מייגן ראפינו

כדורגלנית אמריקאית

מייגן ראפינואנגלית: Megan Rapinoe; נולדה ב-5 ביולי 1985) היא כדורגלנית אמריקאית מקצוענית, המשחקת בתפקיד קשרית/קיצונית וקפטנית הקבוצה "OL Reign" ב-NWSL (הליגה הלאומית בכדורגל נשים). כחברה בנבחרת הכדורגל של ארצות הברית, זכתה פעמיים בגביע העולם (קנדה 2015 וצרפת 2019), במדליית זהב אולימפית (לונדון 2012) ובמקום שני בגביע העולם (גרמניה 2011). מאז 2018, היא חולקת את תפקיד קפטן נבחרת ארצות הברית עם קרלי לויד ואלכס מורגן.[1] בשנת 2019 זכתה בכדור הזהב לנשים[2] והייתה לכדורגלנית השנייה בעולם שזוכה בתואר נחשב זה.

מייגן ראפינו
Megan Rapinoe
מידע אישי
לידה 5 ביולי 1985 (בת 38)
רדינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.7 מטרים
עמדה קיצוני (כדורגל), קשר עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
2002–2005
2005–2008
אלק גרוב פרייד
פורטלנד פיילוטס
מועדונים מקצועיים כשחקנית*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2009–2010
2011
2011
2011
2012
2013–2014
2013 – הווה
שיקגו רד סטארז
פילדלפיה אינדפנדנס
מג'יק-ג'ק
סידני
סיאטל סאונדרס נשים
אולימפיק ליון
אול ריין
38 (3)
4 (1)
10 (3)
2 (1)
2 (0)
28 (8)
102 (47)
נבחרת לאומית כשחקנית
2006 - 2023 ארצות הברית 199 (63)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
זהבלונדון 2012כדורגל נשים
ארדטוקיו 2020כדורגל נשים
גביע העולם בכדורגל נשים
זהבצרפת 2019כדורגל נשים
זהבקנדה 2015כדורגל נשים
כסףגרמניה 2011כדורגל נשים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 2020 הופיעה ברשימה 100 האנשים המשפיעים השנתית של מגזין טיים, טיים 100.[3]

בעלת עיטור מדליית החירות הנשיאותית (2022)[4].

ביוגרפיה

עריכה

ראפינו גדלה ברדינג, קליפורניה(אנ'), עם הוריה, ג'ים ודניז, וחמישה אחים, ביניהן אחות תאומה, רייצ'ל. היא החלה לשחק כדורגל בגיל שלוש, בעקבות אחיה בריאן ששיחק קודם בקבוצה שבה אימנה אמם. ברוב שנות נעוריה שיחקה בקבוצות כדורגל שאביה אימן. בתיכון החלו ראפינו ואחותה לשחק באלק גרוב פרייד (אנ') אשר בדרום סקרמנטו ושיחקו בקבוצה בין השנים 2002-2005.[5]

ראפינו ואחותה התאומה זכו ללמוד באוניברסיטת פורטלנד שבפורטלנד, אורגון במלגה מלאה לספורטאים ושיחקו בקבוצה Portland Pilots. ראפינו שיחקה בגביע העולם בכדורגל נשים עד גיל 20 של פיפ"א ב-2004 בו סיימה ארצות הברית במקום השלישי ולכן בשנה זו לא שיחקה בקבוצה של האוניברסיטה. הקריירה של ראפינו בקבוצה Portland Pilots כוללת 30 שערים ו-28 בישולים והיא מדורגת במקום העשירי בהיסטוריה של אוניברסיטת פורטלנד, אף על פי ששיחקה רק 60 משחקים.

