מיכאל ברולסקי

מלחין גרמני

מיכאל ברולסקיגרמנית:Michael Barolsky;‏ 19 ביולי 19472009) היה מלחין יהודי גרמני-ישראלי, יליד ליטא. חי בישראל בשנים 1971–1977. במקביל ואחר כך החל מ-1977 חי פעל בגרמניה. נודע בעיקר כמלחין של מוזיקה אלקטרונית "קלאסית" אוונגרדית.

מיכאל ברולסקי
Michael Barolsky
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 ביולי 1947
וילנה, ליטא, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2009 (בגיל 61 בערך)
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה אוונגרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

ברולסקי נולד ב-1947 בווילנה שבליטא, אז בברית המועצות. מגיל תשע קיבל חינוך מוזיקלי הלחין מגיל עשר.[1] מגיל 16 למד בבית הספר למוזיקה בווילנה - בעיקר הלחנה[1] ופסנתר, תאוריה מוזיקלית ואתנולוגיה. בגיל 18 קיבל שיעורי הלחנה מויטולד לוטוסלבסקי במסגרת סמינר בינלאומי למוזיקה חדישה בוורשה שבהשפעתו פנה למוזיקה אוונגרדית.[1] ב-1968 נסע למוסקבה ולמד באופן פרטי אצל אדיסון דניסוב ואלפרד שניטקה .[2]בשנים 1969–1971 עבד כעורך תוכניות מוזיקליות ברדיו הממלכתי בווילנה. בשנת 1971 עלה לישראל. כבר בשנה הראשונה להגעתו נוגנו יצירותיו בקונצרטים ופורומים חשובים בישראל. השתתף בקורס למוזיקה חדישה אצל קלאוס הובר בבוסוויל בשווייץ וכן בדארמשטאדט אצל מאוריציו קאגל, ג'ורג' ליגטי וקרלהיינץ שטוקהאוזן (1972). משנת 1974 לימד ברולסקי הרמוניה ומוזיקה אלקטרונית במדרשה למורים למוזיקה בתל אביב.[1] ב-1977 -1979 הוזמן לגרמניה המערבית עם מלגה מ Deutsche Akademie במסגרת חילופי אקדמאים, התגורר בעיר קלן ועבד עם הומפרט בתחום המוזיקה האלקטרונית. בהמשך נשאר ופעל בגרמניה.

ברולסקי נפטר ממחלה בגרמניה ב-2009. בתו, יעל ברולסקי, היא כנרת.

יצירות עריכה

  • 1964 - סונטה לכינור
  • 1964 - שלישיית מיתרים
  • 1965 - רביעייה לכלי נשיפה מעץ
  • 1966 - ריצטטיב ומלודיה לחליל, צ'לו ופסנתר
  • 1967 - קונצ'רטינו לכינור סולו, חצוצרה, טרומבון, כלי הקשה ושני פסנתרים - בוצע ב-1972 על ידי נגני התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של מנדי רודן, סולן:שמעון מישורי
  • 1967 - אוסטינאטו - לצ'לו
  • 1969 - טלפונו-בלדה, קנטטה לבריטון, 6 קריינים והרכב קאמרי
  • 1970 - יציאת מצרים לתזמורת סימפונית
  • 1971 - הפואמה הסימפונית כל נדרי - בוצעה בבכורה על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של יורי אהרונוביץ' (1973)
  • 1972 - סקריפטוס - לפי מכתבי קפקא - לבריטון, אמן פנטומימה והרכב קאמרי
  • 1972 - דקר (לזכר הצוללת "דקר") - לחמישה נגני כלי הקשה, פסנתר וסרט מגנטי -הוזמן על ידי הפסיטיבל הישראלי ובוצע על ידי נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח מנדי רודן (1974) - נוגנה גם בשיקגו לרגל פיתחת אולם קונצרטים חדש
  • 1972 ריטואל לפסנתר - מבוסס על מוזיקה ליטורגית[3]
  • 1973 - מוזיקה קאמרית לארבעה (חלילן, נגן כלי הקשה, פסנתר, נגן נבל) וקהל - הוזמנה על ידי קול ישראל, בוצעה בבכורה בחניכת אולם הקונצרטים ע"ש רקנאטי במוזיאון תל אביב

[3]

  • 1975-1973 - פוטוגנסיס
    • פוטוגנזיס א- לחמישה כלי נשיפה, ממתכת וכלי נשיפה וכלי הקשה,
    • פוטוגנזיס ב - לצ'מבלו, מוקדש לפסנתרן ונגן הצ'מבלו בוריס ברמן. הנגן משתמש גם בפעמוניות סיניות ובפעמון אופניים
    • פוטוגנזיס ג - לחליל- תוך שימוש בפיקולו, בחליל-אלט ובחיליל-בס
    • פוטוגנסיז ד - בשתי גרסאות - בתווי גרפי ובתווי מסורתי - לאחד עש שלושה נגני כלי הקשה וסרט מגנטי (1975)[3]
  • 1975 - מלוס למצוסופרן, צ'לו, פסנתר, אורגן חשמלי, כלי הקשה וסינתסייזר - הוזמנה על ידי קול ישראל בעבור הסדרה "מוזיקה בממד חדש"

