מיכל סנונית

סופרת לילדים ומשוררת ישראלית

מיכל סנונית (נולדה ב-1940) היא משוררת, סופרת לילדים, ועיתונאית ישראלית.

מיכל סנונית
מיכל סנונית צילום אלי אלון.png
לידה 1940 (בת 81 בערך)
עין החורש, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, סופרת לילדים, עיתונאית
בן או בת זוג צבי אל-פלג עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טל סנונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מיכל סנונית נולדה וגדלה בקיבוץ עין החורש שבעמק חפר. הוריה, יוצאי בלגיה היו ממייסדי הקיבוץ. לאחר שירותה הצבאי חזרה לקיבוץ והחלה ללמוד ספרות ותיאטרון.

לאחר שסיימה את לימודיה, עבדה כעיתונאית בעיתון "על המשמר", במסגרתו ניהלה ראיונות וערכה את נושאי התרבות, ובמשך כארבע שנים ערכה את המוסף השבועי שלו "חותם".

סנונית הייתה חברה בעין החורש כ-20 שנה, ושם נולדו שלושת ילדיה. לאחר מכן עברה לגור בתל אביב. עבדה במשך שנים רבות בבמסגרת "אמנות לעם", מרצה ומשוחחת עם ילדים ותלמידים בכל הארץ בנושאי ספרות.

היא כתבה 12 ספרי שירה לקוראים מבוגרים, שזכו להצלחה רבה, וספרים רבים לילדים, בהם עבדה עם מיטב המאיירים. ספריה לילדים זכו לתפוצה רבה.

בשנת 1985, בזמן שהות באיטליה, כתבה סנונית את הספר "ציפור הנפש". במקור נכתב הספר לילדים, ועד מהרה תורגם לעשרות שפות, הפך לרב-מכר בינלאומי וזכה בפרסים רבים[1]. בישראל נמכר הספר בכ-100 אלף עותקים תוך פחות משנתיים[2]. בשנת 1986 הוא עובד להצגה על ידי דניאלה מיכאלי, רחל שיין ארגמן ומיכל ורד[3], הן גם הפיקו לאחר מכן קלטת וידאו של ההצגה, שיצאה ב-1991[4]. בינואר 1988 יצא אלבום של יוסי בנאי ונורית גלרון המבוסס על הספר, הכולל שירים שהולחנו על ידי אילן וירצברג ויוני רכטר וקטעי קריינות של יוסי ובנאי[5]. בשנת 1993 זכה הספר במקום הראשון בעולם בתחרות לספרי ילדים. בשנת 2004 הופקה סדרת אנימציה על פי הספר[6], ובשנת 2009 עלה מחזה בפסטיבל ישראל[7], שזכה לביקורות אוהדות[8].

משיריה שהולחנו: "תחת עץ האהבה" (לחן: אילן וירצברג, ביצוע: נורית גלרון ויוסי בנאי), "בסוף כל הדרכים" (לחן: דרורה חבקין, ביצוע: הפרברים), "כשנגעת בי" (לחן: יסמין אבן, ביצוע: יסמין אבן וסימה לוי דוכין). בשנת 2008 עובד ספרה "ירמיאו החתול" ליצירה מוזיקלית שהלחין אייל באט וביצעה התזמורת הקאמרית הישראלית[9].

בשנת 2014 זכתה מיכל סנונית ב"פרס רנה לי" לזכרה של המשוררת, הפרוזאיקונית והחוקרת פרופסור רנה לי, בחסות איגוד כללי של סופרים בישראל.

חיים אישייםעריכה

סנונית היא אמו של השחיין ושחקן הכדורמים טל סנונית. הייתה נשואה לצבי אל-פלג עד לפטירתו ב-2015. אחותה היא העיתונאית ניבה לניר[10].

ספריהעריכה

  • עיניים בראי (1966)
  • זהר שובב (1969) – סיפור פיוטי על ילד שאהב להתפאר ולהציק לחיות, עד שלמד לקח.
  • שירים ואוהבים (1969)
  • אישביש (1969) – מעשה באדם שביקש לשווא לעשות המון דברים יפים, עד שרצונו העז גבר על כל מכשול.
  • מה יש לי לעשות (1970. פרס אסתר רבינוביץ')
  • שירים למי שאוהבים (1972)
  • שפתיים לעשות דבש (1973)
  • יואש ראש קש (1975)
  • אני ויואב מטיילים עכשיו (1976)
  • טל ומיה וכל החבריה (1977) – קובצי שירה לילדים.
  • פנטזיה קיבוצית (1980)
  • יורם והגור הקטן (1981) – סיפור מצולם.
  • בקצה הגוף (1984)
  • ציפור הנפש (1985) – מעשה בציפור המסמלת את נפשו של האדם.
  • הסוד של אבשלום (1987)
  • אדם והפרח (1988) - מעשה באדם שנקשר לפרח שצמח בגינתו שמודיע לו שהגיע זמנו ללכת[11].
  • מי מפחד משירים רומנטיים? (1988)
  • איילת השחר (1988) - מעשה בנערה מסתורית בעלת כוכבים בתור עיניים שאינה מסוגלת להביט על עצמה ומחפשת דרך שבה תוכל לעשות זאת.
  • דרך הלב (1988)[12]
  • נגיעה (1990)
  • מסיבה משפחתית (1992)
  • בא והולך (1992)
  • איש עם כובע על הגובה (1994)
  • תום כבר לא לבד (1995)
  • כשאמא ואני (1996)
  • שלום גן, אני כאן (1998)
  • לי אור (1999)
  • בוא וחבק אותי (2000)
  • יד ביד עם אלוהים (2000)
  • תגיד לי שאתה... תגידי לי שאת... (2004)
  • כמה דב בבית (2004)
  • שירה נוסעת העירה (2006)[13]
  • שירת הלב (2007)
  • ירמיאו החתול (2008)[14]
  • שאהבה נפשי (2009)
  • דניאל וסודות הים (2010)
  • יחזקאל הצב, מודן, (2011)
  • גלי והמפלצת המעופפת, מודן, (2013)
  • אני אומרת זאת מאהבה, מודן, (2015)[15]
  • ערש חלב ודבש, מודן, (2017)[16]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מיה סלעלאחר מכירת 120 אלף עותקים, "ציפור הנפש" ייצא בבריטניה במהדורה מיוחדת, באתר הארץ, 20 בינואר 2010
  2. ^ דב אלפון, מדפיסים בלבד, כותרת ראשית, 7 במאי 1987
  3. ^ יוסי עוזרד, הצגה - ציפורה נחמדת, חדשות, 30 בדצמבר 1986
    רחל שיין ארגמן, הצגת ה־200 - ציפור הנפש, גם אמריקה רוצה, חדשות, 25 בדצמבר 1988
  4. ^ חגי לוי, "ציפור הנפש" מכה שלישית, חדשות, 12 באוגוסט 1991
  5. ^ תקליט בעבודה, חדשות, 11 בדצמבר 1987
  6. ^ ענת באלינטסדרת אנימציה ישראלית לפי "ציפור הנפש" נמכרה לשידור בארה"ב, באתר הארץ, 3 בינואר 2004
  7. ^ תמר רותםהכי נוח עם ילדים: מיכל סנונית ו"ציפור הנפש" בפסטיבל ישראל, באתר הארץ, 17 במאי 2009
  8. ^ נורית אסיאג, עכבר העיר תל אביב, ציפור הנפש: הצגה מושלמת לאוהבי הספר, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2009
  9. ^ אורון שמיר, עכבר העירירמיאו החתול - קונצרט, באתר הארץ
  10. ^ הבלש הפרטי של ניבה, "העולם הזה", גיליון 1999 מ-24 בדצמבר 1975, עמוד 29
  11. ^ ירון פריד, 'בשבי הנחמדות' - איילת השחר ואדם והפרח, מאת מיכל סנונית, כותרת ראשית, 9 במרץ 1988
  12. ^ מיכאל דק, 'עוד להיט' - "דרך הלב" מאת מיכל סנונית, כותרת ראשית, 23 בנובמבר 1988
  13. ^ קובי ניב, ‏הצילו את יערות הגשם, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2007
  14. ^ רן יגיל, סיפור אחד ודי: אושר בסוסלנד, באתר nrg‏, 18 בינואר 2010
  15. ^ עפרה בנג'ו"אני אומרת זאת מאהבה": שירה קלאסית במיטבה, באתר הארץ, 1 ביוני 2015
  16. ^ יותם ראובני"ערש חלב ודבש": בין הפשוט לפשטני, באתר הארץ, 24 ביולי 2017