מיקי רורק

פיליפ אנדרה "מיקי" רורק ג'וניור (באנגלית: Philip Andre "Mickey" Rourke Jr.‎; נולד ב-16 בספטמבר 1952) הוא שחקן קולנוע ומתאגרף עבר אמריקאי, שבתחילת דרכו השתתף בעיקר בסרטי דרמה, פעולה ומתח.

מיקי רורק
Mickey Rourke

רורק, 2009
לידה	16 בספטמבר 1952 (בן 71) סקנקטדי, ניו יורק
שם לידה	Philip Andre Rourke, Jr.
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1979
מקום לימודים	מכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע תיכון מיאמי ביץ'
בן או בת זוג	דברה פויר (1981–1989) קארי אוטיס (1992–1998) Anastassija Makarenko (2009–?)
פרסים והוקרה	פרס גלובוס הזהב (2009) פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר (2009) פרס סאטורן
פרופיל ב-IMDb

ראשית חייו

רורק נולד בסקנקטדי, מדינת ניו יורק שבארצות הברית למשפחה קתולית. גדל בשכונה שרוב תושביה היו אפרו-אמריקאים במיאמי. עקב גירושיהם של הוריו ונישואיה השניים של אמו, לרורק 6 אחים למחצה ושניים, אח ואחות צעירים, משני הוריו הביולוגיים.

רורק למד בתיכון מיאמי ביץ'. על תקופה זו בחייו נפוצו מספר גרסאות. על פי אחת הטענות, למד רורק משחק בבית ספרו; לפי טענה אחרת, למד והצטיין באיגרוף וכשמאס בספורט פיתח את כישורי המשחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון וקולנוע. ידוע כי רורק אכן היה מתאגרף מקצועי למשך זמן קצר, בשנת 1990. הקשר שלו למשחק החל עוד בסוף שנות ה-70, במספר הופעות בתפקידים קטנים, בהם בלטה הופעתו הקצרה בסרט "חום הגוף", ובמהרה זכה רורק לתפקידים משמעותיים יותר. במהלך שנות ה-80 השתתף בסרטים נוספים, כמו "דיינר" ו"Rumble Fish". הופעתו בסרטים אלו הזניקה את מעמדו ופתחה בפניו דלתות נוספות.

עלייתו כשחקן

הופעתו של רורק בסרט "מלך השכונה" ("The Pope of Greenwich Village") לצדם של דריל האנה ואריק רוברטס לכדה את תשומת לבם של מבקרי הקולנוע. למרות כישלונו של הסרט בקופות, סרט זה נודע כסרט קאלט. השחקן ג'וני דפ אמר על הסרט "קולנוע מושלם" וערוץ הטלוויזיה HBO תמך באמירה זו. רורק עצמו אומר שזה הסרט האהוב עליו ביותר מכל הסרטים בהם השתתף.

באמצע שנות ה-80 המשיך רורק להתפתח מבחינה מקצועית. תפקידו לצד השחקנית קים בייסינגר בסרט "תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים" העניק לו את התואר "סמל מין".^{[דרוש מקור]} מבקרי הסרטים שיבחו אותו על תפקידו בסרט זה. הוא שיחק לצד רוברט דה-נירו בסרט "לבו של אנג'ל", שזכה להצלחה למרות סצנת הסקס הנועזת עם השחקנית ליסה בונט. על אף שחלק מעבודותיו של רורק ידועות כשנויות במחלוקת בארצות הברית, הוא התקבל בחום בצרפת ותואר על ידי מבקר הקולנוע רובר בניון כבעל איכות "פרועה, מלוכלכת במקצת ושפלה". סרטים בולטים בהם שיחק בתקופה זו הם "שנת הדרקון", "כאב מלאכי", "שעות נואשות" ו-"עכבר הבארים".

בשנות ה-80 המאוחרות הופיע רורק עם הזמר דייוויד בואי באלבום "לעולם אל תאכזבי אותי", ובאותה תקופה גם כתב את סרטו הראשון "הום-בוי" המספר על מתאגרף. בשנת 1991 שיחק בסרט "הארלי דוידסון ואיש המרלבורו" המספר על אופנוען בשם 'הארלי דוידסון' שנמצא בעתיד, וחברו הטוב, הוא בחור בשם 'מרלבורו' (דון ג'ונסון). סרט זה נכשל בקופות, אבל במשך השנים גדלה הפופולריות שלו בעיקר בין אספני הסרטים מ'סוג ב.

תפניות

קריירת המשחק של רורק החלה להתפוגג בגלל בעיות בחייו האישיים והמקצועיים. במאים אחדים כגון אלן פארקר מצאו שקשה להם לעבוד עם רורק. "לעבוד עם רורק זה סיוט. מאוד מסוכן לעבוד איתו באולפן כי אתה לא יודע מה הוא הולך לעשות בכל רגע".

דווח שרורק פסח על מספר לא קטן של תפקידים בעלי פרופיל גבוה וסיכויי הצלחה גדולים, כגון דמותו של אקסל פולי בסרט "השוטר מבוורלי הילס", דמותו של ג'ק קרופורד בסרט "שתיקת הכבשים" ותפקידו של טום קרוז בסרט "איש הגשם".

בתקופה זו בילה חלק ניכר מזמנו עם כנופיות אופנועים, וכוכבי היפ-הופ, בעיקר טופאק שאקור. דווח שיש לרורק קשרים לארגון הפשע של ג'ון גוטי. אף על פי שרורק סירב להמון תפקידי-פאר בקולנוע באותה התקופה, הוא שיחק בסרט "קליפה רכה", ובסרטים חצי-מבוגרים כמו "סחלב פראי". הסרט "סחלב פראי" היה מכת מחץ למוניטין שלו כשחקן באותה התקופה. בזמן הפקת "סחלב פראי" החל רורק מערכת יחסים עם שותפתו לסרט קרי אוטיס, שהובילה לנישואיהם. יש הטוענים^{[דרוש מקור: מי?]} שסצנת הסקס שצולמה לסרט היא אקט מיני מלא. השניים מכחישים זאת עד היום.

טענות שנויות במחלוקת בנוגע לעמדותיו הפוליטיות של רורק צצו כאשר הודה בתקשורת שתרם חצי מהשכר שהרוויח בסרטו משנת 1989 "פרנסיסקו" לארגון "PIRA - Provisional Irish Republican Army" ("צבא האספקה האירי-רפובליקני") (לאחר זמן מה התכחש להצהרה זאת, אף על פי שמעולם לא נאסר עליו להיכנס לבריטניה). בשנת 2006 תמך רורק במפלגה הרפובליקנית של ארצות הברית שבראשה עומד ג'ורג' ווקר בוש.

בשנת 1991 רורק החליט שהוא "...חייב לחזור להתאגרף" מפני שהרגיש שהוא "בעל נטייה להרס-עצמי, חסר כבוד לעצמי ולעצם היותי שחקן". כשרורק חזר להיות מתאגרף מקצועי, הוא ניצח בכל הקרבות שלו שהתנהלו נגד יריבים קטנים ממנו (חוץ מאשר קרב אחד שתוצאתו נקבעה כתיקו). עם זאת, רורק אף פעם לא התפרסם כמתאגרף ברמה בינלאומית, וספג מספר פציעות שכללו אף שבור, בוהן שבורה, צלעות שבורות, חתך-מפוצל בלשון ועצם-לחי מרוסקת.

בתחרות איגרוף אשר התקיימה ביפן, יחצנ"י איגרוף מסוימים טענו שרורק זקן מדי כדי להתמודד עם מתאגרף ראוי; רורק עצמו הודה שעצם כניסתו לזירה היא מעין בחינה-עצמית: "...רק רציתי לתת לזה צ'אנס, לבחון את עצמי פיזית בסיטואציה כזאת, כל עוד יש לי זמן". בשנת 1995, פרש מהאגרוף, וחזר להתמקד במשחק.

חזרה למסך

בשנות ה-90 המוקדמות, קוונטין טרנטינו הציע לרורק את התפקיד של בוטש קוליג', המתאגרף ב"ספרות זולה". רורק סרב, ולאחר דחיות נוספות מצד מאט דילון וסילבסטר סטאלון, התפקיד עבר בסופו של דבר לברוס ויליס.

לאחר פרישתו מעולם האיגרוף, רורק קיבל תפקידים קטנים בכמה סרטים משנות ה-90 כמו תפקיד בסרט "מוריד הגשם" של ג'ון גרישם, תפקיד ב"באפלו 66" של וינסנט גאלו ובסרטו של סטיב בושמי ב"מפעל החיות". רורק קיבל תפקיד משמעותי בסרטו של טרנס מאליק בשם "הקו האדום הדק", אבל תפקידו הושמט בחדר העריכה. ב-1996 כיכב בסרט הפשע "הקליע" לצידו של טופאק שאקור.

