מיקרו-היסטוריה

מתודה היסטוריוגרפית מודרנית לפיה חוקרים תקופה על בסיס תולדותיו של פרט יחיד ("גיבור")
(הופנה מהדף מיקרו היסטוריה)

מיקרו-היסטוריה היא מתודה בחקר ההיסטוריה, שהתפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים כסוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני (משפטי, בדרך כלל) אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים.

פניו של אצי - שחזור אפשרי. אצי הוא אחד ממושאי המיקרו-היסטוריה המפורסמים בעולם

ייחודה של המיקרו-היסטוריה היא בכתיבת ההיסטוריה דרך ראייה "מלמטה", דרך ראיית הפרטים הקטנים של חיי היום-יום. בחקר ההיסטוריה האנושית, עד שנות השבעים של המאה העשרים, היה מקובל לתאר מגמות ותהליכים. על חייו של האדם הפרטי היה ניתן ללמוד רק מתיאור חייהם של האליטות העשירות והמכובדות. לפני עליית זרם המיקרו-היסטוריה לא נסקרו לפרטיהם פשוטי העם, האנשים קשיי היום שעבדו לרוב מבוקר עד ערב ודאגו למחייתם. במהלך רוב שנות ההיסטוריה האנושית לא ידעו רובם קרוא וכתוב, וחייהם הספציפיים לרוב לא הותירו חותם בספרי ההיסטוריה.

דיגום והפקה של DNA מאפשרים להתחקות אחר מאפיינים גנטיים, ומהם להשליך על פנוטיפים (מראה, מחלות וכו') שהיו לשרידי אדם שנמצאו. עם השנים הטכניקות השתכללו, וניתן להפיק יותר DNA משרידים עתיקים יותר. מחקר שפורסם ב-Nature ב-2023 הראה הצלחה של מיצוי DNA משרידי אישה בסיביר שנאספו מתליון שלבשה[1][2].

דוגמאות למחקרים[3] עריכה

חלק מהמחקר המיקרו-היסטורי מתמקד בהזדמנויות בהן מתגלה גופת אדם או שלד אדם יחידי באתר, או מסמכים רבים שנמצאו ליד גופה. הסביבה בה הוא נמצא, החפצים שעליו ותיארוכם עוזרים לשפוך אור על מאפיינים שונים, לא רק של אותו אדם, אלא אף על התקופה בכללותה שבה חי.

חוקרים בתחום עריכה

קרלו גינצבורג נחשב לאחד מראשוני זרם ה"מיקרו-היסטוריה", עם פרסום ספריו "היסטוריה, רטוריקה, הוכחה", והגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה (הוצאת כרמל 2005).

היסטוריונים נוספים שעסקו בתחום הם נטלי זימון דייוויס, בספרה שובו של מרטין גר (הוצאת חרגול, תל אביב, 2001), עמנואל לה רואה לדורי בספרו "מונטיו" Montaillou, village occitan ‏ (1975) וג'ודית ק. בראון בספרה מעשים מגונים: חייה של נזירה לסבית בימי הרנסאנס מאיטליה (הוצאת חרגול, תל אביב, 2002).

בין החוקרים בישראל שהתמחו במיקרו-היסטוריה נמצאת פרופסור יעל עצמון, מהאוניברסיטה העברית, שעסקה במחקריה בהיסטוריה של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל מנקודת מבט מתודולוגית של מיקרו-היסטוריה.

גם את ספרה של פרופסור חוה טורניאנסקי, כלת פרס ביאליק, שתרגמה מיידיש בעיבוד מחודש את זיכרונותיה של גליקל מהמלין, ניתן לראות כשייך לסוגה המיקרו-היסטורית, וכן ספרה של יעל בוכמן "פאשות, פלחים ופיראטים" העוסק באורחות החיים בא"י בתקופה שבין המאה ה-16 למאה ה-18.

ראו גם עריכה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Ancient woman’s DNA recovered from a 20,000-year-old pendant, Nature, 2023-05-03 doi: 10.1038/d41586-023-01342-0
  2. ^ Max Planck Institute for Evolutionary Anthropology, Ancient Woman’s DNA Recovered From 20,000-Year-Old Deer Tooth Pendant, SciTechDaily, ‏2023-05-07 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^   חי אשכנזי, להכיר אדם שחי לפני אלפי שנים, עד לפרטים האינטימיים ביותר. עכשיו זה אפשרי, באתר הארץ, 27 ביולי 2022
  4. ^ Babatha's Orchard : The Yadin Papyri And An Ancient Jewish Family Tale Retold [PDF [6843o5fh8lu0]], vdoc.pub (באנגלית)
  5. ^   ניר חסון, שובו של הלוחם מיריחו, באתר הארץ, 11 במאי 2013
  6. ^ מערת הלוחם - מכלול קבורה בן 6000 שנה במדבר יהודה באתר רשות העתיקות