מינסוטה ויילד
מינסוטה ויילד (באנגלית: Minnesota Wild) היא קבוצת הוקי קרח מקצוענית מסיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NHL בה היא חברה בבית המרכזי שבחטיבה המערבית.
 | |||||
| מידע כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| אולם ביתי | |||||
 | |||||
| אקסל אנרג'י סנטר | |||||
| (17,954 מושבים) | |||||
 סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית | |||||
| מדינה |
ארצות הברית  | ||||
| תאריך ייסוד | 2000 | ||||
| ליגה | NHL | ||||
| חטיבה | מערבית | ||||
| בית | מרכזי | ||||
| היסטוריה | מינסוטה ויילד (2000 - ההווה) | ||||
| בעלים |
קרייג לייפולד | ||||
| מנכ"ל |
ביל גרין | ||||
| מאמן |
ג'ון היינס | ||||
| תארים | |||||
| |||||
| תלבושת | |||||
 | |||||
| מדים (בית, חוץ, חלופיים) | |||||
| http://wild.nhl.com | |||||
  | |||||
הקבוצה נוסדה ב-2000 והחלה לשחק ב-NHL בעונת 2001.
הויילד לא זכו מעולם בגביע סטנלי.
היסטוריה
עריכהתחילת הדרך והעונות הראשונות
עריכהכשקבוצת ה-NHL הקודמת של מינסוטה, מינסוטה נורת'סטארס, עברה לדאלאס בסיום עונת 1993, הבטיחה ה-NHL לשוב למינסוטה בהקדם. היא עמדה בהבטחתה כאשר העניקה ב-1997 זיכיון להקמת קבוצה חדשה במינסוטה, מותנה בהקמת אולם חדש.
הרשויות והקהל קיבלו את הרעיון בהתלהבות, וב-1998 התחילה בנייתו של אולם חדש, אקסל אנרג'י סנטר, במקום אולם ישן שמוקם במתחם הירידים של סיינט פול. בשנת 2000, לקראת תחילת פעולתה של הקבוצה, היה האולם מוכן.
כמו בכל מקרה של התרחבות נערך דראפט התרחבות, בו יכלו הויילד וקבוצת ההתרחבות השנייה שהצטרפה איתם לליגה, קולומבוס בלו ג'אקטס, לבחור שחקנים שקבוצותיהם בחרו לא להגן עליהם. השחקנים הבולטים שבחרו הויילד היו השוער מייק ורנון והחלוץ ז'ואה ז'ונו. בדראפט הרגיל של אותו קיץ בחרה הקבוצה חלוץ סלובקי מבטיח, מריאן גבוריק. כמו ברוב המקרים של קבוצת התרחבות בעידן המודרני, העונה הראשונה הייתה קשה לקבוצה. היא התקשתה להבקיע - רק 168 שערים ב-82 משחקים, הכי מעט בליגה; אף שחקן לא הגיע ל-40 נקודות - וסיימה עם 25 ניצחונות לעומת 39 הפסדים, 13 תיקו ו-5 הפסדים בהארכה.
עונת 2002, העונה השנייה, לא הייתה טובה בהרבה. הויילד סיימו אותה עם 26 ניצחונות ו-71 נקודות בטבלה, ושוב סיימו אחרונים בבית הצפון-מערבי. עם זאת, יכולת ההבקעה שלהם השתפרה בהרבה - 195 שערים, כאשר אנדרו ברונט שהגיע מאטלנטה ת'ראשרס מוביל את הקבוצה עם 69 נקודות.
ריצת הפלייאוף של 2003
עריכההעונה השלישית של הויילד הייתה טובה לכל אורכה, כאשר כבר בתחילתה סימנה הקבוצה את העתיד כשניצחה שמונה מתוך 11 משחקיה הראשונים. הרמה הגבוהה המשיכה לאורך כל העונה הרגילה, אותה הם סיימו עם 42 ניצחונות, 29 הפסדים, 10 תיקו והפסד אחד בהארכה - 95 נקודות בטבלה, הישג מרשים לקבוצה בעונתה השלישית בליגה. המאזן הספיק לעלייה ראשונה לפלייאוף מהמקום השישי בחטיבה המערבית. מריאן גבוריק הוביל את ההתקפה עם 30 שערים ו-35 אסיסטים, והקבוצה הציגה גם שני שוערים שהתחלקו בעומס - דוויין רולוסון ומני פרננדז - שהציגו שניהם יכולת טובה.
