מיקה הקינן

נהג מרוצים פיני

מיקה פאולי הקינן (פינית: Mika Pauli Häkkinen; נולד ב-28 בספטמבר 1968 בעיר ונטה) הוא נהג מרוצים פיני. זכה באליפות העולם בפורמולה 1 בשנים 1998 ו-1999 והתחרה באליפות גרמניה למכוניות סלון מ-2005 עד 2007.

מיקה הקינן
Mika Häkkinen
הקינן, 2016
הקינן, 2016
לידה 28 בספטמבר 1968 (בן 56)
ונטה שבפינלנד
שם לידה Mika Pauli Häkkinen עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום פינלנדפינלנד פיני
מקום מגורים ונטה, מונקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר דרגה ראשונה במסדר האריה של פינלנד (6 בדצמבר 1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
קריירת פורמולה 1
אליפויות 2 (1998, 1999)
מרוצים 161
ניצחונות 20
פודיומים 51
נקודות בקריירה 420
זינוקים מפול פוזישן 26
הקפות מהירות 25
קבוצות לוטוס (19911992)
מקלארן (19932001)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה

עריכה

ההתחלה

עריכה

הקינן השתתף בצעירותו במרוצי קארטינג רבים בפינלנד וזכה במספר פרסים. את הקריירה המקצועית שלו החל במסגרת סבב הפורמולה אופל וזכה בסבב זה באליפות אירופה. ב-1990 זכה הקינן באליפות בריטניה בפורמולה 3, אז גם יצר את קשריו הראשונים עם עולם הפורמולה 1. הוא שימש אז כנהג מבחן עבור קבוצת בנטון. הוא התחרה בפורמולה 3 מול יריבו לעתיד בפורמולה 1, מיכאל שומאכר וחתם לבסוף על חוזה עבור קבוצת לוטוס שהתחרתה אז בפורמולה 1.

פורמולה 1 עם לוטוס

עריכה
 
מכונית הלוטוס, הראשונה של הקינן בפורמולה 1

למרות שבתקופה הזו נהוג היה שנהגים לא מבצעים "קפיצה" ישירות מפורמולה 3 לפורמולה 1 אלא מתחרים קודם בפורמולה 3000, הקינן הצליח מעבר למצופה בעונתו הראשונה. עם זאת, לא יכול היה להיות בין המתחרים על האליפות עקב חולשתה של קבוצת לוטוס יחסית לקבוצות האחרות. ב-1992, שיפרה לוטוס את המכונית והקינן סיים את העונה במקום השמיני.

פורמולה 1 עם מקלארן

עריכה

בגיל 24, לאחר שתי עונות בפורמולה 1, עזב הקינן את לוטוס. שמועות נפוצו על מעבר אפשרי לוויליאמס אך לבסוף הוא חתם בקבוצת מקלארן. אולם הסתבר כי המעבר לא היה פשוט כל כך: מקלארן רצו לשמור על הכוכב העולה מיכאל אנדרטי האמריקאי, בו בזמן שאיירטון סנה האגדי המשיך בקבוצה, מה שהפך את הקינן לנהג ניסוי. בספטמבר, נפטרה הקבוצה מאנדרטי שהיה מאכזב ובכך התאפשר שובו של הקינן להתחרות. כבר במרוצו הראשון בגרנד פרי של פורטוגל, הצליח הקינן לתפוס עמדת זינוק טובה יותר מסנה, אולם לא הצליח לסיים את המרוץ עצמו לאחר יציאה מהמסלול. במרוץ שלאחר מכן, ביפן, הצליח הקינן לסיים את המרוץ ואף לעלות לפודיום (כלומר, אחד משלושת המקומות הראשונים).

בעקבות עזיבתו של סנה לקבוצת וויליאמס, הפך הקינן ב-1994 לנהג המוביל של מקלארן. אולם הקינן לא הצליח להגיע לתוצאות טובות, בעיקר בשל קשיים טכניים רבים ברכב עקב השינויים הרבים שעשתה מקלארן בספקי המנועים שלה, מה שהביא לאי יציבות טכנית. בסוף 1995, נפצע הקינן קשה. צמיג שהתפוצץ במהלך מרוץ אוסטרליה גרם לו להתנגשות בקיר בטון. הקינן הובהל לבית חולים חסר הכרה, שם שהה מספר ימים בתרדמת. חזרתו למסלול הייתה רק לקראת תחילת עונת 1996. בעקבות התאונה, נשאר הקינן עם שיתוק קל בפנים.

 
מיקה הקינן במכונית המקלארן במרוץ ארצות הברית בשנת 2000

גם בעונת 1996, לא הצליחה הקבוצה להעמיד מכונית ראויה והקינן לא הגיע להישגים מרשימים. בעונת 1997, העמידה חברת מרצדס את מנועיה לרשות הקבוצה. המנועים היו טובים, אך עמידתם הטכנית הייתה מקרית למדי, מה שהכריח את הקינן לפרוש שלוש פעמים במהלך מרוצים בהם הוביל. הקינן זכה לבסוף במרוץ האחרון של העונה, כאשר שותפו לקבוצה דייוויד קולטהרד איפשר לו לעבור למקום הראשון ממש לפי קו הסיום.

בעונת 1998, הקינן סוף סוף זכה למכונית אמינה. במהלך העונה, זכה הקינן בשמונה מרוצים, והפך בסיום העונה לראשונה לאלוף העולם בפורמולה 1. הקרב על האליפות היה קשה אל מול מיכאל שומאכר והקינן הבטיח את האליפות רק במרוץ האחרון בעונה.

בעונת 1999, התפתח שוב קרב על האליפות, אלא ששומאכר נפצע ופרש באמצע העונה. עם זאת, התפתח קרב חדש אל מול אדי אירוויין. אירוויין הוביל על הקינן בארבע נקודות לפני המרוץ האחרון של העונה, אולם הקינן זכה במרוץ ובאליפות שנייה ברציפות.

תחילת עונת 2000 הייתה בעייתית עם כשלים טכניים רבים. מאמצע העונה, הקינן צמצם בהדרגה את הפער ממיכאל שומאכר, אולם הפער הסתבר בסופו של דבר כגדול מדי עבורו והוא נאלץ להסתפק בסגנות.

בעונת 2001, ניצח הקינן רק בשני מרוצים והביע את רצונו לקחת פסק זמן. בסוף העונה, יצא הקינן ל"שנת שבתון" ממנה לא חזר בסופו של דבר לעולם הפורמולה 1.

ב-2004, החליט הקינן לחזור למסלול. הוא השתתף במספר מרוצים פורשה במסגרת הסבב הסקנדינבי. תחילה היו דיבורים על חוזה אפשרי עם קבוצות ב.א.ר-הונדה או אף עם ויליאמס-ב.מ.וו, אולם לבסוף הוא חתם בקבוצת מרצדס למרוצי DTM והפך לנהג רשמי של הקבוצה החל משנת 2005. בעונתו הראשונה, ניצח הקינן במרוץ שנערך בבלגיה וסיים את העונה במקום החמישי. ב-2006 אכזב הקינן עם מקום שישי וללא אף ניצחון במרוץ. בסוף העונה, שוב נפוצו שמועות על חזרתו לפורמולה 1. הקינן הוזמן לנסיעת מבחן בקבוצת מקלארן, אולם תוצאות גרועות במיוחד שכנעו אותו לא לחזור. בשנת 2007 ניצח הקינן במרוץ נוסף.

הישגים

עריכה

פורמולה לקידום

עריכה

פורמולה 1

עריכה

הקינן התחרה ב-161 מרוצים. במהלכם, זינק 26 פעמים מה"פול פוזישן" (זינוק מהמקום ראשון), זכה ב-20 מרוצים, ועלה 51 פעמים לפודיום. הוא זכה ב-420 נקודות דירוג וקבע 25 פעמים את זמן ההקפה המהירה ביותר במרוץ.

הקינן זכה פעמיים באליפות העולם בפורמולה 1 - ב-1998 וב-1999.

הקינן ניצח בשני מרוצים במסגרת מרוצי ה-DTM.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מיקה הקינן בוויקישיתוף