מייקל וולצר

מייקל וולצר (באנגלית: Michael Walzer; נולד ב-13 במרץ 1935 בניו יורק) הוא פילוסוף יהודי אמריקני העוסק בתחומים רבים: אתיקה ומוסר בימי שלום ובימי מלחמה, צדק חברתי, לאומיות, סובלנות ונושאים שונים הכרוכים בנושאים אלו. וולצר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה של המוסר במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון. בנוסף לחיבורו המפורסם "מלחמות צודקות ובלתי צודקות" (1977) כתב על צדק כלכלי, על סובלנות ועל פוליטיקה. וולצר הרבה לכתוב גם על נושאים יהודיים. עורך כתב העת השמאלי "Dissent" שנוסד על ידי חברי קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק.

מייקל וולצר
Michael Walzer

צילום משנת 2005
לידה	3 במרץ 1935 (בן 85) ניו יורק, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת הרווארד
מנחה לדוקטורט	Samuel Beer
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד
הושפע מ	ברלין, קאמי, טיילור, מקיאוולי, מרקס
השפיע על	מייקל סנדל, אסף שרון
מדינה	ארצות הברית
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים תוכנית פולברייט פרס ד"ר לאופולד לוקאס (1998)

ביוגרפיה

מייקל וולצר נולד וגדל ברובע הברונקס, ניו יורק כבנם הבכור של הורים יוצאי מזרח אירופה. אביו נולד בגליציה בימי השלטון האוסטרו-הונגרי והיה סוחר פרוות. האם נולדה בשטח בלארוס באימפריה הרוסית במשפחה של יהודים ליטאים, ועד לידת בנה הראשון, עבדה כמזכירה במשרד של עורך הדין ג'ון פוסטר דאלס. בשנת 1937 העסק של האב פשט רגל והוא התחיל לעבוד במפעל לייצור נשק עד לשנת 1944. באותה שנה המשפחה עברה לגור בג'ונסטאון, פנסילבניה בה השיג האב משרה של מנהל חנות תכשיטים. בסיום התיכון נרשם וולצר הצעיר ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת ברנדייס, אותם סיים ב-1953. באוניברסיטה זו התוודע וולצר ללואיס קוזר, שלימד אותו את תורתו של קרל מרקס ולאירווינג הו. ב-1954 הוא הצטרף אליהם בהקמת המגזין האינטלקטואלי "דיסנט". בשנים 1957-1956 בעזרת מלגת פולברייט נסע וולצר לאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה כדי לחקור את ההיסטוריה של אנגליה המאות ה-16 וה-17 תחת הדרכתו של ג'פרי אלטון. באנגליה השתתף וולצר במפגשים של חוגי השמאל החדש ובהזדמנות זו הכיר את ראלף מיליבנד ואת איזק דויטשר. בשובו לארצות הברית למד וולצר באוניברסיטת הרווארד והכין את עבודת הדוקטורט שלו בתחום ההיסטוריה האנגלית שהתחילה למעשה בקיימברידג' - "מהפכת הקדושים". בהרווארד, הושפע במיוחד מכמה ממוריו - סמואל בר, שהדריך את עבודת הדוקטורט, לואיס הארץ וברינגטון מור. את תואר הדוקטור קיבל וולצר ב-1961. בהמשך לימד באוניברסיטת פרינסטון בשנים 1962–1966 ואחר כך חזר ללמד בהרווארד עד שנת 1980 כשהתקבל כחבר קבוע בסגל בית הספר למדעי חברה של המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון.

וולצר מזוהה בדרך כלל עם הפילוסופיה של הקהילתנות בנוגע לעמדותיו במדע המדינה לצידם של פילוסופים כאלסדייר מקינטייר ומייקל סנדל. כמו סנדל ומקינטייר וולצר אינו אוהב את התווית "קהילתן". עם זאת טען מזה זמן רב כי התאוריה הפוליטית צריכה להיות נטועה במסורת ובתרבות של חברה מסוימת.

תרומותיו העיקריות לפילוסופיה הן ההגות על נושא "המלחמה הצודקת" אותה כתב בספרו "מלחמות צודקות, ומלחמות לא צודקות" (Just and Unjust Wars,‏ 1977), תאוריית "השוויון המורכב" לפיה החלוקה הצודקת של הטובין בחברה אינה רק של טובין מסוג אחד, חומרי או רעיוני, אלא חלוקה צודקת היא כזו המחולקת על פי משמעותה החברתית, ואף סוג יחיד של טובין (כמו כסף, או כוח פוליטי) אינו יכול לשלוט בחלוקה ולעוות את חלוקת הטובין במרחבים אחרים. כן טען כי הצדק הוא תקן מוסרי במסגרת חברה מסוימת או אומה מסוימת, ולא ניתן להפוך אותו להפשטה אוניברסלית.

וולצר מזוהה עם עמדות שמאליות מובהקות אך מתונות. הוא התנגד בנחרצות למלחמת עיראק, ואף האשים את גרמניה וצרפת שברפיסותן כלפי עיראק אפשרו לנשיא בוש להוביל למלחמה. וולצר תמך במלחמת אפגניסטן שאותה ראה כמלחמה צודקת.

באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הצביע על קיומן של ארבע מלחמות נפרדות הכמוסות בו: מלחמת ישראל על קיומה, מלחמת הפלסטינים על עצמאותם, מלחמת ישראל לשלוט בשטחים ומלחמת הפלסטינים להשמיד את ישראל. רק לשתי המלחמות הראשונות הוא מוצא הצדקה. מנגד, אמר כי תחושתו היא שהשמאל באירופה מתייחס לישראל ביתר עוינות מלמדינות הנוקטות צעדי כיבוש חמורים יותר^{[דרוש מקור]}. הוא יצא נגד הקמפיין ה-BDS להחרמת ישראל המתבסס על החרם שהונהג נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. אך תומך בחרם על מוצרים מההתנחלויות. בשנת 2017 העביר ביקורת על החוק האוסר על זרים הקוראים לחרם על ההתנחלויות להיכנס לישראל, לטענתו החוק עוזר מאוד לתנועת ה-BDS, מפני שאנשים שהיו ביקורתיים כלפי הממשל בישראל אך גם נגד ה-BDS יחשבו כעת שהחרם עובד, כי הממשלה בישראל מפחדת.

בחיבורו המפורסם "מלחמות צודקות ובלתי צודקות" קבע וולצר כי "דוקטרינת המלחמה הצודקת" רק כמלחמת מגן או מלחמת אין־ברירה, ורק בתנאי שתגובת הנתקף הולמת בממדיה את התוקפנות. עם זאת הוא מוכן להצדיק פעולת תגמול במגבלות מסוימות, וכל עוד ארגון האומות המאוחדות אינו יכול לאכוף את החוק הבינלאומי. לשיטתו הוא מגנה ללא סייג פעולות תגמול דוגמת פעולת קיביה והפצצת מפקדות אש"ף בבירות על ידי צה"ל, פעולות בהן נהרגו עשרות חפים מפשע. וולצר סבר שגם בעידן שלאחר כינון האו"ם קיימת הצדקה להענשת מדינה תוקפנית בידי המדינה הנפגעת ואף בידי כל מדינה ריבונית שכן התוקפנות מהווה פגיעה בחברה כולה. לפי גישתו של וולצר כאשר בוצעה הפרה בוטה ואכזרית של "כללי המלחמה הצודקת" ראוי להפר אותם בחזרה, כדי לחזק את ההרתעה ולהבטיח את המשך קיומם בעתיד. וולצר מנמק זאת בהצדקה תועלתנית לפיה רק כך יימנעו מעשי אכזריות קשים עוד יותר.

פרסים ואותות הוקרה

• 1971 - חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
• 2003 - תואר דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב
• אפריל 2008 - הפרס "עדשת שפינוזה" (Spinoza Lens), פרס דו-שנתי הולנדי לאתיקה
• פרופסור אמריטוס במכון למחקר מתקדם בפרינסטון
• 2016 - חבר מתכתב של האקדמיה הבריטית

מספריו בעברית

• מלחמות צודקות ולא צודקות, תרגום - יורם ברונובסקי, הוצאת עם עובד, ספרית אפקים, 1983.
• יציאת מצרים כמהפכה, תרגום - שושנה צינגל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1993.
• על הסובלנות, תרגום - עמנואל לוטם, הוצאת משרד הביטחון, 1999.
• לאומיות ואוניברסליזם, תרגום ומבוא - אריאל שריד, הוצאת שלם, 2009.
• בצלו של אלוהים: פוליטיקה במקרא, הוצאת כתר, 2016.

קישורים חיצוניים

• מייקל וולצר, באתר "שחרית"
• מייקל וולצר - ביוגרפיה וקישור לקורות חיים ומאמרים, באתר המכון למחקר מתקדם בפרינסטון (באנגלית)
• מייקל וולצר, מייקל וולצר | עידן של תקווה, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2011
• אטילה שומפלבי, הפילוסוף מייקל וולצר: "נתניהו הולך אל התהום", באתר ynet, 8 ביולי 2011
• יאיר שלג, "כל הדברים הגרועים שהיו בגולה הגיעו לישראל", באתר הארץ, 20 במאי 2003
• עמוס הראל, "מייקל וולצר, מתי מותר להתנקש בפעילי טרור?", באתר הארץ, 15 במאי 2011
• אבישי מרגלית ומייקל וולצר | כך לא מנהלים מלחמה צודקת, באתר הארץ
• אסף שטול-טראורינג, הפילוסוף הפוליטי מייקל וולצר קורא לישראלים להבין: יש לכם חברים בעולם, באתר הארץ, 12 ביוני 2010

Jason Toby David Reiner -Political Thought and Political Action: Michael Walzer's Engagement with American Radicalism, Dissertation, ProQuest Dissertations and Theses, 2011

• תומר פרסיקו, "מדוע ישראל, הודו ואלג'יריה חוו התעוררות דתית", באתר הארץ, 1 ביולי 2015 סקירה על ספרו החדש של מייקל וולצר "הפרדוקס של השחרור"