פסולת אורגנית
פסולת אורגנית או פסולת מתכלה היא סוג של אשפה שמקורה באורגניזם (צמחים או חיות), וכוללת על פי רוב שיירי צמחים ומזון ופסולת גינה (גזם). פסולת אורגנית ניתנת ברובה לפירוק על ידי אורגניזמים חיים כגון חרקים, חיידקים ועוד[1].
נזק סביבתי עריכה
על פי סקרי המשרד להגנת הסביבה, פסולת אורגנית מהווה 40% מהפסולת בישראל[2]. כאשר כמות משמעותית זו מטופלת יחד עם שאר סוגי הפסולת במטמנות אשפה - התפרקותה מייצרת גזים, שקיעת אזורים במטמנה וסיכונים לזיהום מים וקרקע. הטיפול בכמויות פסולת גדולות אף דורש שטח רב, הובלה תוך השקעת כספים ואנרגיה, וגורר לפיכך פגיעה בסביבה.
פתרונות טיפול בפסולת עריכה
חומר אורגני יכול להתפרק בתהליך אנאירובי (ללא נוכחות אוויר), ופירוק כזה משמש למשל לייצור ביוגז, אך עשוי לגרום נזק לצמחים, וליצור פתוגנים המזיקים גם לאדם.
הדשנה עריכה
ערך מורחב – דשונת
בטבע מתרחש תהליך תמידי ויעיל מאוד של מיחזור אורגני, כאשר כל הפסולת של אורגניזם אחד (למשל עלים שנשרו מעץ), משמשת כמשאב עבור אורגניזמים אחרים (למשל חיידקים וחרקים הניזונים מהעלים ומפרקים אותם בחזרה לאדמה).
טיפול יעיל בפסולת אורגנית הוא הפיכתה לדשונת (קומפוסט). בתהליך הדשנה (קומפוסטציה) אירובי (הכולל חמצן), מתפרקת האשפה האורגנית באופן יעיל. הדשונת כוללת תרכובות אורגניות, מינרלים וחומרים אחרים המועילים לנביטה וצמיחה של צמחים.
לדשונת שימוש בטיוב קרקעות דלות בחומרי מזון לצמחים וכתחליף לדשן כימי מייצור תעשייתי, אשר ייצורו מלווה לרוב בנזק לסביבה ושימוש נרחב בו אף עלול גם לזהם מקורות המים. הדשונת גם משפרת את אחיזת המים וניקוזה של הקרקע החקלאית. בשל יתרונות רבים אלו שיטות של חקלאות אורגנית, כמו למשל גידול ביו-אינטנסיבי, עושות בה שימוש נרחב.
לצורך הדשנת פסולת ישנו גם מגוון רחב של מַדְשֵׁנִים (קומפוסטרים), אשר מאפשרים לכל אדם להכין דשונת בבית. בניגוד לתפיסה הרווחת, ניתן לייצר דשונת גם ללא גינה, בעזרת מדשנים המיועדים לכך. הכנת דשונת באמצעות תולעים אדומות היא שיטה נוספת ומהירה, אשר מייצרת בסופה דשונת איכותית הנקראת "הומוס".
לפיכך, מיחזור הפסולת האורגנית לשימוש כדשונת הוא דרך סביבתית חשובה להתמודדות עם אתגר פינוי הפסולת שמציב אורח החיים המודרני במדינות השפע.
טיפול בגזם עריכה
השימושים העיקריים בגזם הם ייצור דשונת (בשילוב עם חומרים נוספים כדוגמת חומר אורגני רקבובי, זבלים ובוצות), חיפוי קרקע וכן רפד לרפתות. היתרון במיחזור הגזם הוא בכך שבמרבית הרשויות המקומיות הגזם מופרד משאר הפסולת, כך שאין צורך בהקמת תשתית מיוחדת למיחזור.
הפרדת אשפה במקור עריכה
הפרדת אשפה במקום היווצרותה - בבית התושב - לשני זרמים: זרם יבש וזרם רטוב עריכה
הפסולת בעת המודרנית מורכבת ממגוון רחב של חומרים: משאריות של מזון, חלקי פלסטיק, זכוכית, מתכת, טקסטיל, נייר וקרטון ועד רכיבים מורכבים של מוצרים אלקטרוניים. בישראל כמות הפסולת לאדם הולכת ועולה כל הזמן, בעוד שברוב מדינות העולם כמות הפסולת הולכת ויורדת [3].
