bragdon, New York: Plenary, 1976, 1976, The Family Creative Workshop, פרק Recyling Clothes, From Sad Rags to Glad Rags, עמ' 72, מסת"ב 9780705403429
  43. ^ How to turn pants into a skirt, WikiHow, ‏29/3/2019 (באנגלית)
  44. ^ Donna Lawson, Oldies But Goodies, New York: Butterick, 1977, 1977, פרק Bathrobes Reborn, עמ' 56, מסת"ב 0-88421-032-4. (באנגלית)
  45. ^ Nancy Grubs with Maria da Conceicao, WEARABLE ART, New York: Viking, 1979, 1979, פרק Embroidery, עמ' 86, מסת"ב 0-670-75416-1. (באנגלית)
  46. ^ Jean Ray Laury, Joyce Aiken, Creating Body Coverings, New York: Van Nostrand, 1973, 1973, מסת"ב 0-442-24698-6. (באנגלית)
  47. ^ Winston Choi-Schagrin, Can recycled rags fix fashion`s waste problem, The New York Times, ‏21/12/2019 (באנגלית)
  48. ^ Liny Lamberink, These fashion design profs are turning your unwanted clothes into bags, scrunchies and narwals, CBC, ‏15/1/2020 (באנגלית)
  49. ^ Julien Gignac, Métis artist decolonizes western-style clothes with beadwork, Yukon News, ‏21/1/2020 (באנגלית)
  50. ^ Brittany Meiling, Home-sewn clothes are making a comeback. But is it too late for dying fabric stores?, San Diego Union Tribune, ‏31/1/2020 (באנגלית)
  51. ^ מיטל לוקוף, יד-שניה ועוד שתי דרכים לעשות טוב לסביבה (וגם לכיס), באתר הארץ
  52. ^ Brian Blum, Israeli startup set to shake up the clothing industry, ISRAEL21c, ‏17/7/2019 (באנגלית)
  53. ^ Meghan Racklin, Instead of hiding rips and tears, the visible mending movement turns them into art, Vox, ‏25/3/2019 (באנגלית)
  54. ^ Kylie Bartholomew, Bespoke Sunshine Coast tailor gives new life to old memories, ABC Sunshinw Coast Bespoke (באנגלית)
  55. ^ Filipina designer Lenora Buenviaje creates gowns out of recycled trash, STYLE, הופץ על ידי REUTERS, ‏16/3/2022 (באנגלית)
  56. ^ Fast Fashion and Its Environmental Impact, EARTH * ORG, see THE SOCIAL IMPACTS OF FAST FASHION, ‏1/12/2022 (באנגלית)
  57. ^ NEWNES COMPLETE NEEDLECRAFT, London: HAMLYN, 1970, 1969, פרק Repairing, עמ' 193, מסת"ב 978-0600420378. (באנגלית)
  58. ^ Rae Compton, The Illustrated Dictionary of Knitting, Loveland Colorado: Interweave, 1988, 1988, פרק Repairing knitting, עמ' 214, מסת"ב 0-934026-41-6. (באנגלית)
  59. ^ Ferne Geller Cone, KNIT ART, New York: Van Nostrand Reinhold, 1975, 1975, פרק FITTING CLOTHES, עמ' 86-87, מסת"ב 0-442-21656-4. (באנגלית)
  60. ^ Vanessa Beaty, 50 Amazingly Creative Upcycling Projects For Old Sweaters, DIY & Crafts, ‏3/2/2019 (באנגלית)
  61. ^ Therese M/Inverso, Felted - Wool Patchwork, Threads 1995, 1995, עמ' 32
  62. ^ Michelle, FELTED WOOL SWEATER BLANKET TUTORIAL, Yellow Suitcase Studio, ‏31/10/2011 (באנגלית)
  63. ^ Rosemary Hawthorne, Stockings & Suspenders. A Quick Flash, London: Souvenir, 1993, 1993, פרק Fit for a Queen, עמ' 14, מסת"ב 0285631438. (באנגלית)
  64. ^ Karen, How to Darn a Sock in 3 Minutes., The Art of Doing Stuff, ‏21/3/2018 (באנגלית)
  65. ^ Celia Pym Mend Project, TOAST, ‏10.5.2019 (באנגלית)
  66. ^ Claire Wellesley - Smith, Slow Stitch, London: batsford, 2015, 2015, פרק Mending revisited, עמ' 76-77, מסת"ב 9781849942997. (באנגלית)
  67. ^ Plastics'More masks than jellyfish': coronavirus waste ends up in ocean, The Guardian (באנגלית)
  68. ^ Sarah, How to Sew a Surgical Face Mask for Hospitals – Free Pattern, Sarah makker (באנגלית)
  69. ^ Stacy Fisher, [How to Sew a Surgical Face Mask for Hospitals – Free Pattern How to Sew a Basic Face Mask], The Spruce, ‏16/4/2020 (באנגלית)
  70. ^ Claire Wellwsley - Smith, Slow Stitch. Mindful and Contemplative textile art, London: BATSFORD, 2015, מסת"ב 9781849942997. (באנגלית)
  71. ^ The Slow Stitching Movement, Pickle Road Studios, ‏2016 (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיחזור_משביח_לבגדים&oldid=35893814"