פתיחת התפריט הראשי

מינה וינשטיין-עברון היא ארכאולוגית המתמחה בפרהיסטוריה, פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. מחקריה מתמקדים בשלבים מרכזיים באבולוציה של האדם והתפתחותו התרבותית: ראשית הופעת האדם המודרני מחוץ לאפריקה בתקופה הפלאוליתית התיכונה והמעבר מחיי ציידים-לקטים לחקלאות במהלך התרבות הנאטופית. עברון חקרה היבטים מגוונים של התרבות הנאטופית ובהם: הקבורה, האמנות, תנאי הסביבה, ניצול חומרי גלם, והקשרים בין קבוצות ואזורים שונים. מחקר מרכזי נוסף שהשלימה בשנת 2009 פורסם בספר העוסק בחקר ארכיונים ובהיסטוריה של הארכאולוגיה הפרהיסטורית בהר הכרמל. בין תפקידיה האקדמאים עסקה גם במורשת בתחום הארכאולוגיה ותרמה לקידום הכרת נחל מערות כאתר מורשת עולמי (הוכרז ב-2012). תחום נוסף בו היא מתמחה הוא פלינולוגיה, שחזור אקלים ונופים עתיקים דרך ניתוח מאספי גרגירי אבקת פרחים המתרבדים באופן טבעי במשקעי אגמים ובאתרים ארכאולוגיים. מאז 1978 היא מנהלת את המעבדה לפלינולוגיה במכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.

מינה עברון
Mina Evron.jpg
מינה עברון במהלך חפירות במערת מיסליה, הכרמל, 2002
ענף מדעי ארכאולוגיה פרהיסטורית
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק ארכאולוגית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אוניברסיטת חיפה
תרומות עיקריות
חפירות מערת מיסליה ומערת הנחל בכרמל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירה אקדמיתעריכה

עברון החלה את לימודיה באוניברסיטת בר-אילן, שם השלימה בשנה 1972 תואר ראשון בעבודה סוציאלית. במקביל באותה שנה השלימה תואר ראשון נוסף באוניברסיטת תל אביב בארכאולוגיה. באוניברסיטת תל אביב השלימה גם את תאריה המתקדמים. בשנת 1984 הוענק לה תואר דוקטור על מחקרה הפלינולוגי בקידוח מאזור עמק החולה. החל משנת 1976 היא נמנית עם סגל אוניברסיטת חיפה ומשנת 2007 היא פרופסור מן המניין. בין תפקידיה האקדמאיים המרכזיים שימשה עברון כראש מכון זינמן לארכאולוגיה וראש תוכנית המצטיינים של אוניברסיטת חיפה.

בשנת 2017 יצאה עברון לגמלאות. לכבודה ערכו תלמידיה (כיום אנשי סגל בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה), דני רוזנברג וראובן ישורון, קובץ מאמרים בנושא "האדם וסביבתו הקדומה בלבנט"[1].

פרויקטים נבחריםעריכה

 
מערת מיסליה
  1. בתחום הפלינולוגי, מחקר סדימנטים בבקעת הירדן ובמישור החוף, ובנוסף במספר אתרים ארכאולוגיים מהתקופה הפרהיסטורית: מערת הנחל, אוהלו 2, אתרים נאוליתיים טבועים (בים מול חוף הכרמל), וכן של ספינות טרופות (מעגן מיכאל) וטיח רומי (חורבת סומקה).
  2. עומדת בראש מפעלי חפירות ארכאולוגיים במספר אתרים:
  • מערת הנחל בנחל מערות, הכרמל. עברון חפרה בשנים 1989-1988 שכבה נאטופית בתוך המערה. מחקר זה עסק בהיבטים תרבותיים שונים (תעשיית אבן, חפצי אמנות, כלי בזלת ועוד), היבטים של כלכלת קיום של יושבי האתר (חקירת גרגירי אבקת צמחים, שרידי עצים, עצמות של בעלי חיים) ושיחזור קשרי סחר-חליפין ארוכי-טווח בין קבוצות ציידים-לקטים מאזורים שונים בבלבאנט. משנת 1994 עד היום חופרת עברון את אתר הבסיס הנאטופי בטרסה שלפני המערה. באתר מיוצגים כל שלבי התרבות ובמחקר נחקרים מאפייניה החשובים: ארגון האתר, ארכיטקטורה, קבורות, תיארוך מפורט של שלבי התרבות השונים, סביבת האתר והשינויים שחלו בה, כלכלת התושבים ודרך ניצולם של משאבי הסביבה מן החי והצומח. המחקר באתר תורם רבות להבנת המעבר בין חיי ציד ולקט לחברות החקלאיות הראשונות בתקופה הנאוליתית, בתקופה שבין כ 15,000- 11,500 שנים לפני זמננו.
  • מערת גמל בנחל מערות, הכרמל. 1995-1991 מחקר על שלהי תקופת הפלאוליתית התחתון (התרבות האשלו-יברודית).
  • מערת מיסליה, הכרמל. 2010-2001, פרויקט מחקר חדש במערה שקרסה. חפירה ראשונה באתר זה, חשפה רצף שכבות מסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה (התרבות האשלו-יברודית) ומתחילת התקופה הפלאוליתית התיכונה (השלב הקדום של התרבות המוסטרית), המכסות את התקופה של כ-300 עד 160 אלפי שנים לפני זמננו. באתר שפע ממצאים הכוללים כלי אבן, עצמות בעלי-חיים, מוקדי-אש, ואף שרידי אדם מעטים. אלה שופכים אור על האבולוציה התרבותית והאנטומית של בני האדם המודרניים המוקדמים בלבאנט. בין השאר התגלתה במערה לסת עליונה בת 177 אלף שנה לפחות, שזוהתה כשייכת לאדם מודרני – הממצא הקדום בעולם השייך לאדם המודרני מחוץ לאפריקה[2].

פרסומים בולטים בספרות המדעיתעריכה

ספריםעריכה

  • Weinstein-Evron, M. 1998. Early Natufian el-Wad Revisited. Etudes et Recherches Archaeologique de L’Universite de Liège (ERAUL), No. 77.
  • Ronen, A. and Weinstein-Evron, M. (Eds.). 2000. Toward Modern Humans, The Yabrudian and Micoquian 400-50 k-years ago. Oxford, BAR International Series, No. 850.
  • Weinstein-Evron, M. 2009. Archaeology in the Archives: Unveiling the Natufian Culture of Mount Carmel. ASPR, American School of Prehistoric Research Monograph Series. Boston: Brill.
  • Weinstein-Evron, M., Scott, L. and L.K. Horowitz, Guest Editors of "Paleoenvironments": Special Issue in Honour of Aharon Horowitz. Journal of Arid Lands Vol. 74, Issue 7, July 2010 (with editorial).

מאמריםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Rosenberg, D. and Yeshurun, R., 2018. Humans and quaternary environments in the Levant–A special issue in honour of Professor Mina Weinstein-Evron. Quaternary International 464.
  2. ^ Hershkovitz I. et al. (2018). The earliest modern humans outside Africa. Science 359(6374): pp. 456–459.