פתיחת התפריט הראשי

מיכאל לוי פרומקין רודקינסון

מוציא לאור אמריקאי
מיכאל לוי פרומקין רודקינסון

מיכאל לוי פְרוּמקין רוֹדְקינסוֹןאנגלית: Michael Levi Rodkinson Frumkin;‏ 1845, דוברובנה6 בינואר 1904, י"ח בטבת תרס"ד, ניו יורק) היה מו"ל עיתונות ומתרגם יהודי, מחבר פורה מאוד, ודמות שנויה במחלוקת.

ביוגרפיהעריכה

מיכאל לוי פרומקין נולד ב-1845 בדוברובנה (Dubroŭna) שבפלך מוהילב שבמערב רוסיה (רוסיה הלבנה; כיום בבלארוס). אביו, אלכסנדר סנדר פרומקין, היה חסיד חב"ד, ואמו, רודקה, הייתה בתו של ר' אהרן מסטרשלה, מגדולי תלמידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה לאחד מממלאי מקומו.[1] השם "רודקינסון" (בן רודקה), שאימץ לו בהמשך חייו כשם קבוע, מבוסס על שם אמו. אחיו מאב, היה ישראל דוב פרומקין, מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.

פרומקין כתב ספרים על חסידות, הוציא לאור את העיתונים העבריים "הקול[2]" "הסנגור" ו"אספת חכמים", והיה הראשון שהוציא תרגום ומבוא היסטורי לתלמוד הבבלי באנגלית.[3]

בשנת ה'תרל"ט (1879) היה מעורב בפולמוס בעיר קובנה עם מו"ל "המליץ"; אחדים מבעלי ריבו, ובהם אפרים דיינארד, מקורבו של מו"ל "המליץ", הלשינו עליו לשלטונות, ולאחר משפט מתוקשר הוא נמצא אשם. בניסיון אחרון לחמוק מהשלטונות שינה פרומקין את שמו, אך נתפס. דיינארד היה לאויבו של פרומקין רודקינסון, והוא מרבה לתקוף אותו בכתביו הרבים, הוא מאשים אותו בפשעים פליליים ואף טוען כי השתמד.

בשנות ה-80 של המאה ה-19 ערך עבור מוריץ לצרוס את המחקר עבור ספרו "מוסר היהדות" (Die Ethik des Judenthums). שפ"ר מתח ביקורת על משכילי רוסיה, על שלא הסבו את תשומת לבו של לצרוס לעובדה שספר כזה כבר נכתב ברוסית בידי חיים לייב קצנלנבוגן, ודי במסירתו לתרגום במקום למסור "מלאכה יקרה כזאת להאיש ראדקינסזאהן אשר שמו לבדו די להעיד על מפעליו".[4]

בשנת 1889 היגר לארצות הברית. נפטר בניו יורק ב-6 בינואר 1904, בגיל 58.

מספריועריכה

  • סיפורי מיכאל לוי רודקינסון: סיפורים חסידיים, ספר עדת צדיקים, ספר סיפורי צדיקים, מהדורת גדליה נגאל, ירושלים תשמ"ט.
  • ספורי צדיקים מהחוט המשולש: משלשה עמודי עולם... רבי ליב שרה'ס והרב... ישראל פאלעצקער והר"ר עזריאל בע"ג.
  • אורים ותומים החדש: והוא ספר גורלות שהיו ישראל משתמשין בו בבית שני בימי תלמי המלך חברתיו וצרפתיו למלות וסדרתיו בסדר נכון... למברג תרכ"ד.
  • תולדות בעלי שם טוב, יהל אור על תולדות אנשי שם טוב בפלכי פאדאלי אוקריינא וואלין בתערביא, פולין גדול ופולין קטן, משנת תנ"ח עד היום הזה. שיטתם ומחלקותם, גם יאיר נתיב על מצב בני ישראל בעת ההיא... גזירת שריפת הש"ס מהבישוף... וכל מקרי הכת פראנק. קניגסברג תרל"ו.
  • תולדות עמודי החב"ד, והוא חלק רביעי מספר תולדות בעלי שם טוב. קניגסברג תרל"ו.
  • מצת-מצווה ועלילת דם: תוכן עניניו: עלילת הדם! מה עשו רבנינו? מה עשו משכילינו? ובמה יושע ישראל. תרמ"ג.
  • תפלה למשה: תולדות התפילין וקורותיהן. תרמ"ג.
  • לבֹקר משפט: א) היודענשפיעגעלפראצעס במינסטער. ב) אחוזת הקבר לבעל-היהודיה בברלין שהובאו לפני כס המשפט. ברלין תרמ"ד.
  • אבני מילואים: בדבר תיקון הדת... ושאלת היהודים ופתרונה. בדבר התפילין וקורותיהן מחכמי הזמן ... ברלין–וינה תרמ"ד–תרמ"ו.
  • ברקאי: שריון וקשת בידי מ"ל ראדקינסזאהן נגד אויביו... שבראשם עומד... יוסף שמואל בלאך. וינה תרמ"ו.
  • אגרת התלמוד השנית: בדבר הוצאת התלמוד הישן והקצר. פרשבורג 1885.
  • תכונת רוח הישראלי: מיום היותו לגוי עד היום הזה. ניו יורק תרמ"ט.
  • ההוצאה החדשה של התלמוד מה היא?. ניו יורק 1895.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מפרסומיו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אפרים דיינארד, משגי עורים עמ' 4.
  2. ^ יוסף ריבלין, מכתב גלוי אל מוציא לאור "הקול"
  3. ^ The history of the Talmud, from the time of its formation, about 200 B. C., up to the present time Boston : Talmud Society 1918.
  4. ^ כנסת ישראל, ספר ראשון, עמ' 31 ‏(18 במהדורה הווירטואלית).
  5. ^ לפי זלוטניק, שמות הספרים העברים, נוישטל, תש"י, עמ' 266; הספר נדפס במקורו בשם "מיכאל הנהפך לסמאל".