חיים אישיים

עריכה

חודש לפני תחילת אולימפיאדת לונדון בריאיון למגזין אאוט יצאה מהארון כלסבית. בריאיון ליו.אס.איי טודיי אמרה שהיה לה חשוב לצאת מהארון לפני האולימפיאדה, על מנת לחזק ספורטאים אחרים שנמצאים בארון ולעודד אותם ללכת בעקבותיה.[6] ראפינו דוברת ופעילה בארגוני ספורט להט"בים ביניהם GLSEN, ומ-2013 כשגרירה של Athlete Ally (אנ'), ארגון ללא מטרות רווח המתמקד בהפסקת הומופוביה וטרנספוביה בספורט. היא גם האישה הלסבית הראשונה שכיכבה בגיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד ועל הופעה זו אמרה שהיא מקווה כי הופעת הבכורה שלה במגזין תפתח דלתות לייצוג להט"בי נוסף, ותסייע למגר דעות קדומות על ספורטאיות לסביות.[7] ראפינו התחילה לצאת עם שחקנית הכדורסל סו בירד בשנת 2016. ב-2018 הופיעה יחד עם בת זוגה סו בירד, שחקנית ליגת הנשים של ה-NBA ב"גיליון הגוף" של מגזין ESPN. השתיים היו הזוג הלהט"בי הראשון שכיכבו במגזין.

פעילות ציבורית

עריכה

ראפינו ידועה כפעילה חברתית בנושאים שונים אשר תמכה במחאת ההמנון האמריקאי של שחקני הפוטבול האפרו-אמריקנים שכרעו ברך בזמן ההמנון ואף עשתה זאת בעצמה זמן קצר לאחר שקולין קאפרניק החל במחאה ובכך הייתה הספורטאית הלבנה הראשונה שכרעה ברך בעת ההמנון לאות מחאה. מאז שהתאחדות הכדורגל האמריקאית דרשה ממנה לעמוד, היא הפסיקה עם כריעת הברך, אך נמנעה מלהניח יד על ליבה כנהוג ולא שרה את ההמנון.[8] ב-2016 עמדה יחד עם 4 שחקניות כדורגל אמריקאיות בראש תביעה משותפת לוועדה לשוויון הזדמנויות בעבודה נגד התאחדות הכדורגל האמריקאית על אפליית שכר על בסיס מגדרי. השחקניות טענו שכבר שנים רבות הן מופלות לרעה לעומת נבחרת הגברים המקבילה, וזאת אף על פי שהן אלופות העולם המכהנות.[9] ב-2019 כאשר העפילה עם הנבחרת הלאומית לרבע הגמר בגביע העולם בכדורגל נשים 2019, עוררה סערה כאשר אמרה בתקשורת: "אני לא הולכת לפא*ינג הבית הלבן", כתשובה לשאלה אם תתרגש לפגוש את הנשיא.[10] בתגובה לסערה שהתחוללה, אמרה ראפינו שהיא לא חוזרת בה מדבריה, אולי רק מהשימוש בשפה בוטה, ושהיא לא ממליצה לספורטאים לאפשר שיעשו להם ולענף הספורט שלהם קואופטציה על ידי ממשל שפועל נגד להט"ב, נשים, מהגרים ואזרחים פגיעים.[11]

פרסים והוקרה

עריכה

חיים אישיים

עריכה

בת זוגה של ראפינו היא הכדורסלנית סו בירד.[18][19]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מייגן ראפינו בוויקישיתוף

