מיכאל כפיר
מיכאל ("מיקי") כפיר (23 באפריל 1933 – 29 בדצמבר 2017) היה שחקן, במאי תיאטרון ושחקן קולנוע ישראלי.
 | |
| לידה | 23 באפריל 1933 |
|---|---|
| פטירה | 29 בדצמבר 2017 (בגיל 84) |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות |
? – 29 בדצמבר 2017 |
  | |
ביוגרפיהעריכה
היה חבר בקיבוץ משגב עם. שיחק בלהקת פיטר פריי, בה ערך את הופעת הבכורה שלו בהצגת "על עכברים ואנשים" (1961)[1]; ובתיאטרון זווית שיחק ב"ביבר הזכוכית"[2].
בשנת 1965 היה אחד ממייסדי תיאטרון במת השחקנים יחד עם עודד קוטלר, אמנון מסקין והלל נאמן[3]. במסגרות אלה שיחק בהצגות "מעגל הגיר הקווקזי", "סיפור אוריה"[4], "שידוכים"[5], ועוד וביים את ההצגה "אשה עייפה" מאת ישראל חברוני.
מאז 1971 היה חבר התיאטרון העירוני חיפה, במסגרת זו ביים את "אשת הבן" מאת ד.ה. לורנס[6] ואת "האוצר" על פי סיפורי שלום עליכם[7], כיכב בהפקת 1979 של ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה" בתפקיד מיטש ושיחק בהצגות "המתאבד", "הלילה לאיש"[8], "סילבסטר 72"[9] "נמר חברבורות", "אכזר מכול המלך", "נפש יהודי", "גטו", "אדי קינג", "מבקר המדינה", "וינה על הים"[10], "פלאטונוב", "רוסמרהולם"[11], "הלם קרב"[12], "משפט הקופים", "בוצ'ה" מאת יוסף בר-יוסף[13], "יאנוש קורצ׳אק, יומן מן הגטו"[14], "ילד טוב אמריקה"[15] "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי", ועוד. ב-1980 העלה הצגת יחיד (אותה ביים ובה הופיע) לפי "הדרשה" מאת חיים הזז. ההצגה זיכתה אותו בפרס מרגלית לשנת תש"ם[16]. ב-1982 העלה את ההצגה "כשהחביתה נוגעת בסלט" במסגרת פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר שעליה זכה בפרס השחקן המצטיין וההצגה זכתה בציון לשבח. ב-1988 הופיע בתפקיד ראשי בהצגה "יהודי בחצר הדוכס" מאת יהודה סומו[17]. ב–2003 השתתף בהצגה "הומלסים" מאת איציק ויינגרטן שביימה נולה צ'לטון בתיאטרון תמונע[18].
בקולנוע הופיע בסרטים "תנו לי עשרה מיואשים" (1961); "רובה חוליות" (1979) בתפקיד האב ו"ההתחלפות" (2011) בתפקיד אפרים.
חיים אישייםעריכה
אשתו הראשונה הייתה רות פגי, ולזוג נולדו שני ילדים. אשתו השנייה הייתה רבקה משולח, מתרגמת מחזות, ולשניים נולדה בת אחת, חמדי כפיר מורה להוראת היגוי לזמרים ושחקנים[19]. אשתו השלישית הייתה דורית (דוקי) עצמון, מורה לפיתוח קול.
קישורים חיצונייםעריכה
- מיכאל כפיר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מיכאל כפיר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מיכאל כפיר, בארכיון הבימה
- מיכאל כפיר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- יעקב בר און, השיניים של מיקי כפיר, דבר, 19 ביולי 1974
- מיה אשרי, שחקן התיאטרון הוותיק מיקי כפיר מת בגיל 85, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ בועז עברון, <<על עכברים ואנשים>> בביצוע להקת פיטר פריי, הארץ, 6 באוקטובר 1961
על עכברים ואנשים, קול העם, 29 בספטמבר 1961 - ^ "תיאטרון זוית־ פותח את העונה במחזה " ביבר הזכוכית", קול העם, 9 באוגוסט 1963
- ^ חוה נובק, המלחמה בסריסים, דבר, 19 בינואר 1967
- ^ משה בן-שאול, אוריה ואתה בחרתנו, מעריב, 29 בספטמבר 1967
- ^ דב בר-ניר, ערבי בכורה - פארסה מהנה - "שיכוכין " בבמת השחקנים, על המשמר, 14 בפברואר 1969
- ^ נילי פרידלנדר, לתפוש אותך בצוואר, מעריב, 17 ביוני 1971
- ^ דב בר-ניר, ערבי־בכורה / "האוצר" - התיאטרון העירוני חיפה, על המשמר, 6 באוקטובר 1972
- ^ "הלילה לאיש" ־ הצגת בכורה, קול העם, 27 ביוני 1962
- ^ מיכאל הנדלזלץ, האב והבן בלי רוח הקודש, דבר, 9 בדצמבר 1977, המשך
- ^ שוש אביגל, בכורה / פיוטי, מעניין ותלוש, חדשות, 4 באפריל 1991
- ^ דוד חיון, איבסן, חדשות, 7 באוגוסט 1989
- ^ שוש אביגל, ביקורת - סימנים מהסוג הכואב, כותרת ראשית, 12 באוקטובר 1983
- ^ מנחם פרי, אין אלוהים, ברוך השם, חדשות, 19 בנובמבר 1984
- ^ ציפי רום, זכרונות מהתופת, חדשות, 11 בדצמבר 1985
- ^ שוש אביגל, בכורה / למי שלא נבהל - "ילד טוב אמריקה", חדשות, 19 בדצמבר 1990
- ^ פרס מאיר מרגלית למיכאל כפיר, דבר, 19 במאי 1980
- ^ שעור בעברית יפה, מעריב, 2 במאי 1988
- ^ מחזה על חסרי בית מאת איציק ויינגרטן ובבימוי נולה צ'לטון בתיאטרון תמונע, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003
- ^ חגי חיטרון, צ'כוב בסדנת האופרה הבינלאומית ביפו, באתר הארץ, 22 ביולי 2010