מישה סגל

**מישה סגל**
	מישה סגל, 1969
לידה	26 בדצמבר 1943 (בן 80); חיפה, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות	ישראל, ארצות הברית
	www.mishasegal.com
	פרופיל ב-IMDb

מישה סגל (באנגלית: Misha Segal; נולד ב-26 בדצמבר 1943) הוא מוזיקאי סרטים ומפיק מוזיקלי ישראלי-אמריקאי.

ביוגרפיה

סגל נולד בשנת 1943 בחיפה. אביו היה שופט איגרוף וחובב ג'אז, ידיד של לואי ארמסטרונג, וכך שמע סגל לעיתים קרובות מוזיקת ג'אז בילדותו. מגיל 17 ניגן בסקסופון.

לאחר שירותו בצה"ל בתזמורת חיל האוויר, קיבל את הפסנתר הראשון שלו.

למד מוזיקה אצל פאול בן-חיים, נעם שריף ויצחק סדאי, ולימודי קולנוע ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. השתלם אצל המלחין דיטר שיינבך (גר') בבוכום בגרמניה,^[1] למד הלחנה וניצוח בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון ולאחר מכן למד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון.

בתחילה היה סגל מושפע מאוד מג'אז, ומאמנים כגון אלטון ג'ון והחיפושיות. בחמש השנים הראשונות לפעילותו (1968–1973) ניסה לנתב את ההשפעות האלו ולעצב באמצעותן את המוזיקה שכתב באותה תקופה לסרטים ומחזות בישראל. ב-1969 הוא היה שותף ליצירת אלבומו של אריק איינשטיין, "פוזי" – הוא הלחין ועיבד בו ארבעה שירים ואף כתב את העיבוד המוזיקלי לשיר "פראג", כולל העיבוד התזמורתי שבו בוצע השיר לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון 1969^[1]. בתקופה זו יצר להיטים רבים שהשפיעו על התרבות הישראלית של אותה תקופה, בהם "עד סוף הקיץ" ו"יליד הארץ" למילים של אהוד מנור. יצירותיו הכמו-קלאסיות בוצעו גם על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והאנסמבל הקאמרי הישראלי. חלק מפעילותו פעל במסגרת "שלישיית מישה סגל", לצד יוסי מנחם ואיתן גדרון. ב-1969 היה המעבד המוזיקלי ונגן הקלידים באלבום המצליח של להקת "השלושרים". סגל הלחין את המילים של רחל שפירא בשיר "קולות" והשיר "מנסה לשמור על קשר", שכתב אהוד מנור, שאת שניהם ביצעה חוה אלברשטיין. סגל הלחין גם את שירו של נתן זך "ציפור שנייה" שהתפרסם בביצוען של סוזן ופרן וזכה לביצועים נוספים^[2].

ב-1971 כתב את המוזיקה לגרסה עברית של המחזה פר גינט שעלתה בתיאטרון הבימה^[3] ואת המוזיקה לסרט חסמבה ונערי ההפקר.^[4] ב-1972 כתב את המוזיקה לסרט ז'אקו והיצאניות. הוא גם כתה והלחין את פסקול הסרט של בילבי.^[^{דרוש מקור]}

לאחר שסיים את לימודיו במכללת ברקלי למוזיקה ב-1976,^[5] נשאר סגל בארצות הברית, גר בניו יורק ועסק בהלחנה, עיבוד והפקה מוזיקליים לאמנים לותר ואנדרוס, מיינרד פרגוסון, ננסי וילסון, פיליס היימן, דייב גרוסין ואחרים. באותן השנים היה לסגל חוזה עם חברת RCA רקורדס, אך ב-1979 החוזה לא חודש. סגל סיפר לעיתון "חדשות" כי באותה העת הצטרף לסיינטולוגיה, לאחר שנקלע למשבר^[6].

ב-1987 כתב את המוזיקה לסרט החולמים של אורי ברבש.

ב-1981 עבר ללוס אנג'לס. שם הוא הלחין וניצח בסגנונות שונים עבור סרטים רבים, בהם "ההרפתקאות החדשות של בילבי" (1988) ופנטום האופרה" (1989)^[7] ועבור תוכניות טלוויזיה. בעבור מוזיקה שכתב לסדרת טלוויזיה של רשת ABC זכה בפרס אמי ב-1984^[8]. באותה שנה גם חתם על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים מוטאון^[9].

במקביל לעבודתו בארצות הברית, המשיך לעבוד גם עם מוזיקאים בישראל. בשנת 1982 הפיק את האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין^[10]. בשנת 1984 הלחין את רוב שירי אלבום הבכורה של הראלה בר "קטיפה"^[11]. בשנת 1989 הלחין שיר באלבום בראשית של גלי עטרי. ב-2008 היה מועמד לפרס אופיר הישראלי בקטגוריית המלחין הטוב ביותר על כתיבת המוזיקה לסרט הישראלי "סוף שבוע בתל אביב". באותה שנה חיבר את המוזיקה לסרטו של אורי ברבש "אביב 41".

סגל הוציא כמה תקליטים בסגנון ג'אז-רוק אינסטרומנטלי. בתקליט הראשון שלו, "זמבוקה" (1991), קיבל תגובות טובות מקווינסי ג'ונס ובוב ג'יימס, וניגנו בו גם צ'יק קוריאה ופרדי האבארד^[12]. ב-1996 יצא אלבומו "מחובר ללא צפוי".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מישה סגל בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מישה סגל
מישה סגל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מישה סגל, באתר שירונט
מישה סגל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מישה סגל, באתר Discogs (באנגלית)
מישה סגל, דף שער בספרייה הלאומית
מישה סגל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
מישה סגל, בארכיון הבימה
מישה סגל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ניר נתן, מאלברשטיין לדיסני, באתר ynet, 3 בפברואר 2009
יעקב בר-און, ‏אחרי עבודה עם אריק איינשטיין ו-43 שנים בגלות, מישה סגל חוזר, באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2017
מישה סגל, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, אוקטובר 2017
מישה סגל באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן

הערות שוליים

^ ¹ ² מלחין הגל החדש, "העולם הזה", גיליון 1678, 26 באוקטובר 1969, עמ' 16
^ הצמד "סוזאן ופראן" מתאחד, באתר הארץ, 15 במאי 2003
איתמר זהר, אסתר עופרים ויוני רכטר מרימים את השיר של נתן זך לגבהים חדשים, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2020
^ מישה סגל - אחרי הביטלס, מעריב, 15 בנובמבר 1970
גדעון עפרת, פר גינט של תשוקות ומסכות, למרחב, 3 במרץ 1971
^ האיש עם מזוודת הפלאים, מעריב, 17 בספטמבר 1971
^ שרגא הר גיל, מה חדש? - שביבים, מעריב, 6 ביוני 1976
^ גיורא פרבר, רחוק, זאת אומרת, קרוב, חדשות, 31 במרץ 1988
^ מאיר שניצר, סטייק נא, חדשות, 7 במרץ 1990
^ חיים נגיד, פרם "אמי" למישה סגל, מעריב, 4 ביולי 1984
^ יוסי חרסונסקי, ההוזה המפתה של מישה סגל, מעריב, 3 בינואר 1984
^ איתמר זהר, בחזרה אל האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין, באתר הארץ, 19 ביולי 2017
^ גידי אביבי, ביקורת - פופ - צעד קטן לאנושות, כותרת ראשית, 28 בנובמבר 1984
^ יואב בירנברג, קוונסי ג'ונס ממליץ, חדשות, 2 בינואר 1992

[העולם_הזה-1] ¹ ² מלחין הגל החדש, "העולם הזה", גיליון 1678, 26 באוקטובר 1969, עמ' 16

[2] הצמד "סוזאן ופראן" מתאחד, באתר הארץ, 15 במאי 2003
איתמר זהר, אסתר עופרים ויוני רכטר מרימים את השיר של נתן זך לגבהים חדשים, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2020

[3] מישה סגל - אחרי הביטלס, מעריב, 15 בנובמבר 1970
גדעון עפרת, פר גינט של תשוקות ומסכות, למרחב, 3 במרץ 1971

[4] האיש עם מזוודת הפלאים, מעריב, 17 בספטמבר 1971

[5] שרגא הר גיל, מה חדש? - שביבים, מעריב, 6 ביוני 1976

[6] גיורא פרבר, רחוק, זאת אומרת, קרוב, חדשות, 31 במרץ 1988

[7] מאיר שניצר, סטייק נא, חדשות, 7 במרץ 1990

[8] חיים נגיד, פרם "אמי" למישה סגל, מעריב, 4 ביולי 1984

[9] יוסי חרסונסקי, ההוזה המפתה של מישה סגל, מעריב, 3 בינואר 1984

[10] איתמר זהר, בחזרה אל האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין, באתר הארץ, 19 ביולי 2017

[11] גידי אביבי, ביקורת - פופ - צעד קטן לאנושות, כותרת ראשית, 28 בנובמבר 1984

[12] יואב בירנברג, קוונסי ג'ונס ממליץ, חדשות, 2 בינואר 1992

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]


מישה סגל, 1969
לידה	26 בדצמבר 1943 (בן 80) חיפה, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות	ישראל, ארצות הברית
www.mishasegal.com
פרופיל ב-IMDb