פתיחת התפריט הראשי

מינה זיסלמן (בליך) (Sisselman;‏ 7 בנובמבר 19162 באפריל 2010)[1] הייתה ציירת, מורה לציור, מבקרת אמנות ופסלת סביבתית ישראלית. כלת פרס דיזנגוף לציור (1958).

מינה זיסלמן
Portrait of Mina Sisselman.jpg
מינה זיסלמן (1958)
תצלום מאוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית
לידה 7 בנובמבר 1916
תל אביב, ארץ ישראל
פטירה 2 באפריל 2010 (בגיל 93)
לאום ישראלי
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול, ציור
פרסים והוקרה פרס דיזנגוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

מינה זיסלמן נולדה ב-1916 בשכונת נווה צדק שבתל אביב הקטנה, בתם של בלה לבית כהן ופינחס זיסלמן. למדה ציור בגימנסיה הרצליה אצל ישראל פלדי, ומאוחר יותר, למשך תקופות קצרות, אצל הציירים חיים גליקסברג, יצחק פרנקל ומשה קסטל. בשנים 19471954 שהתה בארצות הברית, שם למדה בבית ספר לאמנות שעל יד המוזיאון לאמנויות היפות בבוסטון וכן בבית הספר של אמדה אוזנפנט בניו יורק. בנוסף קיבלה הדרכה אישית ממארק שאגאל והתיידדה עמו. ב-1954 שבה לארץ וגרה במשך 4 שנים בקיבוץ עינת, ולאחר מכן חזרה לגור בתל אביב. בין השנים 19641980 לימדה ציור במכון אבני בתל אביב. כמו כן לימדה בסטודיו שבביתה, ברח' מנדלי מוכר ספרים 3 בתל אביב. מ-1955 עד 1970 כתבה ביקורת אמנות בעיתונים "דבר", "הפועל הצעיר" ו"על המשמר".

עבודותיה של זיסלמן נמצאות באוספי מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון יד לבנים פתח תקווה, מוזיאון אילת ובאוספים פרטיים בישראל ובשאר העולם.
יצירותיה שתוכננו למבנים ציבוריים נמצאות באתרים שונים בישראל.

בשנת 1947 נישאה לאהרן בליך.[2] הייתה אם לד"ר ברוך בליך (מומחה לתקשורת חזותית, מרצה במסלול האקדמי המכללה למינהל ובבצלאל)[3] ובילו בליך (נולד ב-1950; אמן ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון).[4]

זיסלמן נפטרה ב-2 באפריל 2010. הותירה אחריה בנים.

תערוכות יחידעריכה

יצירות במרחב הציבוריעריכה

פרסיםעריכה

קטלוגיםעריכה

  • מינה זיסלמן – עבודות (1985–1990); אוצרת: רותי דירקטור (רובין), תל אביב: גלריה שלוש, תש"ן.
  • מינה זיסלמן, נקודות אחדות, אשדות יעקב מאוחד: מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, 1992.
  • מינה זיסלמן, שיחה עם לאונרדו דה וינצ'י; אוצרת התערוכה: גליה גביש, רחובות: הגלריה העירונית לאמנות, תשס"א.
  • מינה זיסלמן: עבודות: "אוהבת את לאונרדו אל גרקו מקנא", תל אביב: גלריה שלוש, 2006.

תמונותעריכה

מיצירותיהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • 'Sisselman, Mina,' in: Who's Who in World Jewry, 1972, p. 851.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר "נשמה"
  2. ^ פרסום נשואין: תל אביב, הצופה, 11 בפברואר 1947.
  3. ^ ברוך בליך באתר המסלול האקדמי המכללה למינהל; ברוך בליך באתר בצלאל.
  4. ^ בילו בליך באתר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון; בילו בליך באתר מוזיאון חיפה לאמנות.
  5. ^ מינה זיסלמן, על המשמר, 10 ביוני 1955; אריה לרנר, תערוכות: מינה זיסלמן בפתח-תקוה, דבר, טור 2, 17 ביוני 1955.
  6. ^ א., מינה זיסלמן במוזיאון ת"א, דבר, 9 בנובמבר 1956; א. נהור, תערוכת מינה זיסלמן, חרות, 23 בנובמבר 1956.
  7. ^ הכבשה השחורה מנווה צדק, מעריב, 27 במרץ 1964.
  8. ^ משה בן-שאול, סיור בתערוכות: מינה זיסלמן – תערוכת יחיד, מעריב, טורים 2–3, 18 במרץ 1971; מיכל ציקלג, ארכיטקטורה בציור, דבר, 22 במרץ 1971.
  9. ^ מיה ברתל, עולמה של מינה זיסלמן, דבר, 25 במאי 1972.
  10. ^ משה בן-שאול, אמנות עכשיו: תערוכות חדשות: תל-אביב, מעריב, טור 1, 27 בנובמבר 1980; על הקו: חלוקת התערוכות של מינה זיסלמן, מעריב, 27 בנובמבר 1980.
  11. ^ חולקו פרסי דיזנגוף לפסלים, ציירים ותלמידים מצטיינים, חרות, 26 במרץ 1959; 6 אמנים יקבלו היום את פרס דיזנגוף, דבר, 25 במרץ 1959.