מייקל וולצר

מייקל וולצר (באנגלית: Michael Walzer; נולד ב-13 במרץ 1935 בניו יורק) הוא פילוסוף יהודי-אמריקאי העוסק בתחומים רבים: אתיקה ומוסר בימי שלום ובימי מלחמה, צדק חברתי, לאומיות, סובלנות ונושאים שונים הכרוכים בנושאים אלו. וולצר הוא פרופסור אמריטוס במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון.

מייקל וולצר
Michael Walzer

צילום משנת 2005
לידה	3 במרץ 1935 (בן 88) ניו יורק, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת קיימברידג'
מנחה לדוקטורט	Samuel Beer
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד
עיסוק	פילוסוף, סוציולוג, סופר, מרצה באוניברסיטה, חוקר מדע המדינה, פוליטיקאי
הושפע מ	ברלין, קאמי, טיילור, מקיאוולי, מרקס
השפיע על	מייקל סנדל, אסף שרון
מדינה	ארצות הברית
יצירות ידועות	La paradoxa de l’alliberament, Zionism and Judaism: The Paradox of National Liberation
פרסים והוקרה	פרס ד"ר לאופולד לוקאס (1998) תוכנית פולברייט מלגת גוגנהיים

חיבורו המפורסם הוא "מלחמות צודקות ולא צודקות" (1977), בנוסף כתב על צדק חברתי, על סובלנות ועל פוליטיקה. וולצר הרבה לכתוב גם על נושאים יהודיים. במשך למעלה משלושה עשורים הוא כיהן כעורך של כתב העת השמאלי "Dissent" שנוסד על ידי חברי קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק.

ביוגרפיה

מייקל וולצר נולד וגדל ברובע הברונקס, ניו יורק כבנם הבכור של הורים יוצאי מזרח אירופה. אביו נולד בגליציה בימי השלטון האוסטרו-הונגרי והיה סוחר פרוות. האם נולדה בשטח בלארוס באימפריה הרוסית במשפחה של יהודים ליטאים, ועד לידת בנה הראשון, עבדה כמזכירה במשרד של עורך הדין ג'ון פוסטר דאלס. בשנת 1937 העסק של האב פשט רגל והוא התחיל לעבוד במפעל לייצור נשק עד לשנת 1944. באותה שנה המשפחה עברה לגור בג'ונסטאון, פנסילבניה בה השיג האב משרה של מנהל חנות תכשיטים.

לימודים

בסיום התיכון נרשם וולצר הצעיר ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת ברנדייס, אותם סיים ב-1953. באוניברסיטה זו התוודע וולצר לאירווינג האו וללואיס קוזר, שלימד אותו את תורתו של קרל מרקס. ב-1954 הוא הצטרף אליהם בהקמת המגזין האינטלקטואלי "דיסנט".

בשנים 1957-1956 בעזרת מלגת פולברייט נסע וולצר לאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה כדי לחקור את ההיסטוריה של אנגליה במאות ה-16 וה-17 תחת הדרכתו של ג'פרי אלטון. באנגליה השתתף וולצר במפגשים של חוגי השמאל החדש ובהזדמנות זו הכיר את ראלף מיליבנד ואת איזק דויטשר.

בשובו לארצות הברית למד וולצר באוניברסיטת הרווארד וכתב את עבודת הדוקטורט שלו בתחום ההיסטוריה האנגלית שהתחילה למעשה בקיימברידג' - "מהפכת הקדושים". בהרווארד, הושפע במיוחד מכמה ממוריו - סמואל בר , שהדריך את עבודת הדוקטורט, לואיס הארץ וברינגטון מור. את תואר הדוקטור קיבל וולצר ב-1961.

הוראה

בין השנים 1962- 1966 לימד באוניברסיטת פרינסטון, אחר כך עבר ללמד בהרווארד עד שנת 1980 אז הפך לחבר קבוע בסגל בית הספר למדעי חברה של המכון למחקר מתקדם בפרינסטון.

דעותיו

קהילתנות

וולצר מזוהה בדרך כלל עם הפילוסופיה הקהילתנית במדע המדינה, לצד פילוסופים כמו אלסדייר מקינטייר ומייקל סנדל. הקהילתנות מדגישה את מרכזיות הקהילה בגיבוש אופיו של כל אדם - ובפרט, חייו המוסריים. כמו כן, הגישה מתנגדת לתאוריות ליברליות עכשוויות, כגון זו של ג'ון רולס, ומשום שהיא מעמידה במרכז את הקהילה ולא את האינדיבידואל, היא נחשבת לשמאלית וביקורתית. על אף שהוא נחשב לאחד מאבות הגישה, וכמו סנדל ומקינטייר, וולצר אינו אוהב את התווית "קהילתן".

בספרו תחומי הצדק (Spheres of Justice) הציג את תאוריית "השוויון המורכב" לפיה החלוקה הצודקת של הטובין בחברה אינה רק של טובין מסוג אחד, חומרי או רעיוני, אלא חלוקה צודקת היא כזו המחולקת על פי משמעותה החברתית, ואף סוג יחיד של טובין (כמו כסף, או כוח פוליטי) אינו יכול לשלוט בחלוקה ולעוות את חלוקת הטובין במרחבים אחרים. כן טען כי הצדק הוא תקן מוסרי במסגרת חברה מסוימת או אומה מסוימת, ולא ניתן להפוך אותו להפשטה אוניברסלית.

