מיכאל וולפה
מיכאל ווֹלפֶה (Wolpe; נולד ב-4 במרץ 1960) הוא מלחין, מעבד, מורה ומנצח ישראלי.
![]() | |
לידה |
1960 (בן 61 בערך) ![]() |
---|---|
מוקד פעילות |
ישראל ![]() |
עיסוק | מלחין, מעבד, מורה, מנצח |
פרסים והוקרה |
פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
מיכאל וולפה נולד בתל אביב בשנת 1960, ולמד בין השאר בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. תווים ידע לקרוא עוד לפני שלמד קריאה, מתוך התבוננות בסבתו שהרבתה לנגן על ידו.[1] את שירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים, ולאחר מכן בחיל החינוך והנוער. למד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בירושלים ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. השלים תואר שלישי במוזיקה, בנושא "המוזיקה הסימפונית באנגליה במאה ה-20", בהנחייתו של פרופ' יהואש הירשברג מן האוניברסיטה העברית בירושלים.
בין מוריו היו צבי אבני, חיים אלכסנדר, מרק קופיטמן ואלכסנדר גהר. מיכאל וולפה הוא מורה ומרצה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שם הוא מכהן כראש החוג לקומפוזיציה וניצוח. הוא ממייסדי המגמה למוזיקה בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים, אותה ניהל בעבר ובה הוא מלמד גם בהווה.[2] בין השנים 2005 ל-2011 היה המנהל האמנותי של חג המוזיקה הישראלית.
מיכאל וולפה הצטרף לקיבוץ שדה בוקר בנגב לפני כעשרים שנה. הוא התמסר לפעילות מוזיקלית אזורית נרחבת, וייסד, בין השאר את הפסטיבל "צלילים במדבר" ברמת הנגב הנערך מדי שנה בחג החנוכה.
ביצירתו של וולפה ניכרת השפעה של חוויות מעצבות בתרבות הישראלית: שירות מילואים פעיל הכולל לחימה במלחמת לבנון הראשונה ואהבתו לזמר העברי. השפעה זו מתבטאת בהשקפת עולם הומניסטית שמטרתה לקרב בין כל חלקי החברה הישראלית ופרויקטים אמנותיים רבים המנציחים יוצרים ישראליים מהעבר ומבליטה יוצרים ומבצעים עכשוויים. השפעה נוספת היא מותה של אימו בהיותו בן 14 ואשר לזכרה כתב סטאבט מאטר. מקום מיוחד ביצירתו תופסות יצירות שכתב לאנסמבל קפריזמה הירושלמי, שהיה בין מייסדיו, יחד עם הגיטריסט חנן פיינשטיין ונגן הויולה גדי עבאדי. וולפה כתב לאנסמבל תשע יצירות רחבות יריעה ("קפריזמה" מספר 1-9), שלושה מחזורי שירים ויצירות נוספות. היצירה האחרונה שהוקדשה לקבוצת "קפריזמה" היא "שנים עשר הירחים" לשלושה עשר נגנים, אשר מתארת את לוח השנה העברי. בנוסף כתב יצירות רבות לחלילית ולנגנית החליליות דרורה ברוק.
וולפה הוא מלחין פורה ומנצח מוכר. הוא כתב מגוון רחב של יצירות להרכבים שונים, סימפוניים, קאמריים וווקאליים. בולטת ביצירתו הנטייה להשראה הבאה מכתבי הקודש העבריים ומהשירה העברית החדשה. מיכאל וולפה ניצח כמה שנים על מקהלות שונות ועל תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. יצירותיו מבוצעות על במות חשובות בארץ ובעולם. רבות מיצירותיו הוקלטו והן משודרות בקול המוסיקה ומופצות על גבי תקליטורים.
בשנת 2008 עיבד וולפה את היצירה "תרועות ושברים" לתזמורת. בהופעת הבכורה עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון הייתה הסולנית מרגלית גפני.
במרץ 2009 זכה וולפה בפרס אקו"ם על מפעל חיים במוזיקה. כן זכה פעמיים, ב-1997 וב-2013, בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים.[3]
וולפה הוא קרוב משפחה של המלחין שטפן וולפה, שהוא בן דוד של סבו ושל סבתו.[4]
מיכאל וולפה משמש כמלחין כבוד של הסינפונייטה הישראלית באר שבע ובעבר שימש כמלחין ומעבד הבית של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד.
משנת הלימודים ה'תש"ף (2020/2019) וולפה מנהל את מגמת המוזיקה בתיכון "השלום" למדעים ואמנויות מצפה רמון ע"ש יצחק רבין. בתוכנית הלימודים מתקיימים שיעורי קדם-מגמה לתלמידי כתות ז' הלומדים נגינה זו השנה השלישית במסגרת תוכנית "סולמות".[5] הוא מלמד גם בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון ובתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות.[2]
מבחר יצירותעריכה
- שירים על ארץ, מחזור פואמות סימפוניות.
- לזכר בן חיים, יצירה בת ארבעה פרקים, המושתתת על עיזבונו של המלחין פאול בן-חיים, ומוקדשת לזכרו.
- שלישיית ה"עוד", יצירה בת שלושה פרקים לשלושה מנגני עוד.
- מכתמים, מכתמים למלים של משוררי תור הזהב של יהדות ספרד. רצפים של שירים קצרים, מכתמים, לשיריהם של שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, שמואל הנגיד, יהודה הלוי ואחרים.
- זכרונות משבעת הימים, יצירה לקבוצה גדולה של כינורות ופסנתר, המוקדשת לזכרו של המלחין אבל ארליך, היצירה נכתבה בהשראת מפעלות המוזיקה של "קשת אילון".
- חמישה שערי אהבה, מחזור שירים, אופרה קצרה ועוד, למילותיו של המשורר עלי אלון.
דיסקוגרפיהעריכה
מכתביועריכה
- מיכאל וולפה, "המלחינים עולי גרמניה: בין מסורתיות למודרניזם", נדפס ב"בין המולדות", על תרומתם של יוצאי גרמניה, 2006.
- מיכאל וולפה, "מיניביוגרפיה" של צבי אבני, הוצאת המכון למוזיקה ישראלית, 2007.
- מיכאל וולפה, "המוזיקה של משה וילנסקי", מתוך בית הספרים הלאומי.
- מיכאל וולפה, מוזיקאים ממגוון סגנונות באקדמיה למוסיקה, מתוך הבלוג של אלי ליאון, 2 בספטמבר 2010.
קישורים חיצונייםעריכה
- ארנון לפיד, קצרות וקטנות - צליל אחר במדבר, "הקיבוץ", 18 בדצמבר 2003.
- בן קמינסקי, מלחין, מנצח ומחנך(הקישור אינו פעיל), אפוק טיימס, 30 במרץ 2009.
- מיכאל וולפה, מלחין, בתוך אתר סימפונט רעננה.
- יאיר בראף, פסטיבל צלילים במדבר חוזר, "כביש ארבעים", גיליון 111, נובמבר 2010
- מיכאל וולפה, המוזיקה הישראלית: מבט אופטימי, אפילוג לקובץ המחקרים מוזיקה בישראל, עיונים - סדרת 'נושא' (2014), בעריכת מ' וולפה, ג' כ"ץ וט' פרילינג, הוצ' מכון בן-גוריון, אונ' בן-גוריון
- נעם בן זאב, להקשיב למה שקורה כאן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2014
- מיכאל וולפה, בלוג באתר News1.
- מיכאל וולפה באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- שירה עובדת - ביוגרפיה של מיכאל וולפה
ראיונות מצולמיםעריכה
- שמואל ריפמן, מבשלים ריאיון עם מיכאל וולפה, מגזין נגב ברמה, 31 במאי 2009.
- דן מרגלית, ריאיון עם מיכאל וולפה ונחום הימן, ערב חדש, 9 ביולי 2011.
הופעות חיותעריכה
- טיול בכפר, מחזור שירים למילותיה של לאה גולדברג, בביצוע שלישיית עתר, בוצע בקונצרט אתנחתא 2010.
- מיכאל וולפה, באתר בית לזמר העברי
על יצירתועריכה
- יוסי פלס, ביקורת על שלישיות פסנתר מאת מיכאל וולפה, מתוך פורום מוזיקאים בישראל.
חג המוזיקה הישראליתעריכה
- נעם בן זאב, של מי החג הזה, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2007.
- נעם בן זאב, מיכאל וולפה עם הפנים להווה, עכבר העיר, 22 בספטמבר 2009
- נעם בן זאב, פסנתרי הכחול-לבן, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2011.
הערות שולייםעריכה
- ^ נגב ברמה - מגזין מס' 7 - מבשלים ריאיון עם מיכאל וולפה - YouTube, www.youtube.com, בנוסף לכתבה המובאת, שמעתי ממנו עובדה זאת גם בעצמי.
- ^ 1 2 פרופ' מיכאל וולפה, אתר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (ירושלים)
- ^ מרב יודילוביץ', נבחרו הזוכים בפרס היצירה לקומפוזיטורים, באתר ynet, 25 באוגוסט 2013
- ^ על פי מיכאל וולפה (התכתבות ב-15/6/2012): "שטפן וולפה היה בן דוד של סבא שלי ושל סבתא שלי מצד אבי, שהיו בעצמם בני דודים, כלומר סבתא שלי היא בת דוד של שניהם והתחתנה עם אחד מהם. הקשר המשפחתי המדויק איננו בהיר דיו, אך הם התייחסו זה אל זה כבני דודים. שטפן בילה הרבה בבית סבתי ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב בשנותיו בארץ."
- ^ הפקרויקטים הייחודים לבית הספר השלום מוזיקה בתיכון "השלום"
- ^ Stabat Mater - Wolpe
- ^ Michael Wolpe: Kaprizma No. 8 - Julius Berger : Songs, Reviews, Credits, Awards : AllMusic