מייקל וולצר

מייקל וולצר (באנגלית: Michael Walzer; נולד ב-13 במרץ 1935 בניו יורק) הוא פילוסוף יהודי אמריקני העוסק בתחומים רבים: אתיקה ומוסר בימי שלום ובימי מלחמה, צדק חברתי, לאומיות, סובלנות ונושאים שונים הכרוכים בנושאים אלו.

מייקל וולצר
Michael Walzer

צילום משנת 2005
לידה	3 במרץ 1935 (בן 85) ניו יורק, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת הרווארד
מנחה לדוקטורט	Samuel Beer
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד
הושפע מ	ברלין, קאמי, טיילור, מקיאוולי, מרקס
השפיע על	מייקל סנדל, אסף שרון
מדינה	ארצות הברית
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים תוכנית פולברייט פרס ד"ר לאופולד לוקאס (1998)

ביוגרפיה

וולצר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה של המוסר במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון. בנוסף לחיבורו המפורסם "מלחמות צודקות ובלתי צודקות" (1977) כתב על צדק כלכלי, על סובלנות ועל פוליטיקה. וולצר הרבה לכתוב גם על נושאים יהודיים. עורך כתב העת השמאלי "דיסנט" שנוסד על ידי חברי קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק.

מייקל וולצר נולד וגדל ברובע הברונקס, ניו יורק כבנם הבכור של הורים יוצאי מזרח אירופה. אביו נולד בגליציה בימי השלטון האוסטרו-הונגרי והיה סוחר פרוות. האם נולדה בשטח בלארוס באימפריה הרוסית במשפחה של יהודים ליטאים, ועד לידת בנה הראשון, עבדה כמזכירה במשרד של עורך הדין ג'ון פוסטר דאלס. בשנת 1937 העסק של האב פשט רגל והוא התחיל לעבוד במפעל לייצור נשק עד לשנת 1944. באותה שנה המשפחה עברה לגור בג'ונסטאון, פנסילבניה בה השיג האב משרה של מנהל חנות תכשיטים. בסיום התיכון נרשם וולצר הצעיר ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת ברנדייס, אותם סיים ב-1953. באוניברסיטה זו התוודע וולצר ללואיס קוזר, שלימד אותו את תורתו של קרל מרקס ולאירווינג הו. ב-1954 הוא הצטרף אליהם בהקמת המגזין האינטלקטואלי "דיסנט". בשנים 1957-1956 בעזרת מלגת פולברייט נסע וולצר לאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה כדי לחקור את ההיסטוריה של אנגליה המאות ה-16 וה-17 תחת הדרכתו של ג'פרי אלטון. באנגליה השתתף וולצר במפגשים של חוגי השמאל החדש ובהזדמנות זו הכיר את ראלף מיליבנד ואת איזק דויטשר. בשובו לארצות הברית למד וולצר באוניברסיטת הרווארד והכין את עבודת הדוקטורט שלו בתחום ההיסטוריה האנגלית שהתחילה למעשה בקיימברידג' - "מהפכת הקדושים". בהרווארד, הושפע במיוחד מכמה ממוריו - סמואל בר, שהדריך את עבודת הדוקטורט, לואיס הארץ וברינגטון מור. את תואר הדוקטור קיבל וולצר ב-1961. בהמשך לימד באוניברסיטת פרינסטון בשנים 1962–1966 ואחר כך חזר ללמד בהרווארד עד שנת 1980 כשהתקבל כחבר קבוע בסגל בית הספר למדעי חברה של המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון.

וולצר מזוהה בדרך כלל עם הפילוסופיה של הקהילתנות בנוגע לעמדותיו במדע המדינה לצידם של פילוסופים כאלסדייר מקינטייר ומייקל סנדל. כמו סנדל ומקינטייר וולצר אינו אוהב את התווית "קהילתן". עם זאת טען מזה זמן רב כי התאוריה הפוליטית צריכה להיות נטועה במסורת ובתרבות של חברה מסוימת.