מלחמות

בחיבורו המפורסם "מלחמות צודקות ובלתי צודקות" קבע וולצר כי "דוקטרינת המלחמה הצודקת" רק כמלחמת מגן או מלחמת אין־ברירה, ורק בתנאי שתגובת הנתקף הולמת בממדיה את התוקפנות. עם זאת הוא מוכן להצדיק פעולת תגמול במגבלות מסוימות, וכל עוד ארגון האומות המאוחדות אינו יכול לאכוף את החוק הבינלאומי. לשיטתו הוא מגנה ללא סייג פעולות תגמול דוגמת פעולת קיביה והפצצת מפקדות אש"ף בבירות על ידי צה"ל, פעולות בהן נהרגו עשרות חפים מפשע. וולצר סבר שגם בעידן שלאחר כינון האו"ם קיימת הצדקה להענשת מדינה תוקפנית בידי המדינה הנפגעת ואף בידי כל מדינה ריבונית שכן התוקפנות מהווה פגיעה בחברה כולה. לפי גישתו של וולצר כאשר בוצעה הפרה בוטה ואכזרית של "כללי המלחמה הצודקת" ראוי להפר אותם בחזרה, כדי לחזק את ההרתעה ולהבטיח את המשך קיומם בעתיד. וולצר מנמק זאת בהצדקה תועלתנית לפיה רק כך יימנעו מעשי אכזריות קשים עוד יותר.

דעות פוליטיות

וולצר מזוהה עם עמדות שמאליות מובהקות אך מתונות. הוא התנגד בנחרצות למלחמת עיראק, ואף האשים את גרמניה וצרפת שברפיסותן כלפי עיראק אפשרו לנשיא בוש להוביל למלחמה. וולצר תמך במלחמת אפגניסטן שאותה ראה כמלחמה צודקת.

באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הצביע על קיומן של ארבע מלחמות נפרדות הכמוסות בו: מלחמת ישראל על קיומה, מלחמת הפלסטינים על עצמאותם, מלחמת ישראל לשלוט בשטחים ומלחמת הפלסטינים להשמיד את ישראל. רק לשתי המלחמות הראשונות הוא מוצא הצדקה. מנגד, אמר כי תחושתו היא שהשמאל באירופה מתייחס לישראל ביתר עוינות מלמדינות הנוקטות צעדי כיבוש חמורים יותר^{[דרוש מקור]}. הוא יצא נגד הקמפיין ה-BDS להחרמת ישראל המתבסס על החרם שהונהג נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. אך תומך בחרם על מוצרים מההתנחלויות. בשנת 2017 העביר ביקורת על החוק האוסר על זרים הקוראים לחרם על ההתנחלויות להיכנס לישראל, לטענתו החוק עוזר מאוד לתנועת ה-BDS, מפני שאנשים שהיו ביקורתיים כלפי הממשל בישראל אך גם נגד ה-BDS יחשבו כעת שהחרם עובד, כי הממשלה בישראל מפחדת.

פרסים ואותות הוקרה

• 1971 - חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
• 2003 - תואר דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב
• אפריל 2008 - הפרס "עדשת שפינוזה" (Spinoza Lens), פרס דו-שנתי הולנדי לאתיקה
• פרופסור אמריטוס במכון למחקר מתקדם בפרינסטון
• 2016 - חבר מתכתב של האקדמיה הבריטית

מספריו בעברית

• מלחמות צודקות ולא צודקות, תרגום - יורם ברונובסקי, הוצאת עם עובד, ספרית אפקים, 1983.
• יציאת מצרים כמהפכה, תרגום - שושנה צינגל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1993.
• על הסובלנות, תרגום - עמנואל לוטם, הוצאת משרד הביטחון, 1999.
• לאומיות ואוניברסליזם, תרגום ומבוא - אריאל שריד, הוצאת שלם, 2009.
• בצלו של אלוהים: פוליטיקה במקרא, הוצאת כתר, 2016.

קישורים חיצוניים

• מייקל וולצר, באתר "שחרית"
• עמוד הבית של מייקל וולצר, באתר המכון למחקר מתקדם, בפרינסטון (באנגלית)
• יאיר שלג, "כל הדברים הגרועים שהיו בגולה הגיעו לישראל", באתר הארץ, 20 במאי 2003
• אטילה שומפלבי, הפילוסוף מייקל וולצר: "נתניהו הולך אל התהום", באתר ynet, 8 ביולי 2011
• עמוס הראל, "מייקל וולצר, מתי מותר להתנקש בפעילי טרור?", באתר הארץ, 15 במאי 2011
• אסף שטול-טראורינג, הפילוסוף הפוליטי מייקל וולצר קורא לישראלים להבין: יש לכם חברים בעולם, באתר הארץ, 12 ביוני 2010
• תומר פרסיקו, "מדוע ישראל, הודו ואלג'יריה חוו התעוררות דתית", באתר הארץ, 1 ביולי 2015 - סקירה על ספרו של וולצר "הפרדוקס של השחרור"
• דפנה מאור, "חרדות מהגירה וגזע מנצחות את הנושאים הכלכליים, ואנו בשמאל לא יודעים להיענות לזה", באתר TheMarker,‏ 2 במאי 2022
• מיכאל וולצר (1935-), דף שער בספרייה הלאומית

• מייקל וולצר, ברשת החברתית Goodreads

מכתביו

• מייקל וולצר | עידן של תקווה, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2011
• אבישי מרגלית ומייקל וולצר | כך לא מנהלים מלחמה צודקת, באתר הארץ, 8 באפריל 2009