בתחילת שנת 2000 קיבל רורק את אחד מתפקידיו המוכרים כה"טבח" ("Cook") בסרטו של ג'ון אקרלונד "ימים מכורים" ("Spun"), שהפך לסרט קאלט לקהל דור ה-X. בסרט זה רורק שיתף פעולה פעם נוספת עם אריק רוברטס. הופעה זו נחשבת בעיני מבקרים רבים כאחת נקודות האור של סרט זה מבחינות רבות. שיתוף הפעולה הראשון עם הבמאי רוברט רודריגז וטוני סקוט בסרט "היו זמנים במקסיקו" ו"איש בוער" היו תפקידים קטנים ביחס לסרטו הבא עם במאים אלה.

בשנת 2005 עשה קאמבק לקולנוע ההוליוודי ולתודעת האנשים עם דמותו של פסיכופת בעל פנים מרוטשות בשם 'מארב', בסרט "עיר החטאים". סרט זה, בבימויו של רוברט רודריגז, הוא חידוש לספר הקומיקס הקלאסי של פרנק מילר. רורק קיבל שבחים רבים ופרסים מארגון מבקרי הסרטים של שיקגו, מארגון IFTI, ומארגון מבקרי קולנוע און-ליין. באותה השנה קיבל את פרס "איש השנה" ממגזין "טוטאל פילם". לאחר יציאת הסרט "עיר החטאים" קיבל רורק תפקיד משנה בסרט "דומינו" של הבמאי טוני סקוט, לצידה של השחקנית קירה נייטלי. עיסוקו של רורק בשנות ה-90 עם "מלאכי הגיהנום" (כנופיית אופנוענים), טופאק שאקור ועיסוקו כמתאגרף לשעבר חישלו אותו בעמידות, וחוכמת רחוב שהתאימה לתפקידו כ'צייד ראשים'.

בשנת 2008 כיכב בתפקיד הראשי בסרט "המתאבק", בגינו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט דרמה וכן בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי ואף היה מועמד לפרס האוסקר אותו הפסיד לשון פן על תפקידו בסרט "מילק".

בשנת 2010 הופיע בשובר הקופות "איירון מן 2" בדמותו של הנבל הראשי בסרט, איבן ואנקו, פיזיקאי רוסי שנשבע לנקום בטוני סטארק. עוד בשנת 2010 הופיע בסרט "בלתי נשכחים" של סילבסטר סטאלון, במותחן הפסיכולוגי "13" לצד ג'ייסון סטיית'האם ובדרמה "משחק התשוקה" בכיכובה של מייגן פוקס.

בשנת 2011 הופיע בסרט "בני אלמוות" בתפקיד המלך היפריון.

בשנת 2013 שיחק בסרט האימה "למות בקבר" לצד דני טרחו.

בשנת 2014 חזר לגלם את דמותו של מארב בסרט ההמשך "עיר החטאים: עלמה להרוג".

בשנת 2015 שיחק בדרמה הקומית "אשבי", את דמותו של אשבי, ושיחק בסרט הבריטי "רוצח שכיר בלונדון" ובאותה שנה שיחק בסרט הפעולה האמריקאי-קולומביאני "תחרות נשק" ובסרט המלחמה והפעולה "חזירי המלחמה" בתור קולונל איי.ג'י רידינג.

בשנת 2016 שיחק לצד טום סייזמור בסרט הפעולה העתידני "נשק מתוכנן".

בשנת 2018 כיכב בדרמת האגרוף "Tiger". ב-2019 שיחק בסרט "ברלין: סיפור אהבה"..בשנת 2020 שיחק בסרט המתח "הנערה עם הגרזן" בכיכובה של בלה ת'ורן.

קישורים חיצוניים

• מיקי רורק, ברשת החברתית אינסטגרם
• מיקי רורק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מיקי רורק, באתר AllMovie (באנגלית)
• מיקי רורק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• מיקי רורק, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• מיקי רורק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• מיקי רורק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מיקי רורק, באתר Discogs (באנגלית)
• עלייתו של מיקי רורק (ראיון)
• פאט ג'ורדן, הניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, מיקי רורק: השחקן הגרוע בעולם מכה שנית, באתר הארץ, 16 בינואר 2009
• מאיר שניצר, מיקי קם ומתאבק, באתר nrg‏, 13 בפברואר 2009
• שמוליק דובדבני, חוזר לזירה, באתר ynet, 13 בפברואר 2009
• אורי קליין, עכבר העיר אונליין, המתאבק: הפאסיון של מיקי רורק, באתר הארץ, 18 בפברואר 2009
• עידו שי, בן אלמוות, באתר ישראל היום, 11 בנובמבר 2011