מיקרוביוטה

מיקרוביוטה (Microbiota) היא קהילה אקולוגית של מיקרואורגניזמים, הכוללים ברובם מיני חיידקים, אך גם נגיפים, טפילים, פטריות, בקטריופאג'ים ו-פרוטיסטות, הנמצאים בתוך הגוף החי ומקיימים סימביוזה קומנסלית ופתוגנית עם הגוף. אף שלעיתים נעשה שימוש במונח מיקרוביום כמילה נרדפת למיקרוביוטה, מאמרים מדעיים מבחינים בין מיקרוביוטה, שהיא כלל המיקרואורגניזמים בגוף, לבין מיקרוביום, שהוא הגנום המצרפי של כל המיקרוביוטה.

רוב הרקמות בגוף אינן מאפשרות קיום של מיקרואורגניזמים, אך ביתר הרקמות הריריות (כגון העין, פה, מערכת הנשימה), העור, מערכת העיכול ומערכת השתן קיימת כמות עצומה של מיקרואורגניזמים. בעבר ההערכה הייתה כי גוף האדם מכיל בערך פי עשרה תאים של מיקרואורגניזמים מאשר תאים אנושיים, אך כיום ההערכות נוטות ליחס של כ-3:1 ואפילו 1:1. למרות זאת המסה של המיקרוביוטה מהווה רק 1-3% ממשקלו של האדם, בערך 1,400 גרם. מחקרים החל מ-1990 מצאו שקיים יחס סימביוזי הדוק בין המיקרוביוטה והגוף. ניתן להתייחס למיקרוביוטה כ"איבר נוסף" השולט באופן עצמאי על חלק מהתהליכים בגוף כגון המערכת החיסונית. למיקרוביוטה תפקיד חשוב בלחימה במחלות אוטואימוניות כגון סוכרת, דלקת מפרקים שיגרונית, טרשת נפוצה, דאבת וכנראה גם סרטן. מחקרים אחרים בזבובים הראו שהמיקרוביוטה יכולה להשפיע על העדפה מינית, קולינרית או מצב הרוח של המארח[דרוש מקור].

הפלורה הטבעית - כינוי לנוכחות הטבעית של חיידקים (בדרך סימביוטיים) הנמצא באיבר מסוים, למשל : עור, מעיים, נרתיק. הם מהווים תפקיד חשוב בעיכול המזון, ובהגנה מפני חדירת ושגשוג פתוגנים[1].

מפת הפלורה הטבעית על פני העור

חלק מהמיקרוביוטה הוא ה-Human virome(אנ'), היינו כלל הנגיפים שבאדם. ההערכות הן כי קיימים 10 וירוסים על כל בקטריה, ובסדר גודל של כמה מאות טריליונים[2][3] .

המגוון הגנטי של המיקרוביום הוא רב, הנקרא "הגנום השני", ושל המאכסן נקרא "הגנום הראשון", יחדיו הם מהווים "הולוביום"[4][5].

המיקרוביוטה של מערכת העיכולעריכה

המיקרוביוטה של מערכת העיכול היא קהילה מורכבת של מיקרואורגניזמים שחיים בדרכי העיכול של בני אדם ובעלי חיים נוספים[6]. במערכת העיכול האנושית, המיקרוביוטה כוללת את המספר הרב ביותר ואת מגוון הסוגים הרחב ביותר של חיידקים בהשוואה לשאר חלקי הגוף[7].

נמצא מתאם בין חוסר ויסות של המיקרוביוטה במערכת העיכול האנושית לבין אירועי דלקת גופניים ובעיות במערכת החיסון[8][7]. מגוון רחב יותר של סוגי מיקרוביוטה נמצא במתאם עם בריאות טובה יותר ואילו מגוון מצומצם של סוגי מיקרוביוטה נמצא במתאם עם מגוון של מחלות[9].

הרכב המיקרוביוטה במערכת העיכול של האדם משתנה לאורך זמן, כתוצאה משינויים בתזונה ובמצבו הבריאותי[8][7]. טרם הובהר האם השינויים במיקרוביוטה של מערכת העיכול מתרחשים כתוצאה ממחלות, גורמים למחלות, או שניהם.

ציר המיקרוביוטה-מערכת העיכול-מוחעריכה

  ערך מורחב – ציר המיקרוביוטה-מערכת העיכול-מוח

ציר מערכת העיכול-מוח הוא ציר של תקשורת דו-צדדית, ביוכימית בין מערכת העיכול ומערכת העצבים המרכזית[10]. ציר זה חשוב לשמירה על הומאוסטזיס וכולל את מערכת העצבים המרכזית, המערכת הנוירו-אנדוקרינית, המערכת הנוירו-חיסונית ומערכת העצבים האוטונומית, כולל מערכת העצבים האנטרית (ENS) ועצב הואגוס[11][10]. המונח ציר המיקרוביוטה-מערכת העיכול-מוח משמש לתיאור תפקידה של המיקרוביוטה במערכת העיכול כחלק ממערכת היחסים שבין מערכת העיכול והמוח[12][11][10].  קיימים מסלולים מרובים, ישירים ועקיפים, שדרכם המיקרוביוטה במערכת העיכול יכולה לווסת את הציר מערכת העיכול-מוח. אלה כוללים מסלולים אנדוקריניים (קורטיזול), חיסוניים (ציטוקינים) ועצביים (עצב הואגוס ומערכת העצבים האנטרית)[13]. המוח מצידו מגייס מנגנונים אלה כדי להשפיע על הרכב המיקרוביוטה במערכת העיכול, למשל בתנאים של לחץ.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיקרוביוטה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ https://telem.openu.ac.il/courses/c20237/mybacteria-g.htm
  2. ^ https://www.sciencedirect.com/topics/immunology-and-microbiology/human-virome
  3. ^ https://www.inverse.com/article/49747-what-is-the-human-virome
  4. ^ סמדר רייספלדהאם אנחנו עוזרים לזולת רק כי החיידקים מפתים אותנו לעשות זאת?, באתר הארץ, 23 בינואר 2019
  5. ^ סמדר רייספלדאמור לי מי החיידקים שלך ואומר לך מי אתה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2016
  6. ^ Saxena, R.; Sharma, V.K, A Metagenomic Insight Into the Human Microbiome: Its Implications in Health and Disease, Medical and Health Genomics doi: 10.1016/B978-0-12-420196-5.00009-5
  7. ^ 1 2 3 Quigley, EM, Gut bacteria in health and disease, Gastroenterol Hepatol
  8. ^ 1 2 Shen, S; Wong, CH, Bugging inflammation: role of the gut microbiota, Clin Transl Immunology doi: 10.1038/cti.2016.12
  9. ^ Sharon, G.; Sampson, T.R.; Geschwind, D.H.; Mazmanian, S. K., The central nervous system and the gut microbiome, Cell doi: 10.1016/j.cell.2016.10.027
  10. ^ 1 2 3 1. Wang, Y; Kasper, LH, The role of microbiome in central nervous system disorders, Brain Behav Immun doi: 10.1016/j.bbi.2013.12.015
  11. ^ 1 2 Dinan, T.G; Cryan, The impact of gut microbiota on brain and behavior: implications for psychiatry, Curr Opin Clin Nutr Metab Care doi: 10.1097/MCO.0000000000000221
  12. ^ Mayer, EA; Knight, R; Mazmanian, SK; et al, "Gut microbes and the brain: paradigm shift in neuroscience, J Neurosci doi: 10.1523/JNEUROSCI.3299-14.2014
  13. ^ Cryan, J.F.; Dinan, T. G., Mind-altering microorganisms: the impact of the gut microbiota on brain and behavior, Nature reviews neuroscience doi: 10.1038/nrn3346

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.