מבוסס על הפסוק שיר השירים ג,א,. בוצע ב-1975 בניצוח ג'ואן פרנקס-ויליאמס עם אמילי ברנדסן, מצוסופרן, שרה פוסקון-הימן - פסנתר, מרק דרבינסקי - צ'לו, יוסי מר-חיים - אורגן, יהודה כהן - כלי הקשה, והמלחין בסינתסייזר. היצירה ייצגה את ישראל ב"במה הבינלאומית של המלחינים"רוסטרום" של אוסק"ו בפריז.[3]

  • 1975 - סובלימציו לחליל, צ'לו, שני פסנתרים, כלי הקשה וסרט מגנטי - הוזמנה על ידי קול ישראל - בוצע בבכורה על ידי בוריס ברמן ב"מגוון מוזיקלי" - השתמשה בהרמוניות ובקאדנצות מסורתיות[4]
  • 1974 - נוטורנו לפסנתר וסרט מגנטי (כולל מובאה משופן)
  • 1975 - קריאות ולחישות לתזמורת ולסרט מגנטי - הוזמנה על ידי המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות לרגל חגיגות יובל המאתיים של ארצות הברית - בוצע בבכורה בשיקגו ב-24 בינואר 1976 על ידי נגני מוזיקה קאמרית בת זמננו בניצוחו של ראלף שייפי
  • 1976 - אפוקליפסה מחזור שירים עם סרט אלקטרוני - בוצע על ידי אמילי ברנסדן-שזכתה בגינו בפרס הביצוע מטעם המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות
  • 1976 - האופרה עין כחולה, עין חומה - בוצעה בבכורה בתל אביב ב-29 ביולי 1976 בפסטיבל ישראל בניצוח יצחק שטיינר ועם כוריאגרפיה מאת רונית לנד - הוזמנה על ידי הקרן תל אביב לספרות ולאמנות - לברית מאת המלחין, לפי סיפור מאת צפרירה לוין-גור. השתתפו במופע הזמרת אמילי ברנדסן, השחקן שמואל עצמון, והטנור מנשה חג'ס, פנטומימה מאת לאה ברפמן וצבי סרפר
  • 1976 - מוזיקה יהודית עתיקה לתזמורת
  • 1976 - איריס - לחליל, אבוב, קלרנית, פסנתר, כינור, צ'לו - על ידי הרכב שכלל את ונדי אייזלר, אליהו טורנר, ישראל זוהר, עדית צבי, אברהם מלמד, שולמית לורן- בניצוחה של ג'ואן פרנקס-ויליאמס
  • 1977 - פראנה (Pranah) לכינור ולסרט מגנטי - הוזמן על ידי הכנר המקסיקני מנואל אנריקס ; בכורה ברדיו המערב גרמני בקלן
  • 1977 - מחקר התנ"ך - כתוב על תמליל מאת יעקב הסינג ומבוסס על שלוש מובאות מן התנ"ך - בוצע בבכורה על ידי אורזולה מאייר-ריינך - אלר, ריצ'רד לסר - קלרנית, וכינורות, תחת השרביט של סמואל סיסר
  • 1978 - שירת הכוכבים (Sternenge-sang) לתזמורת קאמרית - הוזמנה על ידי קרן תל אביב לספרות ולאמנות בעבור התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של רודולף ברשאי (1979)

מבוססת על מוטיב קצר המורכב מארבעה צלילים

  • 1979 - סינגוגליה Sinagogalia - לאורגן וסרן מגנטי - משתמש בפרקי חזנות של המסורת היהודית פורטוגזית ובבלית. בוצע בבכורה על ידי נגן העוגב ולרי מאיסקי. הוזמנה על ידי הפסטיבל למוזיקה לאורגן בדיסלדורף.[5]
  • 1978 - ספר ספירות (The Book of Emanations) למצוסופרן או בריטון ולתזמורת גדולה - על טקסט מהקבלה, הוזמנה על ידי התזמורת הסימפונית של סיאטל לרגל חגיגות ההשלושים של מדינת ישראל
  • 1978 - Ein Stuck aus der Nacht קטע מתוך הלילה לשחקן ומוזיקה אלקטורנית
  • 1979-1981 - טונוס - לסינתטייזר קוודרפוני (בנויה על אקורד בעל 39 לילים). הוצגה לראשונה בראדיו קלן.
  • 1981 - סינדרלה לצ'לו ופסנתר
  • 1982 - Seelenkalender (לוח השנה של הנשמות) למצוסופרן ופסנתר
  • 1983 - The Book of Changes (ספר השינויים) לפסנתר
  • 1983 - Stück-Mund-Stück (קטע פיה) לטרובמון, צלילי מחשב וסרט וידאו
  • 1983 - קטע פיקולו לפיקולו וצלילי מחשב
  • 1984 - Rainbow Music (מוזיקת קשת וענן) ל 6 חלילי צד בכורה בבון
  • 1984 - Trioirtrio לכינור, צ'לו ופסנתר
  • 1985 קונצרטו לצ'לו
  • 1988 - זמן מחשב לכינור, צ'לו ופסנתר

לקריאה נוספת עריכה

  • יהודה כהן - נעימי זמירות ישראל - מוזיקה ומוזיקאים בישראל, עם עובד, 1990
  • 2000 Nicolas Slonimsky Baker's Biographical Dictionary of Musicians, Centennial Edition

ערך מאת Nicolas Slonimsky, Laura Kuhn, Dennis McIntire

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 יהודה כהן 1990 עמ' 355
  2. ^ N.Slonimski et al
  3. ^ 1 2 3 4 יהודה כהן עמ' 356
  4. ^ 1990יהודה כהן עמ' 357
  5. ^ יהודה כהן עמ'358