מכון הברמן למחקרי ספרות
מכון הברמן למחקרי ספרות הוא מכון מחקר והוצאת ספרים במעמד של עמותה השוכנת מאז 1983 בעיר לוד, המפעיל את המוזיאון למורשת עדות ישראל (ע"ש ד"ר מיכל מלאכי-שרף). מבנה המכון והמוזיאון הוקם בשנת 1983[1], מייסדו ומנהלו של המכון הוא ד"ר צבי מלאכי.[2]
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| על שם |
אברהם מאיר הברמן  |
| תקופת הפעילות |
1980–הווה (כ־44 שנים) |
| מיקום | |
| מיקום |
ת.ד. 383 לוד 71101 |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°08′12″N 34°47′50″E / 32.136638888889°N 34.797333333333°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מכון הברמן למחקרי ספרות  | |
  | |
המכון נקרא על שמו של חוקר מדעי היהדות פרופסור אברהם מאיר הברמן שעסק בחקר השירה והפיוט ובתולדות הספר העברי. ספרייתו של פרופ׳ הברמן שימשה כבסיס לספריית המכון, וספרים שהודפסו מעזבונו אחר פטירתו יצאו לאור בהוצאת המכון. מטרת המכון היא איסוף ספרים, כתבי יד, מסמכים, שירה, סיפורים וחומר אחר הקשור למורשת יהדות צפון אפריקה ועדות המזרח ועריכת מחקרים אקדמיים בתחום.
בהוצאת הספרים של המכון יוצאים לאור מחקרים אקדמיים וספרים שונים ומחיבוריהם של החשובים בחוקרי יהדות המזרח, אירופה וארץ ישראל בימי הביניים. המכון מוציא מהדורות מדעיות של ספרות עברית מימי הביניים (פיוטים, מחזות, פרוזה וכו׳), בהם חיבורים רבים מרבני ופייטני צפון אפריקה, רבים מהם ממרוקו, תוניס וג׳רבה. המכון מוציא לאור כתב עת להגות יהודית בשם מהות, ובו חומר רב, כאשר עד כה ראו אור שלושים ושניים כרכים.
לספריית המכון נוספו עיזבונות של סופרים ואנשי רוח שונים העומדים לשימוש חוקרים, ומהם פריטים המוצגים בתערוכות שונות במוזיאון למורשת עדות ישראל.
במכון ארכיון גדול של דפוסים יהודיים מתוניס, מרוקו וטריפולי ובו חומר רב - ספרים, עיתונים, תמונות ופריטי דפוס רבים. בין אוספי המכון ישנו אוסף גדול של דפוסים בתר-שואתיים, ובו חיבורים רבים שנכתבו בצפון אפריקה אחר השואה אודות השואה. בין החיבורים קינות רבות, תפילות שונות וחיבורים כהגדת היטלר ומגילת היטלר, שנכתבו אודות הכיבוש הנאצי בצפון אפריקה.
המכון עוסק בחקר יהדות אתיופיה, היה חלוץ המחקר על מורשת ומסורות הקהילה, הוציא ספרים ומאמרים רבים על תולדות ומורשת יהדות אתיופיה, ואף הפיץ אמצעים פדגוגיים שונים (חוברות, ספרים, קלטות וכדומה) בשיתוף משרד התרבות. ברשות המכון אוסף מסמכים וכתבי יד אתיופיים, ביניהם ארכיונים של ארגונים שונים שפעלו בקרב הפלשים באתיופיה ותכתובות מהקיסר היילה סלאסי, בהתייחסו ליהודים.
המכון שיתף פעולה עם עולים מיהודי הודו, שהוביל להקמת תערוכת קבע במוזיאון למורשת עדות ישראל, ולהשתתפות המכון בהוצאה לאור והפצת חומר רב על הקהילה.
המוזיאון למורשת עדות ישראל
עריכהבסמוך למכון הברמן שוכן המוזיאון למורשת עדות ישראל, בו מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות.
במוזיאון אוסף אתנוגרפי גדול ובו מגוון חפצים מחיי היום-יום של קהילות יהודיות בצפון אפריקה, אסיה ואירופה. במוזיאון אף תצוגת יודאיקה גדולה, אוסף פרוכות ופריטי טקסטיל שונים, אוסף הגדות בן אלפי פריטים (ע"ש משה פוגל), בית כנסת ובו ארון קודש מאיטליה וספרי תורה עתיקים מכמה מתפוצות ישראל, דגם גדול של בית הכנסת הגדול בתוניס בו מותקנת מערכת להשמעת תפילות שהוקלטו בבית הכנסת הגדול בתוניס.
במוזיאון מוצגות כמה תערוכות קבע של דגמי בתי כנסת מיניאטוריים שחרבו בשואה (אוספי ברוך מיירנץ ומשה ורבין ז״ל), ואולם ובו עשרות מיצגים מחיי העיירה באירופה, העשויים מקש. סמוך לתצוגה זו ישנם חפצים רבים ממזרח ומערב אירופה, וחדר תצוגה ליהדות בוכרה וגאורגיה.
במוזיאון נבנתה תערוכת קבע גדולה על יהדות הודו, ובה הצגה מפורטת של חיי היהודים בקהילות השונות בהודו. מספר פעמים בשנה נערכים טקסים מסורתיים של הקהילה במוזיאון, וספרי מחקר ועיון על הקהילה יוצאים בהוצאת מכון הברמן. כן מוצגות תערוכות קבע ייחודיות על יהדות אתיופיה ובה פריטים מחיי היום-יום באתיופיה, כמו גם מוצגים מחיי הקודש והמסורות היהודיות השונות.
במוזיאון מספר תערוכות העוסקות בטקסטים ובפריטי דפוס, ביניהם תצוגת אוסף חיבורים בתר-שואתיים מצפון אפריקה, ביניהם קינות ותפילות שנכתבו ואף מגילת היטלר, וקיר כתובות - ובו תצוגה קבועה-מתחלפת של עשרות כתובות חתונה, מתוך אוסף המוזיאון בו מאות כתובות, חידות חתונה, כתבי הסמכה שונים ועוד.
כמסורת, נערכת במוזיאון מדי שנה "סעודת יתרו" אליה מגיעים רבים מבני העדה התוניסאית.
הוצאת הספרים
עריכהבהוצאת הספרים של המכון יוצאים לאור בכל שנה מספר כותרים, חלקם בשיתוף אוניברסיטאות והוצאות ספרים אחרות. עד היום יצאו במכון מעל מאה ספרי מחקר ועיון (בעיקר בתחומי הספרות היהודית של ימי הביניים וספרות יהדות המזרח), מקבצי סיפורי עם יהודיים מארצות שונות, עבודות דוקטורט ואף ספרי שירה ופרוזה.
כן מוציא המכון כתב עת ליצירה יהודית בשם "מהות" (בין תשמ"א לתשמ"ט נקרא "זהות"[3]), כאשר עד עתה יצאו למעלה משלושים כרכים.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ המוזיאון למורשת עדות ישראל, המוזיאון למורשת עדות ישראל - אודות המוזיאון, באתר museum.zapages.co.il (ארכיון)
- ^ צבי מלאכי, באתר אגודת הסופרים העבריים
- ^ עיול ב-rachel