אחד המרכיבים המובילים בפסולת בישראל הוא הרכיב האורגני. בישראל, בין השאר בשל שפע הפירות והירקות, הרכיב האורגני בפח האשפה הביתי מהווה את עיקר הפסולת – כ-44% מכלל משקל פח האשפה הביתי, לפני שהוא מונף אל משאית הדחס. אחרי משאית הדחס כבר יורד משקל הפסולת האורגנית ל-37%[4]. מה שאומר שנוזלים רבים מהפסולת האורגנית, בתהליך הדחיסה של הפסולת במשאית, מוצאים את עצמם ברכיבי פסולת אחרים הנמצאים בפח כמו למשל נייר, קרטון, פלסטיק וטקסטיל. אחרי שנוזלים אלו מרטיבים את רכיבי הפסולת האחרים, מקשה הדבר את הפרדתם ושליחתם למיחזור יעיל, הפרדת הפסולת במתקני מיון היא מורכבת עד בלתי אפשרית[5]. הדרך היעילה ביותר לטפל בפסולת היא לבצע הפרדה שלה במקור, במיוחד של הפסולת האורגנית[6]. הניסיונות הראשונים להפרדת פסולת במקור של הפסולת האורגנית בוצעו במהלך שנות ה-80 וה- 90 של המאה העשרים. הניסיון הראשון היה בטבעון כבר בשנת 1986 [7] בהשראתו של מיכאל גולדך תושב היישוב. הניסיון היה מוצלח עד שהסתבר שפתרון הקצה לפסולת האורגנית לא באמת קיים. כיום בטבעון מנסים את גישת הפרדת הפסולת האורגנית באמצעות מַדשנים (קומפוסטרים)[8]. הרשויות הבאות שאימצו את המיזם של הפרדת פסולת במקור, היו בתחילת שנות ה-90 רעננה וכפר סבא. לקראת סוף שנות ה-90 בוצע פיילוט בעיר טירת כרמל[9]. כל הניסיונות האלו הסתיימו אחרי תקופה קצרה של מספר חודשים. בשנת 2004 הושק מיזם הפרדת אשפה במקור במושב כרם מהר"ל על ידי היזם הסביבתי עמיעד לפידות תושב היישוב. למיזם קדם ניתוח של כל הניסיונות הקודמים ובחינת הסיבות להצלחה והכישלון, בוצעה הפקת לקחים ויושמו במיזם כל האלמנטים הדרושים להצלחתו: התאמת מיכלי אצירה מתאימים, הדרכה נכונה לתושבים, איסוף באמצעים נפרדים מאיסוף הפסולת הכללית ויצירת פתרון קצה מקומי[10]. המיזם זכה להצלחה גדולה והענות רבה בקרב התושבים ובתוך שנה שוכפל לעוד שתי קהילות. שנה לאחר מכן שוכפל המיזם לעוד חמש קהילות ובתוך שש שנים המיזם פעל בהצלחה ביותר מ-50 קהילות ברחבי ישראל מקריית שמונה בצפון ועד קיבוץ רבדים בדרום.
באוקטובר 2009 החליטה מועצה מקומית זכרון יעקב לאמץ את המיזם. זו הייתה הפעם הראשונה בה רשות מקומית הפעילה את המיזם של לפידות כרשות מקומית, עד אז המיזם של הפרדת הפסולת במקור הופעל על ידי מתנדבים[11]. במרץ 2010 נפגש לפידות עם השר החדש של המשרד להגנת הסביבה, גלעד ארדן, והציג לו את המיזם. ארדן החליט שזו תהיה המדיניות של המשרד להגנת הסביבה והמשרד יצא בסדרת קולות קוראים לרשויות מקומיות לאמץ את הרעיון של הפרדת הפסולת האורגנית במקור. באוגוסט 2010 אימצה מועצה מקומית סביון את המיזם ועוד באותה שנה הוא אומץ על ידי כפר סבא[12] – שהייתה העיר הראשונה ליישם הפרדת הפסולת האורגנית במקור ולאחר מכן מועצה אזורית עמק חפר – שהייתה המועצה האזורית הראשונה שהפעילה את המיזם של הפרדת הפסולת במקור. בעקבות הקולות הקוראים של המשרד להגנת הסביבה 31 רשויות ברחבי הארץ החלו לעסוק בהפרדת אשפה אורגנית במקור.
מיזם הפרדת הפסולת האורגנית זכה לביקורות קשות כמו גם לכישלונות. רשויות רבות הביעו תלונות על כך שהמיזם לא מצליח, התושבים לא משתפים פעולה, אין פתרונות קצה מתאימים והעלות הכוללת לטיפול בפסולת המופרדת גדולה מהאלטרנטיבה של שליחת הפסולת להטמנה. בנובמבר 2015 החליט השר להגנת הסביבה החדש דאז, אבי גבאי, ממפלגת כולנו, להפסיק את המיזם[13]. מתוך 31 רשויות שזכו בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה והחלו ביישום הפרדת האשפה נותרו פחות מעשר רשויות מקומיות שממשיכות ליישם הפרדת פסולת אורגנית במקור. כספים רבים ירדו לטמיון ואמון הציבור במיזם נפגע.
תוצרי הפסולת האורגנית המופרדת במקור (הפרדה במקור - במקום ייצורה של הפסולת, בבית התושב) יכולים להיות דשונת או ביוגז. בשנים האחרונות במדינות כמו גרמניה – שמבצעת הפרדת פסולת אורגנית במקור כבר כמה עשורים, חל שינוי דמוגרפי כאשר מהגרים רבים מגיעים למדינה בכמויות גדולות והמודעות הסביבתית שלהם נמוכה יותר. הדבר גורם לזרם האורגני להיות מלוכלך יותר ולכן מה שעושים בגרמניה יותר ויותר זה לקחת את הפסולת האורגנית המופרדת במקור למיתקנים של ביוגז. כך גם מושג המיחזור וגם הפסולת השיורית לא מזהמת את הקרקע.
מדיניות ממשלתית עריכה
ניסיונות ראשונים לטיפול בפסולת אורגנית בקנה מידה גדול, החל משנות השבעים, נשענו על מיון והפרדה פיזית של הפסולת בעזרת מכשור במרכזי טיפול בפסולת. שיטה זו של הפרדת פסולת אורגנית בשלב מאוחר, לאחר פינויהּ ממקומות יישוב בערבוביה עם סוגי הפסולת המוצקה האחרים - איפשרה אמנם צמצום הנזקים הסביבתיים של שטח מטמנות, זיהום אוויר, קרקע ומי תהום, אך כללה מגבלות מהותיות לגבי איכות הדשונת המיוצרת בתהליך וערכה הכלכלי לחקלאות וגינון (מכשירי ההפרדה מותירים חלקים קטנים של פסולת לא אורגנית, כמו למשל שברי זכוכית בפסולת האורגנית שהופרדה).
בישראל עריכה
המשרד להגנת הסביבה הוביל קמפיין רחב היקף מלווה בגיבוי תקציב של 200 מיליון ש"ח לביצוע תהליך מורכב של הפרדה במקור. מדובר בתהליך חינוכי ושינוי התנהגותי בהתקנת מערכות פינוי נפרדות של הפסולת מהמקור בבית, פח האשפה הביתי, הממויינות לכל הפחות לקו פסולת אורגני וקו אנאורגני (במדינות רבות מתקיימת הפרדה במקור למרכיבים נוספים). שיטה זו היא המקודמת על ידי ארגונים פורמליים וארגוני סביבה ברחבי העולם ומהווה מהפיכה של ממש בתחום האשפה.
הגזם מהווה אמנם רק כ-3.95% ממשקל הפסולת בישראל, אך הוא עדיין מהווה בעיה באתרי פסולת. כמות הגזם בישראל מוערכת בכ-500,000 טון לשנה, מתוכם מוחזרו בשנת 2002 כ-160,000 טון.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- שיפור מערך הפקת האנרגיה מפסולת אורגנית בישראל, כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
הערות שוליים עריכה
- ^ הפרדת פסולת אורגנית במקור - מדריך לרשות המקומית, דוח של עמותת אדם טבע ודין
- ^ מידע על פסולת אורגנית, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^ אדם טבע ודין, לא מלכלכים על ישראל: פסולת ומיחזור בישראל, באתר https://www.adamteva.org.il/, יולי 2019
- ^ המשרד להגנת הסביבה, סקר הרכב הפסולת הארצי2102-2103, באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection, 2012-2013
- ^ צפריר רינת, מתקן חדיש למיון פסולת ממחיש עד כמה ארוכה הדרך למיון יעיל, באתר https://www.haaretz.co.il, 21.8.2019
- ^ לפידות עמיעד ורוזנבלום אסף, מיחזור פסולת אורגנית במגזר המסחרי-מוסדי, מפת דרכים ליישום, באתר https://www.adamteva.org.il, ספטמבר 2019
- ^ איל ארצי, מיחזור בישראל זה אפשרי, באתר https://lib.cet.ac.il/
- ^ מועצה מקומית קרית טבעון בפייסבוק, מועצה מקומית קריית טבעון מעודדת את הציבור להצטייד בקומפוסטרים, באתר https://www.facebook.com/KiryatTivonCouncil/posts, 26.5.2020
- ^ ד"ר אופירה אילון, אבי נוביק, אפרת אלימלך, ופרופ' יורם אבנימלך, חלופות להפרדה, מיחזור וטיפול באשפה, חיפה, באתר https://www.neaman.org.il/Home
- ^ פאדי עיאדאת, קחו קליפות ביצים ופירות, שימו בשמש - ייצא דשן, באתר הארץ, 24 בינואר 2007
- ^ אייל לוי, מפעל הקומפוסט: עמיעד לפידות אוסף זבל, באתר https://www.makorrishon.co.il/nrg/
- ^ נילי כהן, מהפכת המחזור הגיעה לכפר סבא, התושבים מתבקשים להפריד, באתר https://www.haaretz.co.il, 3.02.2011
- ^ עמיר בן דוד, 155 מיליון שקל הלכו לפח: הסוף להפרדת פסולת רטובה, באתר https://www.yediot.co.il, 01.11.2015