מיכאל אבן-ארי
מיכאל אבן-ארי (גם אבנארי; 9 באוקטובר 1904 – 15 באפריל 1989) היה בוטנאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל (1987) על מפעל חיים בחקר המדבר.
 | |
| לידה |
9 באוקטובר 1904 מץ, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
15 באפריל 1989 (בגיל 84) ירושלים, ישראל |
| שם לידה |
Walter Schwarz |
| ענף מדעי | בוטניקה |
| מקום מגורים | צרפת, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים | |
| פרסים והוקרה | |
| בן או בת זוג |
ליזל אבן-ארי |
| תרומות עיקריות | |
| מחקר חקלאות המדבר | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאבן-ארי נולד בשם ואלטר שוורץ (בגרמנית: Walter Schwarz) במץ שבגרמניה (כיום בצפון-מזרח צרפת) להוריו קרולינה ונפתלי. בשנת 1926 סיים לימודי בוטניקה באוניברסיטת פרנקפורט. לאחר סיום לימודיו, הורה באוניברסיטת פרנקפורט (1927–1928), באוניברסיטת קארל בפראג (1928–1931) ובאוניברסיטת דרמשטדט (1931–1933). בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה לארץ ישראל. בשנת 1934 הצטרף לראשוני החוג לבוטניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים כמורה מן החוץ. בשנת 1935 עברת את שמו למיכאל אבן-ארי (לפי שם משפחת אמו, לובנשטיין).
מיד אחרי הגעתו לארץ ישראל, הצטרף אבן-ארי לארגון "ההגנה" ומילא בו תפקידי שמירה מספר פעמים בשבוע. ב-1940 התנדב לצבא הבריטי ושירת בשורותיו חמש שנים וחצי, במהלכן אף מצא זמן למחקרים בוטניים-סיסטמטיים שערך באיטליה ובקפריסין.[1] בשנת 1951 קודם לדרגת פרופסור ובשנים 1953–1959 כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה (תפקיד שבמסגרתו ניצח על הקמת קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה).
בשנת 1959 הקים אבן-ארי, בראשות צוות מחקר של האוניברסיטה העברית, חוות ניסויים לחקלאות מדברית בהר הנגב. בחווה, שהוקמה בשטח העיר העתיקה עבדת, שוחזרו מפעלים חקלאיים בשיטות עתיקות ונבדקה מידת הצלחתן בגידול צמחים.[2] מחקרים אלה קובצו בספר "הנגב – מלחמת קיום במדבר". בין תרומות החווה לחקר החקלאות המדברית בולטת הטיית מי השיטפונות וניצולם להשקיה. בשנת 1971 מונה למנהל מדעי של מדרשת שדה בוקר.[3]
על פועלו בחקר המדבר זכה אבן-ארי בפרס ישראל לשנת 1987, במשותף עם תלמידו יואל דה-מלאך.[4] שנתיים לאחר מכן הלך לעולמו והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[5] לאחר מותו, הוחלט כי החווה בעבדת, אותה אבן ארי הקים, תקרא על שמו.
מפרסומיו
עריכה- הרצאות בפיזיולוגיה של צמחים / מאת מ. אבנארי (חלק א-ב), ירושלים: הסתדרות הסטודנטים, תרצ"ז–תרצ"ח.
- המדבר מתעורר / מאת מיכאל אבן-ארי (תרגם מגרמנית: דב קווסטלר), ירושלים: פרסומי הר הצופים, תשמ"ח.
- בוטניקה חקלאית, תשי"ד.
- הנגב: מלחמת קיום במדבר / מאת מיכאל אבן-ארי, לסלי שנן ונפתלי תדמור; בעיבודו ובתרגומו של קפאי פינס, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"מ-1980.
עריכה
עריכה- חיי הצמח / מאת ק. א. טימירייאזב (תרגום: ש. סבוראי; עריכה מדעית: מ. אבן-ארי, מ. זהרי, א. קוניס), עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ב-1941–תש"ה.
- צמח מערב הירדן: מפקד בקורת לצמחים אשר נאספו ומקצתם הוגדרו על ידי אהרן אהרנסון במשך מסעותיו (1904–1916) במערב הירדן, סוריה והלבנון; פקדו ובקרו: ה.ר. אופנהימר ומ. אבן-ארי, בצירוף יומנים למסעי אהרון אהרנסון; הקדמה מאת פרנאנד שורה; ופתח דבר מאת רבקה אהרנסון, זכרון יעקב: קרן אהרנסון, 1956 – עיבוד עיזבונו המדעי של אהרן אהרנסון.
לקריאה נוספת
עריכה- אפרים קציר, סיפור חיים, ירושלים: כרמל, 2008, עמ' 47-45.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^
נורית קירש, חוקרים בעברית חולמים בגרמנית: מדענים יוצאי גרמניה באוניברסיטה העברית בתקופת היישוב, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מאי 2008
- ^ משולם עד, פרופ' אבן-ארי השתקע בעבדת, דבר, 9 בדצמבר 1960
- ^ משולם עד, פרופ' מ. אבן-ארי מנהל מדעי למדרשת שדה בוקר, דבר, 14 בדצמבר 1971
- ^ שני חוקרי מדבר זכו בפרס ישראל, מעריב, 1 באוקטובר 1985
- ^ המצבה ומקום הקבר של מיכאל אבן ארי, באתר "פרויקט גלעד"
