פתיחת התפריט הראשי
מימין לשמאל: ג'נקה רטנר, הרמטכ"ל חיים לסקוב, ראש הממשלה דוד בן-גוריון ומיכאל שור, בטקס הענקת פרס ביטחון ישראל ב-1959 לרטנר ושור

מיכאל שור (25 בדצמבר 1920 - 26 בספטמבר 2011) היה מהנדס ישראלי, כיהן כמנכ"ל התעשייה הצבאית (תע"ש) במשך 17 שנה, זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל.

חייועריכה

שור נולד באודסה שבברית המועצות ועלה לארץ ישראל ב-1938. הוא הצטרף לארגון "ההגנה" והשתלב בתעשיית הנשק שלו. לאחר שסיים את לימודי ההנדסה הכימית בטכניון ב-1945, עבד כמהנדס ניסויים בתעשייה הצבאית. לאחר מלחמת העצמאות ניהל את מפעל החומרים ההודפים של תע"ש, על פעולותיו זכה ב-1959 בפרס ביטחון ישראל. בשנות ה-60 ניהל את אגף חומרי הנפץ וחומרי ההדף בתע"ש, אגף שהיווה את הבסיס לחטיבת הטילים והרקטות. בתקופתו פותחו בין השאר פגזי אוויר 20 מ"מ, תותח אוויר-אוויר, פצצות נפל"ם, ופצצות פיצוח המסלולים ששימשו את חיל האוויר הישראלי במבצע מוקד. ב-1967 מונה לסגן מנהל התעשייה הצבאית ובמקביל המשיך לנהל את חטיבת המפעלים הכימיים והרקטיים. ביולי 1972 מונה למנכ"ל תע"ש, שפעלה בתקופה זו כיחידת סמך של משרד הביטחון, ושימש בתפקיד עד 1989. בשנים 1990 – 1991 היה יו"ר הדירקטוריון, והוביל את שינוי מעמדה לחברה ממשלתית. בתקופתו גדל הייצוא של תע"ש מעשרות מיליוני דולרים לכחצי מיליארד דולר, ופותח תחום הייצור לתעופה האזרחית. לאחר פרישתו זכה ב-1991 בפרס ביטחון ישראל למפעל חיים.

ב-1985 הוענק לו דוקטור כבוד למדעים טכניים מהטכניון לאות תרומתו הייחודית להתפתחות התעשייה הצבאית בשטחי ההנדסה, הניהול והכלכלה, וכהכרה בפועלו למען חיזוק מערכת הביטחון.

נישא לגבריאלה ולשניים 4 ילדים. בנם, אריק שור[1], היה מנכ"ל "תנובה".

מיכאל שור נפטר ב-2011, בגיל 91, ונקבר בבית העלמין בתל מונד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה