סטארה מילוסנה

שכונה בוורשה, פולין
(הופנה מהדף מילוסנה)

סטארה מילוסנהפולנית: Stara Miłosna; לעיתים נקראת רק מילוסנה) הייתה עיירה, ששכנה ליד תחנת הרכבת, במרחק של כ-20 ק"מ מוורשה שמרכז פולין. היא מוקפת יערות ולכן שימשה מקום קיט לתושבי ורשה הסמוכה. בשנת 1968 היא שולבה בעיירה וסולה שבהמשך הפכה בעצמה לרובע של ורשה.

סטארה מילוסנה (שכונה)
Stara Miłosna
מדינה פוליןפולין פולין
רובע וסולה
עיר אם ורשה
קואורדינטות 52°13′18″N 21°13′56″E / 52.221598°N 21.232257°E / 52.221598; 21.232257 
(למפת ורשה רגילה)
 
סטארה מילוסנה
סטארה מילוסנה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

הקהילה היהודית בעיירה עריכה

עם התפתחות המקום, בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הגיעו למקום מספר משפחות יהודיות מאוקונייב, גרוחוב (אנ') וממינסק מזובייצקי. הם התרכזו בשכונה אחת מצפון לפסי הרכבת. פרנסתם של יהודי מילוסנה הייתה מבוססת על מסחר זעיר ומלאכה: היו ביניהם חייטים, סנדלרים ונגרי בניין.[1]

עם התפתחותה של העיירה, כשהגיעו המשפחות היהודיות, הן התרכזו בשכונה אחת מצפון לפסי הרכבת. יהודי מילוסנה התפרנסו ממסחר זעיר ועבודות כפיים. לאחר שהעיירה הפכה לעיירת קיט החלו חלק מיהודי מילוסנה לעסוק במתן שירותים לנופשים, בעיקר ליהודים מוורשה, שהיו מגיעים למקום בחודשי הקיץ. חלק מהיהודים עבדו במשרפת לבנים ובבית החרושת לאימומים (תבניות עץ לנעליים), שהיו בבעלות יהודים. היהודים בעיירה השתייכו לקהילת אוקונייב.[1] במילוסנה לא היה בית קברות יהודי והיהודים נאלצו לקבור את מתיהם באוקונייב. יהודי מילוסנה התפללו בבית תפילה מאולתר בביתו של אהרון ברג, מנכבדי היישוב.

עם התבססות היישוב הוקם במקום בית מדרש. הרב האחרון של מילוסנה היה אליעזר רוזשאני שמאוחר יותר נספה בשואה. היהודים הקימו חברת "לינת הצדק" וכמו כן פעלה במקום "קופת גמילות חסדים" שהעניקה לסוחרים זעירים ולבעלי מלאכה הלוואות ללא ריבית. ההסתדרות הציונית הייתה מיוצגת על ידי סניפי ה"התאחדות", "המזרחי" והרוויזיוניסטים. במילוסנה פעלו גם קנים של נוער "גורדוניה", "השומר הדתי" ובית"ר. מהמפלגות הלא-ציוניות פעל במילוסנה סניף של "אגודת ישראל" משנת 1929. אחדים מבני הנוער היהודי השתייכו לתנועת הנוער הקומוניסטי הבלתי חוקית.[1]

הילדים היהודים בעיירה למדו בשני חדרים מסורתיים והבנות בבית ספר בית יעקב מיסודה של אגודת ישראל. בית ספר זה הוקם בתחילת שנות השלושים. ילדים רבים למדו בבית הספר העממי הפולני שבמקום. במילוסנה פעלה ספרייה על שם י"ל פרץ ואף היה חוג חובבים לדרמה.

היחסים בין יהודי מילוסנה ושכניהם הפולניים היו תקינים בדרך כלל. רוב התושבים הפולנים שבעיירה עבדו בתחנת הרכבת ובמשרדים הממשלתיים. שינוי לרעה הורגש בשנת 1937 כאשר בריונים תקפו את היהודים. באחד האירועים הטמינו האנטישמים המקומיים פצצה ליד ביתו של אהרון ברג. החיילים הוזעקו והפצצה הורחקה בטרם התפוצצה.[1]

ב-1921 נמנו במילוסנה 143 יהודים מתוך 782 תושבים (כ-18%), אך ערב מלחמת העולם השנייה מספרם ירד לכדי 100.[2][3]

במלחמת העולם השנייה עריכה

במלחמת העולם השנייה מילוסנה נכבשה בידי יחידת הצבא הגרמני ב-16 בספטמבר 1939.[3][2] עם כניסתם הוציאו הכובשים את הגברים היהודים והפולנים מבתיהם והריצו אותם לעבר הכפר מוראבייץ, המרוחק כשמונה ק"מ מהעיירה. כעבור יומיים חזרו המגורשים לבתיהם.[1][3] הגרמנים החרימו סחורות מהיהודים ובזזו דברי ערך. בסוף שנת 1939 חויבו כל יהודי מילוסנה לשאת על זרועם סרט כחול.[1][2][3]

בראשית 1940[2] או לפי עדויות אחרות בראשית 1941[3] יצאה הוראה ליהודים לעבור למעין גטו פתוח שבו היהודים הצטוו להידחס למספר מצומצם של בתים, כארבע משפחות בכל דירה. במקביל מינו הגרמנים יודנראט (מועצה יהודית שמונתה על ידי הנאצים שמילאה אחר פקודותיהם) שנאלץ לבצע את הוראותיהם; על פי עדות ניצול ממילוסנה היודנראט היה אחראי גם על הגטו של אוקונייב ואנשיו השתדלו ככל הניתן לשפר את תנאי החיים בשני המקומות.[3][2] יהודי העיירה הוצאו מדי יום לעבודת כפייה ביער ובמחנות צבא. בתחילת 1942 שהו בגטו כ-500–550 יהודים, מתוכם 32 משפחות של פליטים מלודז', קאליש ופביאניצה.[3][2] בגטו היה סניף של ארגון הסעד היהודי יס"ס.[3]

ב-23 במרץ 1942[2] או ב-26 במרץ[3] הגיעו אנשי אס אס למילוסנה, כינסו את היהודים וגירשו אותם לגטו ורשה. כמה מיהודי הגטו שגילו התנגדות לגירוש נורו במקום ומעטים שקיבלו התראה מראש על הגירוש הצליחו להימלט.[3] מרבית יהודי מילוסנה נשלחו עם יהודי גטו ורשה לטרבלינקה ושם נספו.[3] רק מספר קטן מיהודי מילוסנה ניצל בעזרתם של פולנים שסייעו להם והסתירו אותם.[3][1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה