ויקיפדיה

מישל לגראן

מלחין צרפתי

מישל לגראן (בצרפתית: Michel Legrand; ‏24 בפברואר 1932 – 26 בינואר 2019) היה מלחין, מעבד, מנצח ופסנתרן צרפתי. כתב את המוזיקה לסרטים "העלמות מרושפור", "מטריות שרבורג", "מעבר לחצות", ולסדרות מזיכיון "היה היה": "החלל", "החיים", "ממציאים" ו"מגלי ארצות". חיבר יותר מ-200 פרטיטורות לסרטי קולנוע וטלוויזיה וכמה מחזות זמר.

מישל לגראן
Michel Legrand
Michel Legrand Cabourg 2015.jpg
לידה 24 בפברואר 1932
הרובע העשרים של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 2019 (בגיל 86)
ניי-סיר-סן, או-דה-סן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Michel Jean Legrand עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1952–2019 (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה רקורדס, פיליפס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Catherine Michel (2013)
Macha Méril (18 בספטמבר 2014–26 בינואר 2019)
Lyam Baudry
Anais
Laly
Philippine
מליסה
Margaux עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Eugénie Angot עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מישל לגראן ב-2008

זכה בשלושה פרסי אוסקר (מתוך 13 מועמדויות) וחמישה פרסי גראמי והיה מועמד לפרס אמי.

ביוגרפיהעריכה

לגראן, נולד בפריז, צרפת. היה בן 22 כשאלבומו הראשון, I Love Paris, היה לאחד האלבומים האינסטרומנטליים הנמכרים ביותר שיצאו בזמן מן הזמנים. היה פסנתרן וירטואוז, ג'אז וקלאסי, מעבד מוכשר ומנצח מצליח, שהופיע עם תזמורות בכל העולם.

בראשית שנות ה-50 היה אחד האירופאים הראשונים שעבדו עם נגני הג'אז החדשניים דיזי גילספי, מיילס דייוויס, ג'ון קולטריין, סטן גץ וביל אוונס.

במהלך תקופות שונות של עבודה יוצרת, ניצח על תזמורות בסנקט פטרבורג, ונקובר, מונטריאול, אטלנטה ודנוור. הוא הקליט יותר מ-100 אלבומים עם כוכבי מוזיקה בינלאומיים בסוגות שונות, מן הג'אז ועד המוזיקה הקלאסית. בין השאר עבד עם הזמרים פרנק סינטרה, שרה ווהן, ג'ק ג'ונס, רג'ינה ולאסקז, אלה פיצג'רלד, פרי קומו, קירי טה קאנאווה, ג'וני מאתיס וברברה סטרייסנד.

אחותו, כריסטיאן לגראן, הייתה חברה בסווינגל סינגרס.

בשנת 2014 ביקר בישראל וערך קונצרט בהיכל התרבות.[1]

נפטר בפריז ב-26 בינואר 2019.

מוזיקה לסרטיםעריכה

לגראן מוכר ביותר כמלחין חדשני לסרטים, שחיבר מוזיקה ליותר מ-200 סרטים, משל הבמאים ז'ן לוק גודאר, ריצ'רד ברוקס, ג'וזף לוסי (לסרט המקשר), ג'ון סטרג'ס (תחנת זברה אינה עונה), קלוד ללוש, קלינט איסטווד ורבים אחרים. אחרי ששיריו הופיעו בסרטיו של ז'אק דמי, "מטריות שרבורג" ו"העלמות מרושפור", יצאו ללגראן מוניטין בעולם כולו. "מטריות שרבורג" היה סרט מוזיקלי מושר מראשית ועד אחרית, כולל הדיאלוגים, תפיסה מהפכנית שהקנתה לו למעשה צביון של אופרה מצולמת.

הוליווד לא איחרה לגלות עניין בלגראן בעקבות "מטריות שרבורג" והמטירה עליו הזמנות לחבר מוזיקה לסרטים. הוא החל לעבוד עם הוליווד והמשיך בכך שנים רבות. חילק את זמנו בין ארצות הברית לצרפת.

פרסיםעריכה

לגראן זכה בשלושה פרסי אוסקר (מתוך 13 מועמדויות) ובחמישה פרסי גראמי, והיה מועמד לפרס אמי. להלן חלק מן הפרסים והמועמדויות שהוענקו ליצירותיו של לגראן:

מועמדויות לפרס האקדמיהעריכה

  • פרטיטורה מקורית בעיקרה: "מטריות שרבורג" (1965)
  • פרטיטורה מקורית לסרט קולנוע שאינו מחזמר: "פרשת תומאס קראון" (1968)
  • פרטיטורה לסרט מוזיקלי, מקור או עיבוד: "העלמות מרושפור" (1968)
  • פרטיטורה דרמטית מקורית: "הקיץ של 42'" (1971) (זכה)
  • פרטיטורת שירים מקורית או מעובדת: "ינטל" (1983)

שיר מקורי:

  • "אחכה לך" מתוך "מטריות שרבורג" (1965)
  • "The Windmills of Your Mind" (זכה) מתוך "פרשת תומאס קראון" (1968)
  • "What Are You Doing the Rest of Your Life?" מתוך "הסוף המאושר" (1969)
  • "קטעי חלומות" מתוך Pieces of Dreams משנת (1970)
  • "How do You Keep the Music Playing?" מתוך "חברות טובות" (1982)
  • "Papa, Can You Hear Me?" ו"The Way He Makes Me Feel" שניהם מתוך "ינטל"

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מישל לגראן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מישל לגראן, ניגן כאן!, באתר חרסונסקי מיוסיק


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מישל_לגראן&oldid=35565050"