יצחק מיכאל שילה

שחקן תיאטרון ישראלי
(הופנה מהדף מיכאל שילה)

יצחק מיכאל שילה (שולמן) (23 באוגוסט 192015 בינואר 2007) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי שהשתתף גם בסדרות וסרטים אמריקאים, התפרסם בעיקר בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20.

יצחק מיכאל שילה
יצחק מיכאל שילה
יצחק מיכאל שילה
לידה 23 באוגוסט 1920
ט' באלול ה'תר"ף
פוליןפולין בנדין, פולין
פטירה 15 בינואר 2007 (בגיל 86)
כ"ה בטבת ה'תשס"ז
ישראלישראל חיפה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19372007 (כ־70 שנה)
בן או בת זוג אביבה גור שילה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום מחתונתם של יצחק ואביבה שילה. יצחק עומד מימין ולשמאלו אימו, צביה שולמן
יצחק שילה עם אביבה והוריה מיכאל ומרים גור

ביוגרפיה

עריכה

נולד בבנדין שבפולין במשפחה בת חמישה ילדים ולמד בילדותו בגימנסיה יבנה בעיר. בגיל 10 עבר עם משפחתו לקטוביץ. עלה לישראל עם משפחתו בגיל 14, ולמד בגימנסיון ערב בהנהלת יצחק הירשברג. בגיל 16 החל ללמוד משחק בסטודיו של צבי פרידלנד במקביל לעבודתו כנער שליח בעיריית תל אביב.

בשנת 1938 היה בין החניכים הראשונים שהתקבלו לתיאטרון הבימה וזכה כשחקן מתחיל בין השאר לתפקידים ראשיים בהצגות "אהבת ציון", "משפט דרייפוס" ו"משפחת היינה" (מאת סמי גרונמן).

בשנת 1947 עבר לתיאטרון הקאמרי ובשנים 19501951 השתלם בבלט ובפנטומימה אצל אטיין דקרו בפריז. ב-1952 נישא לשחקנית אביבה גור, בתם של מרים ברנשטיין-כהן ושל מיכאל גור. בשנת 1956 זכה במלגה מטעם המכון הבינלאומי לתיאטרון (ITI) ושהה עם רעייתו בלונדון. שם נולדה בתם תמר. בתקופה זו השתתף שילה בכמה סרטי קולנוע בריטיים וכן השתלם בלימודי משחק.

ב-1957 הוזמן על ידי יוסף מילוא לגלם את התפקיד הראשי במחזה "רומיאו ויוליה". ב-1958, בעקבות קשיים כלכליים של הקאמרי, עזב הזוג לניו יורק, שם זכתה אביבה בתפקיד ראשי בברודוויי. גם שילה זכה להופיע בהצגות בברודוויי.

השניים שבו לישראל ב-1961, לאחר ששילה הוזמן לשחק בתיאטרון חיפה שזה עתה הוקם. שם השתתף בהצגות: ריצ'רד השלישי, "רשומון", "אנדורה", "ציד המכשפות" ו"סדום סיטי" (מאת בנימין גלאי).

בסוף שנות השישים חזר לתיאטרון הבימה. בשנת 1977 קיבל מלגה להשתלמות בתיאטרון מממשלת צרפת ושהה שם מספר חודשים. שילה פרש לגמלאות בשנת 1985. לאחר מכן שהה עם רעייתו כשלוש שנים בארצות הברית. בשנת 1989 שבו לארץ והופיע מדי פעם בסרטי קולנוע ישראלים וזרים.

בשנת 1973 החל לצייר. עבודותיו הוצגו בתערוכת יחיד בלוס אנג'לס וב-1992 בתערוכה משותפת לו ולבתו תמר בהבימה. במהלך הקריירה שלו שיחק גם בתיאטרונים צוותא בתל אביב והחאן הירושלמי.

בינואר 2007 שילה נפצע פצעים אנושים בעת שנפל בזמן אזכרה לרעייתו אביבה, ונפטר מאירוע מוחי ימים אחדים לאחר מכן. הוא נטמן בבית העלמין בעין הוד. הותיר אחריו את בתו ונכדים.

ב-2014 יצא ספר זיכרונותיו בשם "ללא איפור".

הצגות בהן השתתף

עריכה

הצגות בולטות נוספות בהן שיחק: "טרטיף", "הצל" מאת יבגני שוורץ, "כטוב בעיניכם", "חשיבותה של רצינות", "הוא הלך בשדות", "מלחמת בני אור" (מאת משה שמיר), "ציד המכשפות", "השחף", "מלחמה ושלום", "הטירה", "משפט דרייפוס", "אנדורה", "יוהנה הקדושה" (מאת ג'ורג' ברנרד שו), "רעל ותחרה", "אויב העם" (מאת הנריק איבסן), "קליגולה" (מאת יעקב שבתאי), "בקץ הימים" (מאת חיים הזז), "הם יגיעו מחר" (מאת נתן שחם), "בת השחף" ו"טוני היפה" (מאת יהושע סובול).

סרטים בהם השתתף

עריכה

ב-1950 השתתף בתפקיד ראשי בסרט "קללה לברכה". שילה הופיע בסרטו של רומן פולנסקי "תינוקה של רוזמרי" בשנת 1968, בסרט "השוד המושלם" לצידו של סטיב מקווין" בשנת 1968, ב"לגנוב את השמיים" (1988) ובסרט "תיבת נגינה" לצידה של ג'סיקה לאנג (1989). בין הסרטים העבריים בהם שיחק שילה: "דיזנגוף 99", "קללה לברכה", "גבעה 24 אינה עונה", "פיצוץ בחצות", "הבן האובד", "אריאנה", "פורטונה", "התרנגול", "סוסעץ", "החורף האחרון", "עמוד האש" ו"המרחק" של דן וולמן.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יצחק מיכאל שילה בוויקישיתוף