ויקיפדיה

קבוצת ג'ייקו - אלולה

קבוצת רכיבה על אופניים
(הופנה מהדף מיצ'לטון - סקוט)

קבוצת ג'ייקו אלולה[1] (באנגלית: Team Jayco AlUla) היא קבוצת רכיבה מקצוענית, אוסטרלית השייכת לסבב העולמי של איגוד האופניים הבינלאומי. הקבוצה הוקמה ב־2012 וניצחה עם סיימון ייטס את וואלטה אספניה 2018. הקבוצה היא הקבוצה האוסטרלית הבולטת בעולם ורוב רוכביה בקבוצה מגיעים מאוסטרליה. לקבוצה יש גם קבוצת נשים וקבוצת פיתוח.

קבוצת ג'ייקו אלולה.[1]
Team Jayco AlUla
מידע על הקבוצות
קוד UCI MTS
אופניים סקוט (אנ')
מיקום אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
תאריך ייסוד 2012
תחום כביש
סטטוס UCI World Tour
צוות מקצועי ראשי
מנהל כללי ברנט קופלנד
מנהל ספורטיבי מרטין וסטבי
שמות קודמים
גרין אדג' סייקלינג (2012)
אוריקה גרין אדג' (2012–2016)
אוריקה בייק אקסצ'יינג' (2016)
אוריקה-סקוט (2017)
מיצ'לטון-סקוט (2020-2018)
בייק אקסצ'יינג (2021)
בייק אקסציינג' - ג'ייקו (2022)
סיימון ייטס בחולצה הוורודה בג'ירו ד'איטליה 2018.
רכב הקבוצה.
הקבוצה מובילה את הפלוטון בטור של פולין 2018.

ספונסרים עריכה

הקבוצה מנוהלת על ידי חברת גרין אדג' האוסטרלית וכשקמה בשנת 2012 נקראה "גרין אדג' סייקלינג", אך בהמשך השנים שמה של הקבוצה שונה לפי ספונסרים שונים. מיולי 2020 אמורה הקבוצה לעבור להיקרא "קרן מנואלה", כשחברת קרן מנואלה הספרדית נכנסה כספונסרית הראשית של הקבוצה לאחר עסקה עם גרין אדג', עם זאת, ההסכם בוטל לאחר אי הבנות בין שני הצדדים.

בתום עונת 2020 ולקראת עונת 2021, שמה של הקבוצה שונה ל-"Team BikeExchange", כשבייקאקסצ'יינג', קמעונאית אופניים אוסטרלית, שכבר שימשה כספונסרית הראשית של הקבוצה ב-2016, חזרה למעמד הזה, אך ניהול הקבוצה נשאר בידי חברת גרין אדג' האוסטרלית. הקבוצה גם החליפה את חברת אופניים שלה ונפרדה מאופני סקוט אחרי 9 שנים, במקומה נכנסה ביאנקי האיטלקית, כשסקוט עברו ליומבו–ויסמה.

ב-2023 הפכה חברת ג'ייקו - חברה אוסטרלית לייצור קרוואנים (Motorhomes) לספונסרית הראשית לאחר שב-2022 הייתה ספונסרית משנה לבייק אקסצ'יינג'. חברת אלולה - אתר המורשת והתרבות הסעודי אל-עולא היא ספונסרית המשנה בעונת 2023.

פעילות עריכה

2012 עריכה

סיימון גרנס היה הרוכב שהביא לקבוצה את הניצחון הראשון בהיסטוריה שלה, כאשר ניצח את אליפות אוסטרליה באופני כביש[2]. יומיים אחר כך, לוק דורבריג' (אנ') השיג לקבוצה גם ניצחון באליפות אוסטרליה בנגד שעון[3]. בטירנו - אדריאטיקו, ניצחה הקבוצה את נגד השעון הקבוצתי[4] ובכך מת'יו גוס, שחצה ראשון את הקו לבש את חולצת המוביל עד הקטע השלישי. בחודש מרץ השיגה הקבוצה ניצחון ראשון במונומנט, כאשר סיימון גרנס הקדים את פביאן קנצ'לרה ואת וינצ'נזו ניבאלי בספרינט סיום במילאנו - סן רמו. מייקל אלבאסיני השווייצרי השיג לקבוצה ניצחון בוולטה אה קטלוניה, וגם ניצח את הקטע הראשון והשני[5]. הניצחון הראשון של הקבוצה בקטע בגראנד טור, כאשר במאי, ניצח את מת'יו גוס בספרינט רב משתתפים את הקטע ה-2 של הג'ירו ד'איטליה. הקבוצה השיגה ניצחונות בקטעים במרוצים בטור דה סוויס ובדופינה ליברה עם מייקל אלבאסיני ולוק דורבריג' (בהתאמה). בוואלטה אספנייה, סיימון קלארק ניצח את הקטע הרביעי ואת דירוג המטפסים. בטור דה פואטו–שראנט, השיגה הקבוצה 3 ניצחונות מ5 קטעים אפשריים וזכתה גם בדירוג הכללי עם לוק דורבריג'. בנוסף לכך, דניאל טקלהיימנוט זכה באליפות אריתריאה גם בכביש וגם בנגד השעון[6], ואילו סווין טופט זכה באליפות קנדה בנגד השעון[7]. בסופו של דבר, הקבוצה זכתה בכ-32 ניצחונות בעונה זו.

2013 עריכה

בעונה זו, הקבוצה זכתה באליפות ליטא עם תומאס ואייטקוס[8], אליפות אוסטרליה בכביש ובנגד השעון[9] עם לוק דורבריג', אליפות אפריקה בנגד שעון[10] עם דניאל טלקהיימנוט, ובאליפות דרום אפריקה בנגד שעון עם דריל אימפי. בנוסף לכך, רשמה ניצחון ראשון בטור דה פראנס[11], ולאחר מכן גם הוסיפה ניצחון בנגד השעון הקבוצתי. אך רשמה גם תקרית לא נעימה, כאשר אוטובוס הקבוצה נתקע על קו הסיום במהלך הקטע הראשון אך הוזז בזמן. לאחר הניצחון של הקבוצה בנגד השעון הקבוצתי, הפך גרנס למוביל המרוץ ולבש את החולצה הצהובה היוקרתית. עד שבקטע ה6 הפסיד אותה לדריל אימפי, שגם הוא רוכב בקבוצה. בסופו של דבר אימפי שמר על החולצה עד הקטע ה6, בו הפסיד אותה לכריסטופר פרום, ששמר עליה עד לסיום בפריז. הקבוצה רשמה ניצחונות בקטעים בטירנו - אדריאטיקו עם מת'יו גוס[12], בפריז - ניס עם מייקל אלבאסיני[12], בקטע נגד השעון בטור דה סוויס עם קמרון מאייר[12]. בוואלטה אספנייה, הקבוצה זכתה ב3 ניצחונות, 2 מהם עם מייקל מת'יוס ואחד מהם עם ינס קקולר. הקבוצה רשמה כ33 ניצחונות מקצועיים באותה שנה.

2014 עריכה

ב-2014 החתימה הקבוצה את קיילב יואן, אדם ייטס, וסיימון ייטס. רוכבים שעם הזמן יהפכו לשלושת מהרוכבים החשובים והבולטים בקבוצה. הקבוצה שמרה על אליפות אוסטרליה באופני כביש ובנגד שעון שנה שלישית ברציפות[13]. כאשר סימון גרנס ניצח בכביש, והפבורן ניצח בנגד שעון. מייקל אלבסיני ניצח את הקטע הראשון והשני בטור דה רומאנדי. אדם ייטס ניצח את הטור של טורקיה, אסטבן צ'אבס ניצח את הקטע ה-8 בטור דה סוויס ומייקל אלבסיני ניצח את מרוץ טרה ואלי וארזינה. בנוסף לכך, סיימון גרנס ניצח את גרנד פרי מונטריאול וגרנד פרי קוויבק. בג'ירו ד'איטליה, זכתה הקבוצה ב-2 ניצחונות כאשר ניצחה את נגד השעון הקבוצתי, ומייקל מת'יוס ניצח את הקטע 6. בוואלטה אספנייה, ניצח מייקל מת'יוס את הקטע ה-3.

2015 עריכה

קמרון מאייר ניצח עבור הקבוצה את הראלד סאן טור, כשהוא גם מנצח קטע אחד וקיילב יואן מנצח שני קטעים[14]. בטור קוריאה ניצח יואן את המרוץ וב -4 מתוך 8 קטעים אפשריים, בנוסף לכך ניצח את דירוג הנקודות במרוץ[15]. בחודש יוני, מייקל מת'יוס השיג לקבוצה ניצחון בקטע ה-4 של טור דה סוויס. באוגוסט רשם אדם ייטס את אחד מההישגים הגדולים של הקבוצה באותה העונה ובקריירה שלו עד כה, כשניצח בקלאסיקה סן סבסטיאן[16]. בוואלטה אספנייה, השיגה שלושה ניצחונות בקטעים (שניים עם אסטבן צ'אבס, אחד עם קיילב יואן). צ'אבס גם סיים 5 בדירוג הכללי. בג'ירו ד'איטליה, ניצחה הקבוצה 2 קטעים, את קטע נגד השעון הקבוצתי ואת הקטע ה-3 עם מייקל מת'יוס[17]. לקראת סוף העונה ניצח צ'אבס בטור אבו דאבי, כשהוא מנצח גם בקטע ה-3 במרוץ.

2016 עריכה

ב-2016, מיצ'לטון רשמה 4 ניצחונות מ-6 אפשריים בטור דאון אנדר (שניים עם קיילב יואן ושניים עם סימון גרנס). בפריז - ניס, מייקל מת'יוס ניצח את קטע הפרולוג ואת הקטע ה-2. אבל הישגו הבולט באותה שנה היה הניצחון בקטע העשירי בטור דה פראנס[18]. באפריל רשמה הקבוצה הישג גדול וניצחון שלישי במונומנט בהיסטוריה שלה, כאשר ניצחה עם מת'יו היימן את פריז - רובה[19]. בג'ירו ד'איטליה, ניצח אסטבן צ'אבס את הקטע ה-14 וסיים 2 כללי, אחרי וינצ'נזו ניבאלי. בוואלטה אספנייה, מיצ'לטון זכתה ב-4 קטעים (שניים עם מגנוס קורט נילסן, אחד עם ינס קקולר, ואחד עם סיימון ייטס). ורוכב הGC שלה, אסטבן צ'אבס, סיים במקום ה-3. בנוסף לכך, קיילב יואן ניצח את הקטע ה-8 בטור בריטניה ואסטבן צ'אבס, הוסיף ניצחון בקלאסיקה האיטלקית ג'ירו די לומברדיה. אדם ייטס, ניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר בטור דה פראנס וסיים רביעי את המרוץ.

2017 עריכה

ב-2017, נפרדה מיצ'לטון ממי שהיה אחד מרוכביה הדומיננטיים, מייקל מת'יוס שעבר לסאנווב. קיילב יואן, ניצח 4 קטעים מ-6 אפשריים בטור דאון אנדר. בנוסף לכך השיג 3 ניצחונות בטור בריטניה, קטע בטור של אבו דאבי, קטע בג'ירו ד'איטליה, וקטע בטור של פולין, ובכך הפך לאחד מהרוכבים הכי הישגיים של הקבוצה בעונה זו. מייקל אלבסיני ניצח קטע בטור דה רומאנדי, קטע בוואלטה אל פאייס ואסקו, ייטס גם הוסיף ניצחון בגראן פרמיו מיגל אינדוריאן[20] וניצח את דירוג הצעירים בטור דה פראנס, ואת הקטע ה-6 בפריז - ניס. לוקה מזגץ ניצח עבור הקבוצה את אליפות סלובניה, בעוד סווין טופט ניצח את אליפות קנדה בנגד שעון.

2018 עריכה

ב-2018 מטרותיו של סיימון ייטס לאותה העונה היו הג'ירו ד'איטליה והוואלטה אספנייה, בקטע ה-6 בג'ירו ניצח בן קבוצתו של ייטס, אסטבן צ'אבס, כשהוא חוצה לצד ייטס. בעקבות כך עבר ייטס להוביל את המרוץ ובהמשכו גם ניצח את הקטע ה-11 וה-15, אך בקטע ה-19 איבד לגמרי את ההובלה לאחר שהפסיד יותר מ-38 דקות לכריס פרום שניצח את הקטע ובסופו של דבר את המרוץ כולו, בקטע ה-20 למחרת ניצח מיקל נייבה. בקריטריום דו דופינה הקבוצה ניצחה שני קטעים, עם אדם ייטס ודריל אימפי. בטור בריטניה, קמרון מאייר ניצח את הקטע ה-2 וקיילב יואן ניצח את הקטע ה-8. כריסטופר יול ינסן ניצח את הקטע ה-4 בטור דה סוויס בוואלטה אספניה ניצח סיימון ייטס את הקטע ה-14 ועבר להוביל את המרוץ, הוא שמר על ההובלה עד הסוף והשיג לקבוצה ניצחון ראשון בהיסטוריה שלה בגרנד טור.

