פתיחת התפריט הראשי

מירון אוריאל

מתרגם ישראלי
איור של מירון אוריאל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מירון אוּריאל (אוקסנברג) (15 ביוני 193513 במאי 2006) היה סופר, מתרגם, עיתונאי ועורך ישראלי. עיקר כתיבתו היה עשרות פרסומים של ספרות קלה, תחת שמות עט רבים. כמו כן פרסם מספר ספרי עיון בשמו.

ביוגרפיהעריכה

מירון אוריאל נולד באביב 1935, בן יחיד לשחקן התיאטרון יוסף אוקסנברג. שירת בצה"ל כצפן בחיל הקשר ובתפקיד זה השתתף במלחמת סיני.

פרסם ספרים בשמות עט:

  • ספרי גנגסטרים ומערבונים (ובהם הסדרות "בוק ג'ונס", "מרשל שיפינג" ו"אף בי איי") בשם העט "ארצ'י ברמן" (או "ארצ'יבלד ג. ברמן"), וסדרת "תום מיקס" בשם העט "קלייד מורטון".
  • סדרת "גיבורי ישראל" ובה סיפורים לילדים על גיבורי התנ"ך וההיסטוריה היהודית בשם העט "ליאור עשת".
  • חוברות "טרזן" בהוצאת "הפיל", שגיבורן נלקח מספרי "טרזן" מאת אדגר רייז בורואוז.
  • סדרות על נערות ישראליות: "סמדר", "רחל" ו"שולמית".
  • סדרת ספרי "סטאלג" בשמות העט "ויקטור בולדר", "קים רוקמן", "מדלין רושמון", "קולונל מרטין רוזנברג" ועוד.

תרגם ספרים רבים לעברית, בהם תרגום מאנגלית של ספרים מאת איאן פלמינג, אליסטר מקלין, אגתה כריסטי, ארל סטנלי גרדנר, פיטר צ'ייני, סומרסט מוהם, הרולד רובינס ואחרים ותרגום מצרפתית של ספרים מאת אונורה דה בלזק, גי דה מופסן ורומן גארי.

בסוף שנות ה-60 הצטרף למערכת השבועון "לאשה", ובמשך שנים רבות היה סגן עורך שם.

אוריאל נפטר ב-2006, סמוך למלאת לו 71. נקבר בבית העלמין ירקון.[1]
הותיר את אשתו, מרים אוריאל (מדריכה לילדים במצפה הכוכבים בגבעתיים[2]), ושני ילדים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה