מיטוזה

תהליך במחזור התא

מיטוזה (Mitosis; בעברית: חֲלֻקַּת גַּרְעִין הַתָּא) היא תהליך במחזור התא שבו מתחלק גרעין התא לשני גרעינים זהים גנטית לגרעין האם ובכל אחד מהם אותו מספר כרומוזומים כבתא האם. לאחר המיטוזה מתרחשת בדרך כלל התחלקות הציטופלסמה, ולבסוף מתחלק התא כולו לשני תאי בת (נקראים גם "תאי צאצא") זהים לחלוטין לתא האם. תהליך המיטוזה הוא הבסיס לגדילה, לרגנרציה ולרבייה אל-זוויגית בתאים איקריוטיים. התהליך המקביל בתאים פרוקריוטיים נקרא פליגה.

תא אחרי חלוקת הגרעין

שלבי המיטוזה עריכה

 
הדגמת שלבי המיטוזה העיקריים בתא אב בעל שני כרומוזומים

כבר לפני המיטוזה, בשלב מקדים לתהליך, הנקרא "אינטרפאזה" או שְׁלַב מְנוּחָה, מוכפל ה-DNA שבגרעין תא ההורה וכעת כל כרומוזום מורכב משתי כרומטידות אחיות הקשורות זו לזו באזור הנקרא צנטרומר. לאחר מכן מתחילה סדרה של שלבים המתרחשים ברצף עד לקבלת שני גרעינים.

שלב ראשון: פרופאזה עריכה

פרופאזה או שָׁלָב תְּחִלִּי, הוא השלב המתחיל את תהליך המיטוזה. המאפיין הראשון של התחלת המיטוזה הוא הסתדרות הכרומטידות כחוטים דקיקים (מכאן השם "מיטוזה") המסתדרים אט אט למקלונים דקים. המיקרוטובולים מתפרקים לתת-יחידות, הנקראות טובולינים. הטובולינים מסתדרים מחדש, בקרבת הגרעין, למיקרוטובולים חדשים בדוגמת סיבי כישור החלוקה. סיבי הכישור הם סיבים אשר תפקידם לנתב את תנועת הכרומוזומים בזמן המיטוזה. הסיבים נמתחים משני קטבים (קטבי הכישור), בדרך כלל צנטריולים, רובם מתחברים לצנטרומר של אחד הכרומוזומים (אחד מכל צד) והשאר חופפים זה את זה באזור הנקרא מישור המשווה של הכישור. בתחילת הפרופאזה אחד משני זוגות הצנטריולים נע לעברו השני של התא. ממברנת הגרעין עדיין קיימת בתחילת הפרופאזה ולכן הכישור עדיין לא יכול להיקשר אל הכרומוזומים, אך בסיום הפרופאזה הממברנה מתחילה להיקרע ולהפוך לבועיות גדולות.

פרומטפאזה עריכה

הוא מצב המעבר מהפרופאזה למטפאזה, ואינה מהווה שלב בפני עצמו על אף שהיא עשירה מאוד באירועים. בפרומטפאזה ממברנת הגרעין נעלמת כליל. חלק מסיבי הכישור נקשרים לצנטרומר של הכרומוזומים, שאר הכישור לא נוגע בכרומוזומים אלא נועד להרחקת הקטבים זה מזה. כדי שתא יעבור משלב הפרופאזה למטפאזה: ישנם למינים המייצבים את הממברנה של הגרעין, ה-CDK של המיטוזה מזרחן את הלמינים וזה גורם לפירוק של קרום הגרעין ומיקרוטובולים יכולים להיכנס כעת לאזור הגרעין ולקשור את הכרומוזומים.

שלב שני: מטפאזה עריכה

מטפאזה או שָׁלָב אֶמְצָעִי, הוא השלב בו בעקבות אירועי הפרומטפאזה נדחפים ונמשכים הכרומוזומים עד להתייצבותם במישור המשווה כשכל כרומטידה בכרומוזום פונה לעבר קוטב אחר.

שלב שלישי: אנפאזה עריכה

אנפאזה או שְׁלַב קִטּוּב, הוא השלב בו נפרדות הכרומטידות האחיות זו מזו, וכל אחת מוסעת לעבר הקוטב אליו פנתה במטפאזה. לתנועות אלה אחראים שני מנגנונים:

  1. סיבי הכישור הקשורים לאזורי הצנטרומר מתקצרים ומושכים עמם את הכרומטידה (לאחר מכן כל אחת נחשבת לכרומוזום בפני עצמו) אל הקטבים.
  2. סיבי הכישור שבאזור החפיפה נעים אלה כנגד אלה ודוחפים את הקטבים לכיוונים מנוגדים.

שלב רביעי: טלופאזה עריכה

טלופאזה או שָׁלָב סוֹפִי, הוא השלב בו מגיעות הכרומטידות האחיות אל קטבי התא, הכישור מתפרק הבועיות שנוצרו בשלבים הקודמים מממברנת הגרעין מתהוות שוב לשתי ממברנות חדשות, שעוטפות כל קבוצת כרומוזומים, ויוצרות למעשה שני גרעינים.

במקביל לתהליך זה מתבצע בדרך כלל תהליך נוסף הנקרא ציטוקינזה, במהלכו נפרד התא לשני תאי בת נפרדים. תהליך זה אינו נחשב לחלק מהמיטוזה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה