מירית שם אור
מירית שם-אור (נולדה ב-23 באפריל 1945) היא פזמונאית וסופרת ישראלית, אשר כתבה עשרות להיטים במוזיקה הישראלית. זוכת פרס אקו"ם על מפעל חיים לשנת 2020[1].
_(cropped).jpg) | |
| מירית שם אור, 1986 | |
| לידה |
23 באפריל 1945 (בת 79) תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| שם לידה |
מרים שמייביץ' |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפה מועדפת |
עברית |
| בן או בת זוג |
צביקה פיק (העשור של 1970–1995) |
| צאצאים |
שרונה פיק, דניאלה פיק |
| פרסים והוקרה |
פרס אקו"ם (2020) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשם-אור נולדה בחיפה בשם מרים שמייביץ', ובגיל שנה עברה עם משפחתה לתל אביב. היא בתה של הסופרת והעיתונאית אורה שם-אור והאדריכל ארי שם-אור, אחותם של יובל ויונתן שם אור ודודתם של השחקנית תמר שם אור והעיתונאי בר שם-אור.
בגיל 10 ניצלה מטביעה בים, מה שהותיר לה זיכרון טראומתי.
בגיל 14, הייתה בחבורת אסקימו לימון המקורית, יחד עם בועז דוידזון.
למדה בתיכון עירוני ה' וסיימה את לימודיה בגיל 17, אחרי שהוקפצה כיתה. למדה באוניברסיטה העברית, ולא שירתה בצה"ל, בעקבות החלטת הצבא לשחרר את כל הנשים בנות המחזור שלה משירות.
בשנים 1969–1971 שימשה כתבת בתחום התיאטרון ואמנויות הבמה בעיתון "דבר"[2], ומשנת 1979, למשך כ-5 שנים וכפרילנסרית, כתבה את הטור הקבוע "מי שבא" בעיתון "מעריב", לצד יהונתן גפן.
ב-2 במאי 2002, העלה תיאטרון הבימה את המחזמר "מרי לו" שנכתב על ידי דן אלמגור וסטיבן דקסטר על בסיס סיפור שכתבה על עצמה, לעדותה[3]. ההפקה, אף יצאה למופעים בארצות הברית[4], וב-2016, הועלתה הפקה נוספת[5].
בשנת 2003, כתבה את שיר הפתיחה לטלנובלה הישראלית "משחק החיים", וכמו כן כתבה את מילות השיר הראשון של אוקראינה באירוויזיון, "Hasta la Vista", שהגיע למקום ה-14.
בשנת 2004, כתבה את השיר "רק אתה", הנכלל ב"חגיגה", אלבומה ה-12 של שרית חדד.
בשנת 2010, הועלה באולם נגה ביפו המחזמר "האגם", אותו כתבה על פי "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי. באותה שנה, השתתפה גם בפאנל התוכנית "להיות שם עם אלירז", בהנחייתו של אלירז שדה, התוכנית שליוותה את חדר החזרות של התוכנית "כוכב נולד" בעונתה השמינית.
משנת 2011, מכהנת כחברת הדירקטוריון של אקו"ם. כמו כן, לקחה חלק בפאנל השופטים בתוכנית "היכל התהילה" 2011.
באוקטובר 2021 עלה באוף ברודוויי בניו יורק, המחזמר Swan Lake Rock Opera, שיצרה עם שרונה בתה ועם צדי צרפתי, על בסיס המוזיקה של אגם הברבורים.
חיים אישיים
עריכהבשנות ה-70 נישאה שם-אור לזמר והמלחין צביקה פיק, וכתבה את מילות השירים של רוב להיטיו. הם הורים לשלושה: בן אחד, בנלי, ושתי בנות, דניאלה ושרונה, שהרכיבו את הצמד המוזיקלי "האחיות פיק". פיק ושם-אור התגרשו בשנת 1995. היא חותנתו של קוונטין טרנטינו מנישואיו לבתה דניאלה.
מבחר מלהיטיה
עריכהשם-אור כתבה שירים רבים שהפכו ללהיטים, מרביתם בהלחנתו של צביקה פיק, בהם: "בין האצבעות" (רותי נבון), שהיה גם שירה הראשון שהגיע למצעדים השנתיים, "לגור איתו" (ריקי גל); "חלומות מתגשמים" שהיה שיר הנושא של "כוכב נולד" בעונתו השלישית; "שיר מתוק על אהבה" (אביבה הד), "הלב" ("זה לילה סתווי") (מאיה בוסקילה), שהגיע למקום השני במצעד העברי השנתי של רשת ג' לשנת 2004 ולשישי של גלגלצ; "השיר הזה", "שוב הגשם", "זאת אהבה" (האחיות פיק); "דם חם" (שרי); "אלף נשיקות" (יהורם גאון); "שולה" (ניסים גרמה) וכן שירים רבים בביצועו של פיק: "מרי לו", "אהבה בסוף הקיץ", "הרקדן האוטומטי", "מוזיקה" ("מעלה מעלה") ועוד.
ספריה
עריכה- כולם, תל אביב: א"ל הוצאה מיוחדת, 1975
- תמר-הינדי, תל אביב: ביתן, תשמ"ז 1987
- חברות טובות, תל אביב: תמוז-מודן, 1994
- הצתה מאוחרת, רמת השרון: אשלי, 1998
- כתם שחור, רמת השרון: רוטשילד, 1999
- טעם החיים, תל אביב: רוטשילד, 2000 (איוריו של גוסטב דורה)
הישגים ופרסים
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- בתיה ברק-ורבין, ההגדה לבית פיק. במחנה, גל' 33 (13 במאי 1987), עמ' 22–23
- אביבה שבי, דאלאס ברישון. ידיעות אחרונות, זמנים מודרניים, 8 באפריל 1987, עמ' 7, 23
- דגנית בורובסקי, ספר מאד רגיש. מעריב, ספרות, כ' בניסן תשנ"ה, 20 באפריל 1995, עמ' 37
- אריאנה מלמד. הנייר לא סובל. העיר, כ"ג בחשון תשנ"ה, 28 באוקטובר 1994, עמ' 73
- גילה מצא למפל, מירית לו. מעריב, נשים, כ"ב בטבת תשנ"ה, 25 בדצמבר 1994, עמ' 6–7 (ריאיון עם מירית שם-אור לרגל צאתו לאור של ספרה)
- אביטל כהן, הורמון התשוקה נשאר רדום. מלאבס (מקומון), שבועון פתח-תקווה, כ"ג בתמוז תשנ"ח, 17 ביולי 1998, עמ' 76
- רוני לנגרמן, הצתה מיותרת. הד הקריות, ב' בתמוז תשנ"ח, 26 ביוני 1998, עמ' 66
- שהם סמיט, רומן נוירומנטי והנועזים המתיזים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 320 (כ"ח בניסן תשנ"ט, 14 באפריל 1999), עמ' 10
- רותי קדוש, מרי לו לא גרה כאן יותר. מעריב, סגנון, 27 במאי 1998, עמ' 14–15
- אלי שי, מיליונרית במצוקה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ג בתמוז תשנ"ח, 17 ביולי 1998, עמ' 28
קישורים חיצוניים
עריכה
- מירית שם אור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מירית שם אור, באתר שירונט
מירית שם אור, באתר MusicBrainz (באנגלית)- מירית שם אור, דף שער בספרייה הלאומית
- מירית שם אור, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- מירית שם אור, בארכיון הבימה
- מירית שם-אור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- תמר אבידר, נקודת הפיק, באתר nrg, 22 במאי 2002
- רשימת הפרסומים של מירית שם אור, בקטלוג הספרייה הלאומית
- נערת נובמבר, "העולם הזה", גיליון 1316 מ-28 בנובמבר 1962, עמוד 13
- מירית שם-אור, אליל הנוער המתבגר, דבר, 1 באוגוסט 1969
- מירית שם-אור, משפט חוזר לרוזנברגים, דבר, 22 באוגוסט 1969
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ פרסי אקו"ם: אתי אנקרי ומירית שם אור יקבלו פרס מפעל חיים, שיר השנה - "מסיבה", באתר וואלה, 20 ביולי 2021
- ^ כתבות לדוגמה: מירית שם אור, קטשופ עם כל דבר, דבר, 16 במאי 1969, המשך
מירית שם אור, לא לעשות גורקי "מודרני", דבר, 5 בנובמבר 1970; מירית שם אור, בכורת השבוע: "בשפל", דבר, 26 בנובמבר 1970 - ^ 1 2 3 רז שכניק, "כשרציתי לכתוב לצביקה שירים, ולבטא את עצמי, נתתי לו לספר עליי בעצם. 'מרי לו' זו אני", ידיעות אחרונות, 7 ימים, גיליון 3002, 23/07/2021, עמ' 20
- ^ ציפי שוחט, "מרי לו" להופעות בארצות הברית, הארץ, 17 בינואר 2004
- ^ "מרי לו": הפקה מעוררת השראה, באתר הארץ, 24 במרץ 2016
- ^ פרסי אקו"ם: חנן בן ארי "מחבר השנה" עם השיר המושמע ביותר; מפעל חיים למירית שם אור ואתי אנקרי, באתר ynet, 20 ביולי 2021