פתיחת התפריט הראשי

מיכאל ("מיקי") כפיר (23 באפריל 1933 - 29 בדצמבר 2017) היה שחקן ובמאי תיאטרון ושחקן קולנוע ישראלי.

מיכאל כפיר
אין תמונה חופשית
לידה 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 2017 (בגיל 84 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, במאי תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

היה חבר בקיבוץ משגב עם. שיחק בלהקת פיטר פריי, בה ערך את הופעת הבכורה שלו בהצגת "על עכברים ואנשים" (1961); ובתיאטרון זווית והיה אחד ממייסדי תיאטרון במת השחקנים יחד עם עודד קוטלר, אמנון מסקין והלל נאמן.[1] במסגרות אלה שיחק בהצגות "מעגל הגיר הקווקזי", "סיפור אוריה",[2] "שידוכים" ועוד וביים את ההצגה "אשה עייפה" מאת ישראל חברוני.

מאז 1971 היה חבר התיאטרון העירוני חיפה, במסגרת זו ביים את "אשת הבן" מאת ד.ה. לורנס[3] ואת "האוצר" על פי סיפורי שלום עליכם, כיכב בהפקת 1979 של ההצגה "חשמלית ושמה תשוקה" בתפקיד מיטש ושיחק בהצגות "המתאבד", "ביבר הזכוכית", "סילבסטר 72",[4] "נמר חברבורות", "אכזר מכול המלך", "נפש יהודי", "גטו", "אדי קינג", "מבקר המדינה", "וינה על הים", "פלאטונוב", "רוסמרהולם", "משפט הקופים", "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" ועוד. ב-1980 העלה הצגת יחיד (אותה ביים ובה הופיע) לפי "הדרשה" מאת חיים הזז. ההצגה זיכתה אותו בפרס מרגלית לשנת תש"ם.[5] ב-1982 העלה את ההצגה "כשהחביתה נוגעת בסלט" במסגרת פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר שעליה זכה בפרס השחקן המצטיין וההצגה זכתה בציון לשבח. ב-1988 הופיע בתפקיד ראשי בהצגה "יהודי בחצר הדוכס" מאת יהודה סומו.[6] ב–2003 השתתף בהצגה "הומלסים" מאת איציק ויינגרטן שביימה נולה צ'ילטון.

בקולנוע הופיע בסרטים "תנו לי עשרה מיואשים" (1961); "רובה חוליות" (1979) בתפקיד האב ו"ההתחלפות" (2011) בתפקיד אפרים.

חיים אישייםעריכה

אשתו הראשונה הייתה רות פגי, ולזוג נולדו שני ילדים. אשתו השנייה הייתה רבקה משולח, מתרגמת מחזות, ולשניים נולדה בת אחת. אשתו השלישית הייתה דורית (דוקי) עצמון, מורה לפיתוח קול.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה