מישל פלאטיני

כדורגלן צרפתי

מישל פרנסואה פלאטיניצרפתית: Michel François Platini; נולד ב-21 ביוני 1955) הוא כדורגלן עבר צרפתי הנחשב לאחד מהקשרים הטובים בכל הזמנים. שימש כנשיא אופ"א בין 2007 ל-2015.

מישל פלאטיני
Michel Platini
Michel Platini 2010.jpg
פלאטיני, 2010
מידע אישי
לידה 21 ביוני 1955 (בן 65)
ז'ואף שבצרפת
שם מלא מישל פרנסואה פלאטיני
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1966–1972 איי אס ז'ואף
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1972–1979
1979–1982
1982–1987
נאנסי
סנט אטיין
יובנטוס
181 (98)
104 (58)
147 (68)
נבחרת לאומית כשחקן
1976–1987 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 72 (41)
קבוצות כמאמן
1988–1992 נבחרת צרפת
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירה ככדורגלןעריכה

פלאטיני נולד ב-21 ביוני 1955 בז'ואף שבצרפת. אביו, אלדו פלאטיני, בן למהגרים איטלקיים, היה במשך תקופה ארוכה המנהל הספורטיבי של המועדון מהליגה הראשונה בצרפת נאנסי. בגיל 10 הצטרף לקבוצה מעיר הולדתו ז'ואף, שם התגלה כישרונו. בשנת 1972 בגיל 17 קיבל הזדמנות מהקבוצה נאנסי, שמנהליה הכניסו אותו לקבוצת המילואים.

פלאטיני מיהר לעשות רושם חיובי בקבוצתו החדשה נאנסי ולאחר כמה משחקים טובים שלו מעמדו בסגל הקבוצה גבר. במרץ 1974 ספג פציעה בידו וכתוצאה מכך החמיץ את שארית אותה עונה, בה נאנסי ירדה לליגה השנייה בצרפת. עונה אחר כך עלתה נאנסי בקלות לליגה הראשונה כשהיא זוכה בליגה השנייה. פלאטיני הפך לשחקן החשוב ביותר בקבוצה וכבש כמה שערים בבעיטות חופשיות, דבר שהיה למומחיות אצלו. לפני שטס עם נבחרתו לשחק במונדיאל 1978 שנערך בארגנטינה, הוא זכה בתואר הקבוצתי הראשון שלו, הגביע הצרפתי בו כבש את השער היחידי במשחק הגמר נגד ניס.

לאחר שסיים את חוזהו בנאנסי עבר פלאטיני לשחק בסיינט אטיין בשנת 1979 כשמטרתה היה לזכות עימו גביע אירופה לאלופות, דבר שהיה קרוב לקרות בעונת 1975/76 בו היא הגיעה לגמר אך הפסדיה בו לבאיירן מינכן. פלאטיני זכה עימה בליגה הצרפתית של 1981 והפסיד בשני המקרים של הגביע נגד באסטיה ופריס סן ז'רמן, נגדה היה משחקו האחרון בקבוצה בשנת 1982.