בפלייאוף הפתיעו הויילד את קולורדו אוולאנש החזקה כשניצחו אותה במשחק הראשון בדנוור, אלא שהאוולאנש ניצחו בשלושת המשחקים הבאים כולל שניים בסיינט פול, ועלו ליתרון 3:1 בסדרה. בדנוור התאוששה הקבוצה, ניצחה 3:2 ונמנעה מהדחה. הויילד עמדו במצב קשה במשחק השישי כאשר שמטו יתרון 2:0 בחמש הדקות האחרונות, אבל שער של ריצ'רד פארק בהארכה השווה את תוצאת הסדרה וכפה משחק שביעי ומכריע בדנוור. גם במשחק השביעי הצליחו הויילד להפתיע כששער של אנדרו ברונט בהארכה הביא להם ניצחון והשלים את המהפך המפתיע בסדרה.
בסיבוב השני פגשו הויילד את ונקובר קנאקס לסדרה דרמטית לא פחות. שוב נקלעה הקבוצה לפיגור 3:1 בסדרה, כאשר בשניים משלושת ההפסדים שמטו הויילד יתרון. המאמן ז'ק למר החליף את השוער פרננדז שלא גילה יציבות, והכניס את רולוסון לשער למשחקים הבאים. עם זאת, המוקד במשחקים הבאים הייתה התקפת הויילד - הם הביסו את הקנאקס 7:2 בוונקובר במשחק החמישי, והוסיפו לקנאקס מכה נוספת של 5:1 במשחק השישי. במשחק השביעי חזרו הויילד מפיגור 2:0 וניצחו 4:2 כדי להשלים מהפך גדול נוסף ועלייה לגמר החטיבה המערבית, כבר בעונה השלישית לקיום הקבוצה. הקבוצה הטרייה בליגה הפכה לראשונה אי פעם שחוזרת פעמיים מפיגור 3:1 בשתי סדרות באותו פלייאוף.
בגמר החטיבתי כבר לא יכלו הויילד למייטי דאקס אוף אנהיים ושוערה המצוין ז'אן-סבסטיאן ז'יגר. הויילד כבשו רק שער אחד בכל הסדרה והודחו בארבעה משחקים, וכך הגיעה ריצת הפלייאוף המרשימה אל סיומה.
2004 - 2006: שנים אפורות
עריכהאת עונת 2004 פתחו הויילד כאשר גבוריק מושבת בשל סכסוך חוזי. כשחזר גבוריק לשחק היה מאוחר מדי, ולמרות מאזן סביר הקבוצה סיימה אחרונה בבית הצפון-מערבי החזק.
אחרי העונה המבוטלת של 2005 הייתה עונת 2006 דומה למדי, כאשר שוב מאזן של 38 ניצחונות הוביל את הקבוצה רק למקום האחרון בבית למרות שיאי מועדון בשערים (גבוריק, 38) ונקודות (בראיין רולסטון, 79). המאבק בין דוויין רולוסון ומני פרננדז על עמדת השוער הראשון נפתר לקראת תום מועד ההעברות כאשר רולוסון הועבר לאדמונטון אוילרס.
2007 - 2008: חוזרים לפלייאוף
עריכה
לקראת עונת 2007 חיזקה הקבוצה את עצמה במספר שחקנים ותיקים ובעלי ניסיון NHL מוכח, כשבראשם החלוץ הסלובקי פאבול דמיטרה והמגן השוודי קים יונסון. דמיטרה הוכיח עצמו כרכש מצוין כאשר הוא ובראיין רולסטון הוליכו את התקפת הקבוצה. באמצע העונה נפצע מריאן גבוריק ומיד אחריו נפצע גם השוער מני פרננדז. השוער השוודי ניקלס בקסטרום הוזעק מקבוצה-בת של הויילד בליגה משנית והוכיח שהוא שוער ראוי ל-NHL, ובעזרת הצטיינותו סיימו הויילד את העונה עם 48 ניצחונות ו-104 נקודות - הפעם הראשונה שהויילד עברו 100 נקודות בטבלה. לרוע מזלם הם פיגרו בנקודה אחרי ונקובר קנאקס ולא זכו באליפות הבית הצפון-מערבי, ולכן עלו לפלייאוף כשהם מדורגים רק במקום השביעי ובדרך לסדרה קשה מאוד מול אנהיים דאקס. הדאקס אכן הוכיחו עליונות ברורה והדיחו את הויילד בחמישה משחקים.
במחצית הראשונה של עונת 2008 הראו הויילד יציבות מרשימה, ולמרות ירידה ביכולתם לקראת סיומה סיימו את העונה הרגילה עם 44 ניצחונות ו-98 נקודות - מאזן שהספיק כדי לזכות בפעם הראשונה באליפות הבית הצפון-מערבי ולהבטיח יתרון ביתיות בסיבוב הראשון בפלייאוף. מריאן גבוריק קבע שיאי מועדון בשערים (42) ובנקודות (83), כאשר במשחק מול ניו יורק ריינג'רס, שהסתיים בניצחון 6:3 של הויילד, כבש גבוריק חמישה שערים ומסר אסיסט לשער השישי. למרות נתוני הפתיחה המצוינים ואף על פי שעלו ליתרון 2:1 בסדרה מול קולורדו אוולאנש, נוצחו הויילד בשלושת המשחקים הבאים והודחו.
2009 - 2013: סוף עידן למר וגבוריק
עריכהעונת 2009 החלה בצורה טובה עבור הויילד, אולם בהמשך העונה נאבק מריאן גבוריק בפציעות חוזרות ונשנות שהגבילו מאוד את יכולתו, ולבסוף נאלץ לעבור ניתוח שהשבית אותו לחודשיים. הויילד התקשו יותר ויותר ככל שהעונה התקדמה, ולבסוף חסרו להם שתי נקודות בטבלה כדי להגיע לפלייאוף.
עם סיום העונה הסתיים עידן בקבוצה, כאשר המאמן ז'ק למר, שאימן את הקבוצה מאז היווסדה, התפטר ועזב. גם הכוכב הגדול מריאן גבוריק, שגם הוא היה בקבוצה מאז היווסדה, החליט לעזוב והעדיף חוזה ענק בניו יורק ריינג'רס.
עם מאמן חדש, טוד ריצ'רדס, התייצבו הויילד לעונת 2010, שהייתה עונה אפורה בה סיימו עם מאזן של 38 ניצחונות, 36 הפסדים ו-8 הפסדים בהארכה/מכות עונשין - 84 נקודות בטבלה, רחוק מהפלייאוף. זו הייתה העונה הראשונה בה היה לקבוצה קפטן קבוע, החלוץ הפיני מיקו קויבו. בכל העונות עד אז תפקיד הקפטן עבר בין מספר שחקנים לאורך העונה.
עונת 2011 לא הייתה טובה בהרבה, והויילד סיימו אותה עם 86 נקודות - שוב רחוק מהפלייאוף. טוד ריצ'רדס עזב את משרת המאמן בסיום העונה, והוחלף על ידי מייק יאו שהגיע מקבוצה-בת של הויילד בליגה משנית - אך הדבר לא סייע לויילד, שהחמיצו את הפלייאוף גם בעונת 2012.
בעונת 2012/13, שקוצרה בשל סכסוך עבודה בין ה-NHL ושחקניה, הצליחה הקבוצה בקושי לחזור לפלייאוף לראשונה מאז 2008 כשתפסה את המקום השמיני בחטיבה המערבית. המיקום הנמוך הביא את הויילד למפגש פלייאוף מול הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה, שיקגו בלאקהוקס, ממנו ירדו מנוצחים והודחו בסיבוב הראשון.
2013 - ההווה
עריכהעונות 2013/14 ו-2014/15 הביאה את הויילד לתוצאות זהות - עלייה לפלייאוף מהמקום השביעי בחטיבה המערבית, והדחה בסיבוב השני בשני המקרים על ידי שיקגו בלאקהוקס. הויילד עלו לפלייאוף הרגע האחרון גם בעונת 2015/16, אך נוצחו על ידי דאלאס סטארס העדיפה בסיבוב הראשון. בשתי העונות שלאחר מכן, למרות ביצועים טובים בעונה הרגילה, שוב נוצחו הוויילד כבר בסיבוב הראשון בפלייאוף.
בעונת 2018/19 סיימו הויילד במקום השביעי והאחרון בבית המרכזי, והחמיצו את הפלייאוף לאחר 6 עליות רצופות.
העונה שלאחריה, 2019/20, הופסקה לקראת סיומה בשל מגפת הקורונה כשהויילד במקום העשירי בחטיבה המערבית. בפורמט הפלייאוף המיוחד עליו הוחלט בעקבות הפסקת העונה, שיחקו הויילד בסיבוב מוקדם לפלייאוף מול ונקובר קנאקס, בו נוצחו והודחו. רצף ההדחות המוקדמות מהפלייאוף המשיך גם בשלוש העונות הבאות עם הדחות בסיבוב הראשון, ובעונת 2023/24 בה כלל לא עלו לפלייאוף, כך שהויילד לא ניצחו סדרת פלייאוף מאז 2015.
סגל שחקנים
עריכה
|
|
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מינסוטה ויילד- מינסוטה ויילד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מינסוטה ויילד, ברשת החברתית פייסבוק
מינסוטה ויילד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מינסוטה ויילד, ברשת החברתית אינסטגרם
מינסוטה ויילד, סרטונים בערוץ היוטיוב