תרומותיו העיקריות לפילוסופיה הן ההגות על נושא "המלחמה הצודקת" אותה כתב בספרו "מלחמות צודקות, ומלחמות לא צודקות" (Just and Unjust Wars,‏ 1977), תאוריית "השוויון המורכב" לפיה החלוקה הצודקת של הטובין בחברה אינה רק של טובין מסוג אחד, חומרי או רעיוני, אלא חלוקה צודקת היא כזו המחולקת על פי משמעותה החברתית, ואף סוג יחיד של טובין (כמו כסף, או כוח פוליטי) אינו יכול לשלוט בחלוקה ולעוות את חלוקת הטובין במרחבים אחרים. כן טען כי הצדק הוא תקן מוסרי במסגרת חברה מסוימת או אומה מסוימת, ולא ניתן להפוך אותו להפשטה אוניברסלית.

וולצר מזוהה עם עמדות שמאליות מובהקות אך מתונות. הוא התנגד בנחרצות למלחמת עיראק, ואף האשים את גרמניה וצרפת שברפיסותן כלפי עיראק אפשרו לנשיא בוש להוביל למלחמה. וולצר תמך במלחמת אפגניסטן שאותה ראה כמלחמה צודקת.

באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הצביע על קיומן של ארבע מלחמות נפרדות הכמוסות בו: מלחמת ישראל על קיומה, מלחמת הפלסטינים על עצמאותם, מלחמת ישראל לשלוט בשטחים ומלחמת הפלסטינים להשמיד את ישראל. רק לשתי המלחמות הראשונות הוא מוצא הצדקה. מנגד, אמר כי תחושתו היא שהשמאל באירופה מתייחס לישראל ביתר עוינות מלמדינות הנוקטות צעדי כיבוש חמורים יותר^{[דרוש מקור]}. הוא יצא בחריפות נגד הקמפיין להחרמת ישראל המתבסס על החרם שהונהג נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. "מול ישראל לא עומד נלסון מנדלה", אמר.

הוא משמש כעורכו של כתב העת Dissent.

בחיבורו המפורסם "מלחמות צודקות ובלתי צודקות" קבע וולצר כי "דוקטרינת המלחמה הצודקת" נחשבה תמיד ככוללת גם פעולת תגמול, וסבר שגם בעידן שלאחר כינון האו"ם קיימת הצדקה להענשת מדינה תוקפנית בידי המדינה הנפגעת ואף בידי כל מדינה ריבונית שכן התוקפנות מהווה פגיעה בחברה כולה. לפי גישתו של וולצר כאשר בוצעה הפרה בוטה ואכזרית של "כללי המלחמה הצודקת" ראוי להפר אותם בחזרה, כדי לחזק את ההרתעה ולהבטיח את המשך קיומם בעתיד. וולצר מנמק זאת בהצדקה תועלתנית לפיה רק כך יימנעו מעשי אכזריות קשים עוד יותר.

מספריו בעברית

• מלחמות צודקות ולא צודקות, תרגום - יורם ברונובסקי, הוצאת עם עובד, ספרית אפקים, 1983.
• יציאת מצרים כמהפכה, תרגום - שושנה צינגל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1993.
• על הסובלנות, תרגום - עמנואל לוטם, הוצאת משרד הביטחון, 1999.
• לאומיות ואוניברסליזם, תרגום ומבוא - אריאל שריד, הוצאת שלם, 2009.
• בצלו של אלוהים: פוליטיקה במקרא, הוצאת כתר, 2016.

קישורים חיצוניים

• מייקל וולצר, באתר "שחרית"
• מייקל וולצר - ביוגרפיה וקישור לקורות חיים ומאמרים, באתר המכון למחקר מתקדם בפרינסטון (באנגלית)
• אטילה שומפלבי, הפילוסוף מייקל וולצר: "נתניהו הולך אל התהום", באתר ynet, 8 ביולי 2011
• עמוס הראל, "מייקל וולצר, מתי מותר להתנקש בפעילי טרור?", באתר הארץ, 15 במאי 2011
• ג'ייסון טובי דייוויד ריינר - החשיבה הפוליטית והפעולה הפוליטית: מייקל וולצר והתגייסותו ברדיקליזם האמריקיאי(הקישור אינו פעיל)

Jason Toby David Reiner -Political Thought and Political Action: Michael Walzer's Engagement with American Radicalism, Dissertation, ProQuest Dissertations and Theses, 2011

• תומר פרסיקו, "מדוע ישראל, הודו ואלג'יריה חוו התעוררות דתית", באתר הארץ, 1 ביולי 2015 סקירה על ספרו החדש של מייקל וולצר "הפרדוקס של השחרור"