  אתר האינטרנט הרשמי של מייגן ראפינו (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ USWNT notebook: Scheduling, captains and other updates from World Cup qualifying camp – Equalizer Soccer, באתר The Equalizer, ‏ 3 באוקטובר 2018 (באנגלית)
  2. ^ Alex Morgan, women’s soccer team honored at The ESPYS, Radio 570 WNAX (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
  3. ^ Megan Rapinoe: The 100 Most Influential People of 2020, Time
  4. ^ 1 2 סימון ביילס, סטיב ג'ובס והאב השכול שטראמפ תקף: ביידן יחלק 17 מדליות כבוד, באתר ynet, 1 ביולי 2022
  5. ^ Pinoe's Biggest Fan, באתרUS Soccer ,‏14 ביוני 2015 (באנגלית)
  6. ^ דני זאק, ‏לקראת האולימפיאדה: הכדורגלנית יוצאת מהארון, באתר ‏מאקו‏, 5 ביולי 2012
  7. ^ האישה הלסבית הראשונה שמככבת בגיליון בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד", באתר ‏מאקו‏, 13 במאי 2019
  8. ^ אורן יוסיפוביץ‏, צורחת גם כשהיא שותקת: מייגן ראפינו מעוררת סערה במונדיאל הנשים, באתר וואלה‏, 27 ביוני 2019
  9. ^ שחקניות נבחרת ארצות הברית תבעו את ההתאחדות האמריקאית נגד אפליית שכר, באתר ynet, 31 במרץ 2016
  10. ^ מייגן רפינו: "אני לא הולכת לבית הלבן המזו***", באתר ynet, 26 ביוני 2019
  11. ^ Megan Rapinoe refuses to back down over Donald Trump and White House, Guardian, 27 ביוני 2019 (באנגלית)
  12. ^ Rapinoe wins Golden Ball and Golden Boot at women's World Cup באתר france24, ‏7 ביולי 2019
  13. ^ Megan Rapinoe Wins FIFA Women's Player of the Year, Calls for Players Around the World to Fight Inequality, מגזין טיים, 24 בספטמבר 2019
  14. ^ Megan Rapinoe's Acceptance Speech - Women of the Year 2019 , באתר המגזין "גלמור", 13 בנובמבר 2019
  15. ^ בפעם השישית: לאו מסי זכה בכדור הזהב, באתר ynet, 2 בדצמבר 2019
  16. ^ Jenny Vrentas, Megan Rapinoe: Sports Illustrated's 2019 Sportsperson of the Year, Sports Illustrated (באנגלית)
  17. ^ U.S. Women’s National Soccer Team Players: TIME100 2022, Time (באנגלית)
  18. ^ WNBA legend Sue Bird: 'I'm gay,' and U.S. soccer star Megan Rapinoe is my girlfriend, ‏Yahoo!, ‏20 ביולי 2017
  19. ^ הזוג המלכותי של הספורט האמריקאי התארס, באתר ynet, 31 באוקטובר 2020


נבחרת ארצות הבריתגביע העולם בכדורגל נשים 2011 (מקום שני)

1 סולו • 2 מיטס • 3 ראמפון • 4 סאורברון • 5 א'והרה • 6 לפיילבט • 7 בוקס • 8 רודריגז • 9 או'ריילי • 10 לויד • 11 קרייגר • 12 צ'ייני • 13 מורגן • 14 קוקס • 15 ראפינו • 16 לינדזי • 17 הית' • 18 ברנהארט • 19 בוהלר • 20 וומבאק • 21 לויידן • מאמן: סונדהאגה

ארצות הברית 
נבחרת ארצות הבריתגביע העולם בכדורגל נשים 2015 (מקום ראשון)

1 סולו • 2 לרו • 3 ראמפון • 4 סאורברון • 5 א'והרה • 6 אנג'ן • 7 בוקס • 8 רודריגז • 9 או'ריילי • 10 לויד • 11 קרייגר • 12 הולידיי • 13 מורגן • 14 בריאן • 15 ראפינו • 16 צ'אלופני • 17 הית' • 18 האריס • 19 ג'ונסטון • 20 וומבאק • 21 נאהר • 22 קלינגנברג • 23 פרס • מאמן: אליס

ארצות הברית 
נבחרת ארצות הבריתגביע העולם בכדורגל נשים 2019 (מקום ראשון)

1 נאהר • 2 פו • 3 מואיס • 4 סאורברון • 5 א'והרה • 6 בריאן • 7 דאהלקמפר • 8 ארץ • 9 הוראן • 10 לויד (ק) • 11 קרייגר • 12 דייווידסון • 13 מורגן (ק) • 14 סונט • 15 ראפינו (ק) • 16 לאבל • 17 הית' • 18 האריס • 19 דאן • 20 לונג • 21 פרנץ' • 22 מקדונלד • 23 פרס • מאמן: אליס

ארצות הברית