פתיחת התפריט הראשי

מיכאיל לוריס מליקוב


הגנרל מיכאיל טריאלוביץ' לוריס מליקוברוסית: Михаил Тариелович Лорис-Меликов‏; 20 בדצמבר 1825, טביליסי, האימפריה הרוסית10 בדצמבר 1888, ניס, צרפת) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר קנה את תהילתו כמפקד הכוחות הרכובים של הצבא הקיסרי בקווקז, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).

מיכאיל לוריס מליקוב
Михаил Тариелович Лорис-Меликов
מיכאיל לוריס מליקוב
הגנרל מיכאיל טריאלוביץ' לוריס מליקוב
לידה 20 בדצמבר 1825
טביליסי, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 10 בדצמבר 1888 (בגיל 62)
ניס צרפת צרפתצרפת
מקום קבורה Cathedral of Saint George (1957) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Nikolaevskaya Cavalry school
  • Lazarev Institute of Oriental Languages עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית חיל הפרשים של הצבא הקיסרי הרוסי
תקופת שירות 18471879
דרגה גנרל
תפקידים בשירות
מפקד כוחות הפרשים בקווקז במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)
פעולות ומבצעים
עיטורים
תואר רוזן לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית.
עיטור מסדר ג'ורג' הקדוש-דרגה שנייה
תפקידים אזרחיים
מושל אזור מורד הוולגה
ראש המועצה המנהלית העליונה של האימפריה
שר הפנים של האימפריה 18801881
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מליקוב נולד ב-1825 למשפחת אצולה ממוצא ארמני מהממלכה הגאורגית המאוחדת והתחנך בסנקט פטרבורג בין השנים 18251826. בשנת 1847 הצטרף לכוחות ההוסרים של הצבא ובשנת 1851 הוצב בצבא מלכות המשנה של הקווקז, שם שירת כ-25 שנים והצטיין כקצין פרשים.

במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), פיקד מליקוב על הכוחות הרכובים של צבא הקווקז, ונטל חלק בכיבוש ארדהאן, בהדיפת המתקפה העות'מאנית בגזרת אג'ריה, בהכנעת מצודת קארס והמצור על ארזורום. הוא הפגין יכולת פיקודית מרשימה לצד אומץ לב בקרב ולאחר המלחמה עוטר בעיטור מסדר ג'ורג' הקדוש-דרגה שנייה וזכה לתואר רוזן.

בשנת 1879 מונה לתפקיד מושל אזור מורד הוולגה ויכולת ההתמודדות שלו עם פרץ האלמנטים החתרניים והאנרכיסטיים, שהופנו כנגד שלטון הצארים, הוביל למינויו למושל במספר מחוזות נוספים. מליקוב נקט בצעדים נוקשים ויצירתיים כנגד ההתאגדויות השונות, עניין שהוביל למינויו לראש המועצה המנהלית העליונה של האימפריה, לאחר ניסיון ההתנקשות בצאר אלכסנדר השני בשנת 1880. ב-אוגוסט 1880 מונה לתפקיד שר הפנים של האימפריה, תפקיד ממנו התפטר מספר חודשים לאחר רציחת הצאר אלכסנדר השני ועלייתו לשלטון של בנו הצאר אלכסנדר השלישי.

מליקוב פרש מפעילות ציבורית והלך לעולמו בניס שבצרפת, ב-10 בדצמבר 1888.

קישורים חיצונייםעריכה