מיכאיל גרומוב

מיכאיל גרומוב
Михаи́л Гро́мов
לידה	23 בדצמבר 1943 (בן 80); בוקסיטוגורסק, ברית המועצות
ענף מדעי	גאומטריה, גאומטריה דיפרנציאלית, מתמטיקה, תורת החבורות, אנליזה מתמטית
מקום לימודים	הפקולטה למתמטיקה ומכניקה, אוניברסיטת סנקט פטרבורג; אוניברסיטת סנקט פטרבורג; Saint Peter's School ;
מנחה לדוקטורט	ולדימיר אברמוביץ' רוחלין
מוסדות	אוניברסיטת ניו יורק; המכון למדעים מתקדמים; אוניברסיטת סטוני ברוק ;
תלמידי דוקטורט	François Labourie, Christophe Bavard, Abdelghani Zeghib, Yann Ollivier, András Szűcs, Antoine Gournay, John William Mitchell, מיכאל כץ, Michael W. Jackson, Denis Auroux, Pierre Pansu, Yashar Memarian
פרסים והוקרה	פרס אוסוולד ובלן בגאומטריה (1981); פרס אבל (2009); פרס בויאי (2005); פרס קיוטו למדעים בסיסיים (2002); חבר זר של החברה המלכותית (2011); פרס נמרס למתמטיקה (2004); פרס לובצ'בסקי (1997); פרס בלצן (1999); פרס אלי קרטן (1984); פרס וולף למתמטיקה (1993); פרס סטיל (1997) ;
	www.ihes.fr/~gromov/

מיכאיל לאונידוביץ' "מישה" גרומוב (בשם מלא ברוסית: Михаи́л Леони́дович Гро́мов; באנגלית: Mikhael Leonidovich "Misha" Gromov; נולד ב-23 בדצמבר 1943) הוא מתמטיקאי רוסי-צרפתי-יהודי. פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק.

קורות חייו עריכה

גרומוב נולד בעיירה בוקסיטוגורסק בברית המועצות. אביו היה לאוניד גרומוב, ואמו לאה רבינוביץ הייתה יהודייה; שניהם פתולוגים. אמו הייתה דודנית של השחמטאי הרב-אמן סובייטי-יהודי מיכאל בוטביניק. גרומוב סיים לימודי מתמטיקה באוניברסיטת סנקט פטרבורג בשנת 1965 ותוך זמן קצר סיים את ההסמכה לתואר שלישי. בשנת 1970 הוא הוזמן לכנס מתמטיקאי לפריז, אך שלטונות ברית המועצות לא איפשרו לו לנסוע לכנס.

במטרה להקל על קבלת אפשרות לעזוב את ברית המועצות גרומוב הפסיק לעסוק במחקר. בסופו של דבר, בשנת 1974 הוא קיבל אישור יציאה והחל ללמד בארצות הברית. בשנת 1981 הוא עזב לצרפת ובשנת 1982 התמנה לפרופסור במכון למחקרים מדעיים ליד פריז בו עובד עד היום.

גרומוב ידוע בעקבות מחקריו בתחום הגאומטריה ובפרט בגאומטריה סיסטולית. הוא היה שותף להשערת גרומוב-לוסון-רוזנברג.

על מחקריו בתחום גרומוב זכה במספר פרסים כולל פרס וולף בשנת 1993, פרס קיוטו בשנת 2002 ופרס אבל בשנת 2009.

הוא חבר באקדמיה הלאומית של ארצות הברית, אקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, החברה המלכותית ואקדמיה צרפתית למדעים.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מיכאיל גרומוב בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מיכאיל גרומוב
מיכאיל גרומוב, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מיכאיל גרומוב, באתר MacTutor (באנגלית)
מיכאיל גרומוב, באתר dblp
[1], באתר מכון למחקרים (צרפת)
מיכאיל גרומוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)


לידה	23 בדצמבר 1943 (בן 80) בוקסיטוגורסק, ברית המועצות
ענף מדעי	גאומטריה, גאומטריה דיפרנציאלית, מתמטיקה, תורת החבורות, אנליזה מתמטית
מקום לימודים	הפקולטה למתמטיקה ומכניקה, אוניברסיטת סנקט פטרבורג אוניברסיטת סנקט פטרבורג Saint Peter's School
מנחה לדוקטורט	ולדימיר אברמוביץ' רוחלין
מוסדות	אוניברסיטת ניו יורק המכון למדעים מתקדמים אוניברסיטת סטוני ברוק
תלמידי דוקטורט	François Labourie, Christophe Bavard, Abdelghani Zeghib, Yann Ollivier, András Szűcs, Antoine Gournay, John William Mitchell, מיכאל כץ, Michael W. Jackson, Denis Auroux, Pierre Pansu, Yashar Memarian
פרסים והוקרה	פרס אוסוולד ובלן בגאומטריה (1981) פרס אבל (2009) פרס בויאי (2005) פרס קיוטו למדעים בסיסיים (2002) חבר זר של החברה המלכותית (2011) פרס נמרס למתמטיקה (2004) פרס לובצ'בסקי (1997) פרס בלצן (1999) פרס אלי קרטן (1984) פרס וולף למתמטיקה (1993) פרס סטיל (1997)
www.ihes.fr/~gromov/