מיתולוגיה פיניקית

המיתולוגיה הפיניקית היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הפיניקים. עמים ממוצא שמי, אשר ישבו במקור ברצועת חוף צרה המשתרעת בין רמיתה (לטקיה של היום) בצפון סוריה ועד העיר עכו, ומאוחר יותר גם לאורך מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. במיתולוגיה הפיניקית ניכר דמיון רב למיתולוגיה כנענית, לסיפורי עמי כנען ולסיפורים מהתנ"ך.

הפיניקיםעריכה

  ערך מורחב – פיניקים

ההתיישבות הפיניקית הראשונה לאורך החוף הלבנוני התרחשה בסביבות האלף השלישי לפנה"ס ובדומה לעמים כנעניים אחרים התגוררו הפיניקים בערי מדינה, שהמרכזיות בהן היו: צור, צידון וגבל, שברוב המקרים היו יריבות זו לזו. עם זאת, היה הבדל משמעותי אחד בין כנענים יושבי פנים הארץ לפיניקים. הפיניקים היו יורדי-ים שיסדו מושבות רבות ברחבי אגן הים התיכון ועסקו במסחר ימי פורה. בין המושבות המפורסמות אותן הקימו הפיניקים ניתן למנות את עתיקת (העיר העתיקה) וקַרְתְּ חַדַשְתְּ (העיר החדשה) שנוסדו על ידי יורדי ים פיניקים בהנהגת הנסיכה דידו, אותן כינו הרומאים בהתאמה אוטיקה וקרתגו. מושבות אלה, בייחוד קרתגו, היו מהיריבות המרות של רומא. מאות שנים מאוחר יותר, יצא מקרתגו למסע המלחמה שלו כנגד הרומאים חניבעל ברקה, במסגרת המלחמה הפונית השנייה.

מקורות המידע על המיתולוגיה הפיניקיתעריכה

מקור המידע המרכזי הוא כתביו של סנכוניאתון, היסטוריון, סופר וכוהן פיניקי שתיעד את המיתולוגיה הפיניקית וכתב על האלים והעולם. כתביו תורגמו ליוונית על ידי פילון איש גבל.[1][2] פרגמנטים מחיבורו של פילון נשתמרו בחיבור הכנה לבשורה של אוסביוס (בישוף קיסריה במאה הרביעית לסה"נ). תעודות שנמצאו באוגרית מאשרות את הציטוט מן הסופר הפיניקי. פרופ פ' ב. פורבס מאוניברסיטת אדינבורו, התייחס אל היסטוריון הפיניקי סנכוניאתון וכתב כי מסמכים מהמאה ה-14 לפנה"ס מראס שמרה, אוגרית, שפורסמו ב-1929, "הוכיחו באופן סופי שסנחוניתון הוא ללא ספק דמות אמיתית לאור ההתכתבויות הרבות בינו לבין טקסטים הנ"ל".[3]

הספר של פילון על המיתולוגיה הפינקית המבוסס על כתבי סנכוניאתון כלל שמונה כרכים ונקרא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בו לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה.[4][5] המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל אוסביוס בספרו "הכנה לבשורה". מתוך השוואה של 35 קטעים המצוטטים אצלו עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, עולה כי אוסביוס ציטט במדויק את פילון.[6]

סיפור הבריאהעריכה

חוקר המקרא הגרמני אוטו אייספלדט, שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקרבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי כתביו של סנכוניאתון, סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' מתוארת על ידיו בתור - לילה.[7] האלה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, בשמות בָּאאוּ (Baau), באהו (Bahu) או בוהו (Bohu) .[8][9] חוקרים מוצאים קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי תֹהוּ וָבֹהוּ המופיע בבראשית א 2 . ומקשרים את תהו אל האלה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו.[10][11][12] בקטע אחד המובא שם,[13] מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.[14]

התהוות העולםעריכה

בכתביו סנכוניאתון מתאר את התהוות העולם במסורת הפיניקית,[15] ראשית הפולחן וייסודה של התרבות החומרית. בשונה מהתיאור הקצר הנמצא בספר בראשית, ומופיע כהערות לוואי בהתייחס אל שמות המייסדים, הרי בכתביו מתואר נושא זה בהרחבה. לאחר סיפור בריאת העולם הוא מספר על המצאת המזון, המצאת התפילה לאל בזמן של בצורת, המצאה של האש, המצאה של בית ומחסה, המצאה של בגד מגן לגוף מעורות חיות,[16] תהליך קביעת המועדים[17] ולאחר מכן המצאה של הציד והדיג, המצאה של הברזל המצאה של לחשים והגדת עתידות, המצאה של החקלאות ועוד.[18]

הוא מרבה לתאר בכתביו את האל הכנעני אל, ובתרגום כתביו פילון איש גבל מזהה את אל עם קרונוס היווני.

מיתוס פיניקי המופיע בכתביו מספר שאיש בשם אוסוס שנלכד ביער בוער, כרת עץ, דחף אותו לים וכך ניצל מן האש, וזה היה הפיניקי הראשון שהפליג בים.[19]

פנתיאון האליםעריכה

פנתיאון האלים הפיניקי כלל את האלים: אל, אשרה, בעל, ענת, עשתורת, מלקרת, אשמון, תנית, בעל האמון, רשף וירחיבול, כשפולחן הבעל היה מקובל מאוד בערים הפיניקיות, שהגדולות בהן הן צידון וצור. עם זאת, דתם של הפיניקים לא הייתה אחידה ונבדלה מעיר לעיר: בעיר ארוד היה נפוץ פולחן האל דגון, אולי אותו דגון שמוכר לנו מהפלשתים. בעיר גבל היה נפוץ פולחן האלה בעלת גבל, בצידון היה נפוץ פולחן האל אשמון, בצור של מלקרת ובקרתגו של תנית ובעל האמון.

בתקופה ההלניסטית הופיע האל בעל שמם (בעל השמים), שכנראה הובא על ידי ספנים פיניקים ממסעותיהם והוא זהה, ככל הנראה, לזאוס ההלני. בעל שמם משמש כאל השמש ואלוהי השמים ולצידו שולטים האלים בעל מדגה ובעל צפון.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43-68.
  2. ^ [O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952 ]
  3. ^ Forbes, Peter Barr Reid, "Philon of Byblos" in The Oxford Classical Dictionary, New York, New York.: Oxford University Press, 1991, p.823.
  4. ^ [Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]
  5. ^ PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER
  6. ^ Sanchuniathon of Berytus, Phoenician History tr. Philo of Byblos, fragments.
  7. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
  8. ^ [Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau, Bahu, Bohu" ]
  9. ^ Bau. MESOPOTAMIAN DEITY. WRITTEN BY: THE EDITORS OF ENCYCLOPÆDIA BRITANNICA
  10. ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
  11. ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
  12. ^ [Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]
  13. ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
  14. ^ אדמיאל קוסמןלעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ.
  15. ^ F. Jacoby. Die Fragrnenie tier Griechisehen Historiker, iii (Leiden. 1958), pp. 802 24.
  16. ^ השוו ספר בראשית, פרק נ', פסוק כ"א.
  17. ^ השוו ספר בראשית, פרק א', פסוק ט"ו.
  18. ^ ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד
  19. ^ רומא אמפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, ישראל שצמן, רחל צלניק-אברמוביץ, עמ' 105