מייק ניקולס

שחקן אמריקאי

מייק ניקולסאנגלית: Mike Nichols‏; 6 בנובמבר 1931 - 19 בנובמבר 2014) היה במאי תיאטרון ובמאי קולנוע יהודי-אמריקאי, זוכה כל ארבעת פרסי הבידור האמריקני: האוסקר, האמי, הטוני והגראמי. היה ידוע בעיקר בזכות הסרטים "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" ו"הבוגר".

מייק ניקולס
Mike Nichols
מייק ניקולס, 2004
מייק ניקולס, 2004
לידה 6 בנובמבר 1931
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 2014 (בגיל 83)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1955 - 2014 (כ־59 שנים)
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק קולנוע, שחקן, במאי תיאטרון, שחקן קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דיאן סויר, Annabel Davis-Goff, Patricia Scott, Margot Callas, Diane Sawyer, Annabel Claire Davis-Goff עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Daisy Nichols, Max Nichols, Jenny Nichols עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מייק ניקולס ואיליין מיי, 1960

ביוגרפיהעריכה

ניקולס נולד למשפחה יהודית בברלין בירת גרמניה.

ב-1939 נמלט אביו יחד עם משפחתו מאימת הנאצים לארצות הברית.

אמו היא ממשפחה יהודית מגרמניה וקרובת משפחה של אלברט איינשטיין.

בשנות החמישים למד באוניברסיטת שיקגו והחל להגיש תוכנית רדיו של מוזיקת פולק. לאחר מכן חבר לשחקנית איליין מיי ויחד הם הופיעו כצמד קומי בטלוויזיה, בתיאטרון, ברדיו ואף הקליטו שלושה אלבומים מצליחים. מספר מערכונים שלהם תורגמו לעברית בידי דני רווה והוצגו בישראל על ידי רבקה מיכאלי וגדי יגיל ("בגידה", "מודיעין 14"), ועל ידי רבקה מיכאלי ויוסי בנאי ("אמא יהודיה"). ב-1961 נפרדו דרכיהם, וניקולס הפך משחקן לבמאי. הוא ביים בתיאטרון ארבע הצגות מצליחות מאת ניל סיימון: "יחפים בפארק" (1963), שהזניק את הקריירה של רוברט רדפורד, "הזוג המוזר" (1965), "האסיר מהשדרה השנייה" (1971) ו"מלון פלזה", בו כיכבה מורין סטייפלטון. על ארבעתן קיבל ניקולס את פרס הטוני על הבימוי, אולם לא זכה לביים את העיבוד הקולנועי לאף אחת מההצגות הללו. רק שנים אחר כך, ב-1988 ביים את "טירונות", על פי המחזה של ניל סיימון, אף על פי שאת ההצגה לא ביים. במשך חמשת העשורים האחרונים ביים ניקולס עשרות הצגות תיאטרון, שהביאו לו 7 פרסי טוני: 5 פעמים כבמאי מחזות, פעם אחת כמפיק ופעם אחת כבמאי מחזמר, וכך היה לאחד הבמאים הבודדים שזכו בפרס הטוני על בימוי מחזה ועל בימוי מחזמר.

סרטו הראשון כבמאי קולנוע היה הדרמה עטורת השבחים "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" (1966), עיבוד למחזהו הנודע של אדוארד אלבי. הסרט היה להצלחה קופתית מרשימה וזכה בחמישה פרסי אוסקר (מתוך 13 מועמדויות). שנה אחר כך זכה באוסקר, כבמאי הטוב ביותר, על סרט הפולחן "הבוגר", שהפך את דסטין הופמן לכוכב. מאוחר יותר הוא ביים יצירות קלאסיות נוספות, כדוגמת: "מלכוד 22" (1970), על פי ג'וזף הלר, "כלוב הציפורים" (1996) ו"קרוב יותר". גם בקולנוע הפגין ניקולס רב-גוניות כשביים דרמות מצליחות כ"סילקווד" ו"בנוגע להנרי" לצד קומדיות כ"צביטה בלב" ו"גלויות מהחיים" ואף סרטי מדע בדיוני ופנטזיה כ"זאב" ו"מאיזה כוכב אתה?". השחקנים האהובים עליו הם ג'ק ניקולסון, מריל סטריפ, האריסון פורד ואמה תומפסון, אותם הירבה ללהק לסרטיו. בנוסף, 16 שחקנים שונים אותם ביים ניקולס בסרטיו קיבלו מועמדות לפרס האוסקר.

בשנות האלפיים התמקד בבימוי מחזות לקולנוע. הוא ביים שתי יצירות לטלוויזיה: "שנינות", עם אמה תומפסון, אשר זכתה בשלושה פרסי אמי, כולל על הבימוי, ושנתיים אחר כך ביים את המיני-סדרה עטורת השבחים "מלאכים באמריקה", בת שישה פרקים, אשר זכתה בלא פחות מ-11 פרסי אמי (המספר הגבוה ביותר של זכיות למיני-סדרה או סרט טלוויזיה בודד בתולדות האמי), ומתוכם ניקולס זכה בשניים: כבמאי וכמפיק. ב-2004 ביים את סרט הקולנוע "קרוב יותר", עיבוד למחזה זוכה פרס הטוני של פטריק מארבר, שהביא לנטלי פורטמן ולקלייב אוון מועמדות ראשונה לפרס האוסקר. בשנת 2010 יזכה בפרס על מפעל חיים מטעם מכון הסרטים האמריקני.[1]

ניקולס היה נשוי בפעם הרביעית לדיאן סויר משנת 1988 ואב לשלושה ילדים מנישואיו הקודמים.

זכיות בפרסיםעריכה

פרסי אוסקרעריכה

5 מועמדויות, זכייה אחת:

פרסי אמיעריכה

6 מועמדויות, 4 זכיות:

פרסי טוניעריכה

13 מועמדויות: 9 כבמאי מחזה, 2 כבמאי מחזמר, 2 כמפיק - 7 זכיות:

פרסי גראמיעריכה

זכייה אחת:

  • זכה יחד עם איליין מיי בקטגוריית "ההופעה הקומית הטובה ביותר" - 1961.

סרטיו כבמאיעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מייק ניקולס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה