פתיחת התפריט הראשי

מי מריבה

שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים

סיפורי משה והסלע הם שני סיפורים דומים המתוארים בספר שמות ובספר במדבר, בהם משה מכה במטהו סלע יבש ויוצאים ממנו מים.

תוכן עניינים

התיאור המקראיעריכה

תיאור מסה ומריבה שבספר שמותעריכה

בספר שמות, פרק י"ז, פסוקים א'-ז', מתואר אירוע שבו בני ישראל מגיעים לרפידים ודורשים ממשה מים, לפני שימותו בצמא. משה מתפלל לה' ונענה שעליו להכות בצור לעיני זקני בני ישראל. משה ממלא את דבר ה' וכנראה יוצאים מהסלע מים (המקרא לא מתאר את ההמשך).

תיאור מי מריבה שבספר במדברעריכה

 
משה מוציא מים מסלע, מוקף ב-12 אהלים, ומעליו אוהל מועד. ציור מבית הכנסת דורה אורופוס

בספר במדבר, פרק כ', פסוקים א'-י"ג, מתואר אירוע בו אחרי מות מרים בני ישראל צמאים למים ורבים עם משה ואהרן. משה מתפלל אל ה' ונענה שעליו לקחת את המטה, להקהיל את עדת בני ישראל ו"לדבר אל הסלע לעיניהם" ועל ידי כן מהסלע יצאו מים. משה מקהיל את העדה וקורא להם "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?" (פסוק י') (משמעות המילה "מורים" היא לפי הפשט גנאי בדומה למילה "ממרים"). משה מכה את הסלע פעמיים ומהסלע יוצאים מים רבים.

רש"י בפירושו לתלמוד במסכת תענית, דף ט', עמוד א' מציין שהסלע הוא בארה של מרים - באר מים נסית שלוותה את בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני, ומסביר מדוע סירבה הבאר לתת מים לאחר מות מרים: "סלע, וְזָבִין ממנו מים והיה מתגלגל והולך עם ישראל והוא הסלע שבו הכה משה שלא היה רוצה להזיל מימיו בשבילו לפי שמתה מרים." דהיינו, הבאר הייתה בעצם סלע שנבעו ממנו מים, והסלע היה מתנהל עם בני ישראל במסעותם. כשמרים מתה, הפסיקו המים לנבוע מן הסלע, והוא הסלע עליו הכה משה בפרשת מי מריבה". למדים זאת מסמיכות המקרים של "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם ... וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה". דהיינו שעם מותה של מרים נסתתמו המים.

 
משה מכה בסלע, ציור מאת פרנצ'סקו אוברטיני

החטא של משהעריכה

באותו מקרה מסופר בפסוקים שה' כעס על משה והענישו בזאת שלא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל, כמו שנאמר (ספר במדבר, פרק כ', פסוק י"ב): "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם".

בביאור החטא נחלקו הפרשנים, לפי רש"י החטא הוא שה' ציווה "לדבר" אל הסלע ואילו משה "היכה" אותו,[1] ישנם המפרשים שהחטא הוא בכך שכינה את בני ישראל בכינוי "מורים",[2] דעה אחרת אומרת, שהחטא היה בכך שמשה אמר: "המן הסלע הזה נוציא לכם מים", ולא הדגיש בדבריו שה' הוא זה שמביא את המים.[3]שמואל דוד לוצאטו מציין כי מצא 13 פירושים מהו החטא.[דרוש מקור]

בפרק ק"ו בספר תהילים, מתואר מעשה מי מריבה בקצרה: "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם. כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו".[4] מפרשי המקרא הראשונים פירשו פסוקים אלו בשני אופנים. יש מהם שפירשו שמשה ואהרן המרו את רוח ה', וה' ביטא בשפתיו גזרה שלא יכנסו לארץ.[5] אחרים פירשו שבני ישראל הם שהמרו ומררו את רוחו של משה, והוא ביטא בשפתיו אמירה לא נכונה, ועל כך נענש.[6]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מי מריבה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רשב"ם במדבר כ י'; רש"י במדבר כ י"ב
  2. ^ מובא באבן עזרא במדבר כ ח
  3. ^ חזקוני במדבר כ י'; רבנו חננאל במדבר כ י"ב
  4. ^ תהילים, ק"ו, ל"ב-ל"ג
  5. ^ רש"י ואבן עזרא בפירושם על הפסוק
  6. ^ רד"ק והמאירי בפירושם לספר תהילים
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.