פלאטיני ירש ביובנטוס את החולצה מספר 10 מליאם בריידי שעזב את הקבוצה זמן קצר לפני כן. הרבה שחקנים ששיחקו בקבוצה זכו עם איטליה בגביע העולם של 1982 ולפלאטיני הייתה היכרות קשה עם הכדורגל האיטלקי, ואף היה קרוב לעזוב כבר בחורף של עונתו הראשונה. פלאטיני ושחקנה הפולני של יובנטוס זביגנייב בונייק קראו לשינוי הטקטיקה בקבוצה, דבר שהוביל לחצי עונה שנייה טובה בה יובנטוס הגיעה לגמר גביע אירופה לאלופות בו הפסידו להמבורג ולזכייה בגביע האיטלקי. בתום שנת 1983 זכה בכדור הזהב. עונה אחר כך הם זכו בליגה האיטלקית כשפלאטיני מוביל את טבלת השערים של החיגה עם 20 כיבושים, ובגביע המחזיקות הם גם כן זכו בו הוא בישל את השער הראשון במשחק לויניולה. בתום שנת 1984 זכה בכדור הזהב השני בקריירה שלו בשל הופעותיו ביובנטוס וביורו 1984 במדי נבחרת צרפת. בעונת 1984/85 הוביל פלאטיני את יובנטוס לתואר הכי גדול בו זכתה עד זמן זה, גביע אירופה לאלופות. הוא כבש עבורה שישה שערים באלופות והיה לעובד המצטיין של אותה עונה בצוותא עם טורביורן נילסן השוודי. במשחק הראשון של חצי הגמר בו יובנטוס פגשה את בורדו הצרפתית כבד פלאטיני את השער השלישי במשחק שנגמר בתוצאה 0–3. גמר גביע האלופות שנערך באצטדיון הייזל נגד ליברפול לא היה זכור לטובה לאחר העימות בין האוהדים האיטלקיים לאנגליים, בו מתו 39 איש ו-600 נוספים נפצעו. המשחק יצא לדרך באיחור של כמעט שעה וחצי מזמנו המקורי ויובנטוס ניצחה בסיום בתוצאה 0–1 כשפלאטיני כובש את שער הניצחון מפנדל מפוקפק. כמה ימים לאחר המשחק הוא ספג ביקורות על חוסר האיפוק שלו בזמן חגיגת השער, שלטענתו לא הוסבר לו באופן מלא את היקף האסון. בגמר הגביע הבין-יבשתי שהפגיש בין יובנטוס לג'וניורס ארגנטינאטוס כבש את שער הניצחון בדו-קרב בפנדלים ונבחר לאיש המשחק. בתום שנת 1985 זכה פלאטיני בכדור הזהב השלישי בקריירה שלו במדי יובנטוס וגם בשלישי ברציפות. בעונת 1985/86 הוא ויובנטוס זכו בליגה האיטלקית השנייה בקריירה שלו טעונה אחר כך הוא פרש מקריירת משחק.

פלאטיני היה קפטן נבחרת צרפת, זוכת טורניר יורו 1984, והיה מלך השערים של הטורניר כשכבש 9 שערים כולל שער בגמר נגד ספרד. הוא נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. פלאטיני הוא הכובש המצטיין בכל הזמנים במפעל הזה עם 9 שערים בצוותא עם כריסטיאנו רונאלדו.

ב-1988, בעקבות בקשה של אמיר כווית, שיחק פלאטיני משחק בודד בנבחרת כווית. פלאטיני שיחק 22 דקות, ולא הבקיע.

לאחר הפרישהעריכה

פלאטיני אימן את נבחרת צרפת בין השנים 1988–1992.

באולימפיאדת החורף של 1992 שהתקיימו בצרפת הדליק פלאטיני, יחד עם פרנסואה-סיריל גרנג את הלפיד האולימפי. כמו כן, שימש כראש הארגון המנהל של מונדיאל 1998 שנערך בצרפת.

בשנת 1998, במשאל פיפ"א שנערך לפני המונדיאל, נבחר פלאטיני בנבחרת החלומות של המאה. במרץ 2004 נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

בשנת 2007 נבחר להיות נשיאה של אופ"א.

פלאטיני ידוע בזכות חיבתו הרבה לישראל שאליה מגיע רבות לביקורים, ותרם רבות למאבק של ישראל להחזרת הביתיות בזמן שהמצב הביטחוני בארץ העמיד זאת בסימן שאלה. נחשב לחברו הטוב של כדורגלן העבר מרדכי שפיגלר.

ביולי 2015 הודיע פלאטיני על כוונתו להתמודד על תפקיד נשיא פיפ"א. ואולם, באוקטובר אותה שנה הושעה מכל פעילות למשך 90 יום על ידי ועדת האתיקה של פיפ"א, עקב חשדות לשחיתות. ב-21 בדצמבר 2015 החליטה ועדת האתיקה להרחיק את פלאטיני יחד עם נשיא פיפ"א ספ בלאטר מפעילות בענף הכדורגל למשך 8 שנים[1].

ב-18 ביוני 2019 נעצר פלאטיני בצרפת בחשד כי לקח שוחד בתמורה להענקת אירוח מונדיאל 2022 לקטאר[2].

תאריםעריכה

 
פלאטיני במדי יובנטוס, 1985
נבחרת צרפת
ננסי
סנט אטיין
יובנטוס
אישיים
  • כדור הזהב (3): 1983, 1984, 1985
  • השחקן הצרפתי של השנה (2): 1976, 1977
  • השחקן המצטיין באליפות אירופה: 1984
  • מלך השערים באליפות אירופה: 1984 (9 שערים)
  • הנבחרת המצטיינת באליפות אירופה: 1984

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שרון בורנשטיין, ‏פלאטיני וספ בלאטר הורחקו ל-8 שנים מכל פעילות בכדורגל, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2015
  2. ^ מערכת ישראל היום, ‏מישל פלאטיני נעצר בצרפת, באתר ישראל היום, 16 ביוני 2019


נבחרת צרפת - מונדיאל 1978

1 בראטלי • 2 בטיסטון • 3 בוסיס • 4 ז'נביון • 5 בראקי • 6 לופז • 7 ריו • 8 טרזור • 9 באת'ני • 10 ז'ילו • 11 מישל • 12 פאפי • 13 פטי • 14 ברדול • 15 פלאטיני • 16 דלז'ה • 17 לקומב • 18 רושטו • 19 סיקס • 20 רוייה • 21 ברטראן-דמאן • 22 דרופסי • מאמן: הידלגו

צרפת 
נבחרת צרפת - מונדיאל 1982 (מקום רביעי)

1 בראטלי • 2 אמורוס • 3 בטיסטון • 4 בוסיס • 5 ז'נביון • 6 לופז • 7 מאהוט • 8 טרזור • 9 גנגיני • 10 פלאטיני • 11 ז'יראר • 12 ז'ירס • 13 לאריו • 14 טיגנה • 15 בלון • 16 קוריו • 17 לקומב • 18 רושטו • 19 סיקס • 20 סולר • 21 קסטנדה • 22 אטורי • מאמן: הידלגו

צרפת 
נבחרת צרפת - יורו 1984 (מקום ראשון)

1 באטס • 2 אמורוס • 3 דומרג • 4 בוסיס • 5 בטיסטון • 6 פרננדס • 7 פררי • 8 בראבו • 9 גנגיני • 10 פלאטיני • 11 בלון • 12 ז'ירס • 13 סיקס • 14 טיגנה • 15 לה רו • 16 רושטו • 17 לקומב • 18 טוסו • 19 ברגרו • 20 רוסט • מאמן: הידלגו

צרפת 
נבחרת צרפת - מונדיאל 1986 (מקום שלישי)

1 באטס • 2 אמורוס • 3 אייאש • 4 בטיסטון • 5 ביבאר • 6 בוסיס • 7 לה רו • 8 טוסו • 9 פרננדס • 10 פלאטיני • 11 פררי • 12 ז'ירס • 13 ז'נז'יני • 14 טיגנה • 15 ורקריס • 16 בלון • 17 פאפן • 18 רושטו • 19 סטופירה • 20 קסרב • 21 ברגרו • 22 רוסט • מאמן: מישל

צרפת 
נבחרת צרפת - יורו 1992

1 מרטיני • 2 אמורוס • 3 סילבסטרה • 4 פטי • 5 בלאן • 6 קסוני • 7 דשאן • 8 סוזה • 9 פאפן • 10 פרננדס • 11 פרז • 12 קוקרד • 13 בולי • 14 דורן • 15 דיבר • 16 ואהירואה • 17 גרדה • 18 קאנטונה • 19 רוסה • 20 אנגלומה • מאמן: פלאטיני

צרפת 
  ערך זה הוא קצרמר בנושא כדורגל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.