2019 עריכה

ב-2019 נפרדה הקבוצה מקיילב יואן, שעבר ללוטו–סודאל. הקבוצה בלטה בטור דה פראנס, לאחר שניצחה ארבעה קטעים (2 עם סיימון ייטס, אחד עם דריל אימפי, ואחד עם מטאו טרנטין)[21]. בנוסף לכך ניצחה שני קטעים עם לוקה מזגץ בטור של פולין[22]. קטע בפריז - ניס של סיימון ייטס וניצחה את קטע נגד השעון הקבוצתי בטירנו - אדריאטיקו[23].

סגל הקבוצה עריכה

  פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו.

קבוצת הנשים עריכה

למיצ'לטון גם קבוצת נשים שהוקמה יחד עם קבוצת הגברים. שנחשבת לאחת הקבוצות החזקות והדומיננטיות בסבב.

סגל קבוצת הנשים עריכה

פרשיות סמים עריכה

בעונת 2016, סיימון ייטס הושעה לארבעה חודשים לאחר שבדמו נמצאו שרידי טרבוטלין. תרופה שמשמשת לטיפול באסתמה. ייטס טען להגנתו שמדובר בטעות בירוקרטית בכך ששכח לבקש פטור רפואי לשימוש בתרופה[24].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קבוצת ג'ייקו - אלולה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ההגייה הנכונה היא אל-עולא, אך כיוון שבאנגלית השלטת באוסטרליה נכתב ברצף ואין הגיית ע', נכתב אלולה.
  2. ^ National Championships Australia – Road Race 2012 | Results, www.procyclingstats.com
  3. ^ National Championships Australia – ITT 2012 | Results, www.procyclingstats.com
  4. ^ Tirreno-Adriatico 2012 | Stage 1 (TTT) | Results, www.procyclingstats.com
  5. ^ Volta Ciclista a Catalunya 2012 | Results, www.procyclingstats.com
  6. ^ National Championships Eritrea – Road Race 2012 | Results, www.procyclingstats.com
  7. ^ National Championships Canada – ITT 2012 | Results, www.procyclingstats.com
  8. ^ National Championships Lithuania – Road Race 2013 | Results, www.procyclingstats.com
  9. ^ National Championships Australia – Road Race 2013 | Results, www.procyclingstats.com
  10. ^ African Continental Championships – ITT 2013 | Results, www.procyclingstats.com
  11. ^ Tour de France 2013 | Stage 3 | Results, www.procyclingstats.com
  12. ^ 1 2 3 https://www.procyclingstats.com/race/tirreno-adriatico/2013/stage-2
  13. ^ National Championships Australia – Road Race 2014 | Results, www.procyclingstats.com
  14. ^ Herald Sun Tour 2015 | Results, www.procyclingstats.com
  15. ^ Tour de Korea 2015 | Results, www.procyclingstats.com
  16. ^ Clasica Ciclista San Sebastian 2015 | Results, www.procyclingstats.com
  17. ^ Giro d'Italia 2015 | Stage 3 | Results, www.procyclingstats.com
  18. ^ Tour de France 2016 | Stage 10 | Results, www.procyclingstats.com
  19. ^ Paris – Roubaix 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  20. ^ Gran Premio Miguel Indurain 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  21. ^ Tour de France 2019 | Stage 17 | Results, www.procyclingstats.com
  22. ^ Tour de Pologne 2019 | Stage 5 | Results, www.procyclingstats.com
  23. ^ Tirreno-Adriatico 2019 | Stage 1 (TTT) | Results, www.procyclingstats.com
  24. ^ Cycling News 17 June 2016, Simon Yates handed four-month 'non-intentional' doping ban, cyclingnews.com (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קבוצת_ג%27ייקו_-_אלולה&oldid=38316594"