מכון כדורי בטולכרם
מכון כדורי (בערבית: كلية فلسطين التقنية - خضوري, תעתיק מדויק: כלית פלסטין אל-תקניה ח'צ'ורי) הוא בית ספר חקלאי בעיר טולכרם, שבגדה המערבית. הוא הוקם בשנת 1930 מכספי עזבונו של איש העסקים היהודי יליד עיראק סֵר אליס כדורי יחד עם בית הספר החקלאי כדורי שליד כפר תבור[1].
 | |
 | |
| מבט על הקמפוס הנוכחי | |
| אוניברסיטה | |
|---|---|
| על שם |
אליס כדורי  |
| מוטו | Building a Better Palestinian Future |
| תקופת הפעילות |
1930 - הוקמה 2007 - קיבלה מעמד של אוניברסיטה – הווה |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | ח'ליל הינדי |
| רקטור |
אחמד טוקאן |
| צוות | 653 |
| סגל |
763 (נכון ל־2019) |
| סטודנטים | |
| כלל הסטודנטים |
11,056 (נכון ל־2024) |
| סטודנטים לתואר ראשון | 1,450 |
| מיקום | |
| מיקום | טולכרם |
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית |
| קואורדינטות | 32°18′48″N 35°01′07″E / 32.313442°N 35.018715°E |
| אתר האוניברסיטה | |
 | |
  | |
היסטוריה
עריכהרקע
עריכהמכון כדורי בטולכרם, הוא אחד משני בתי הספר החקלאיים בתנאי פנימייה, שהוקמו על ידי המנדט הבריטי מכספי עיזבונו של איש העסקים היהודי יליד עיראק, סר אליס (אליהו) כדורי (Ellis Kadoorie), שמת במושבה הבריטית בהונג קונג בשנת 1922. הסכום שהוריש היה 100 אלף ליש"ט (לפי האנציקלופדיה העברית – 140 אלף), והנציב העליון הרברט סמואל הקים ועדה כדי לתכנן את הוצאת הכסף. רק כעבור זמן, כאשר קראו את הצוואה עצמה, התברר, שלא הממשלה בארץ ישראל היא היורשת כי אם ממשלת בריטניה, וכי כדורי איפשר בצוואתו להשקיע את הכסף בארץ ישראל או בעיראק. חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, הפעיל את אחיו של סר אליס, אליעזר כדורי, ובסופו של דבר הצליח להשיג החלטה, שהכסף יושקע בארץ ישראל. ליהודים עמדו להקים גימנסיה עיונית, ולערבים בית ספר לחקלאות. בסופו של דבר הוקמו שני בתי ספר חקלאיים על שם כדורי, האחד בטולכרם, שהוקם בשנת 1930, והשני ליד כפר תבור, בית הספר החקלאי כדורי.[2]
גרסה אחרת: בצוואתו הקדיש 140,000 ליש"ט להקמת בית ספר חקלאי בארץ ישראל. הוא הניח סכום זה ל"ממשלת א"י" בהאמינו - על סמך הצהרת בלפור והחלטות ועידת סן רמו - שא"י מוכרת כשייכת כולה ליהודים. הממונים שקבלו את העיזבון בממשל המנדט הבריטי לא הכירו בכך שהיישוב היהודי בארץ ישראל זכאי להקים בכסף זה בית ספר חקלאי. לאחר דיון משפטי ממושך קבע הנציב העליון כי מכספי עזבונו יוקמו שני בתי ספר חקלאיים על שם כדורי שהוקמו על ידי ממשלת המנדט הבריטי.[3]
זאב וילנאי מגדיר את השאלה כך: "הואיל והנדיב לא ציין בצוואתו שהכסף נועד ליהודים אלא לארץ-ישראל בלועזית "פלסטיין", תבעה הממשלה הבריטית את כספה לעצמה. אחרי דין ודברים עבר הכסף לרשות ממשלת הארץ[4] והיא חילקה אותו לשתי קרנות: באחת הוקם בית הספר החקלאי כדורי ליד הר תבור ובאחת - בית ספר לערבים בטולכרם.[5]
הקמה ושנים ראשונות
עריכההמתכנן של מבנה בית הספר היה אוסטן סיינט בארב הריסון, אשר שימש כאדריכל ראשי של מחלקת העבודות הציבוריות בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. בית הספר פתח את שעריו לתלמידים ב-1930[1]. עם הקמתו, היה למכון מנהל אנגלי[6] ואופיו היה קולוניאלי בריטי. אדמות המכון השתרעו על שטח של כ-600 דונם. בנוסף לאדמה חקלאית כלל המכון משקי פרות, כבשים, ותרנגולות.
במהלך המרד הערבי הגדול נסגר בית הספר ובמבנהו שוכנו חיילים של הצבא הבריטי. בשנת 1939 נפתח בית הספר מחדש בניהולו של עכרם ריקבי, שקודם לכן היה סגן מנהל בית הספר[7]. בשנת 1944 מונה אחמד טוקאן למנהל בית הספר.
בעקבות הסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות איבד המכון את רוב אדמותיו החקלאיות (כ-200 דונם) שנותרו מעברו הישראלי של הקו הירוק. בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים הפכו השלטונות הירדניים את המכון לבית ספר טכני לחקלאות שהעניק תעודה במדעי החקלאות. בתקופה זו עבדאללה עזאם, ממייסדי הג'יהאד העולמי, למד ולימד חקלאות במכון. לאחר מלחמת ששת הימים נזנח האופי החקלאי של המכון, והושם דגש על המקצועות התעשייתיים.
אחרי הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית
עריכהעם התחלת תהליך השלום והסכמי אוסלו נעשה ניסיון להחיות מחדש את החוות החקלאיות ואת משק הפרות, והוקם מרכז מידע וייעוץ בנושאי חקלאות. ב-2007 הוכרז המכון כאוניברסיטה טכנולוגית על ידי הרשות הפלסטינית. באוניברסיטה ארבע פקולטות: הנדסה וטכנולוגיה, מדעים וחינוך, מנהל עסקים ומדעי החקלאות[8]. חלק מהמבנים הקיימים וכ–80 דונם הוקצו לשלוחה של אוניברסיטת א-נג'אח הממוקמת בשכם. משפחת כדורי[דרושה הבהרה] תרמה למכון אגף חדש ללימודי מדעים.
בקצה המערבי של שטחי הקמפוס היה קיים בעבר מוצב צבאי בשטח של כ־20 דונם, מצידה המזרחי של גדר ההפרדה בצמוד לאזור תעשייה ניצני שלום. המוצב פונה ב־2006 וחלק משטחו משמש כיום כמטווח צבאי ישראלי.[9]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מכון כדורי בטולכרם (באנגלית ובערבית)
מכון כדורי בטולכרם, ברשת החברתית פייסבוק
מכון כדורי בטולכרם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מכון כדורי בטולכרם, ברשת החברתית אינסטגרם
מכון כדורי בטולכרם, סרטונים בערוץ היוטיוב- נדב מן, ביתמונה, "הכדורי הוא עגול": על בית הספר החקלאי בטול-כרם, באתר ynet, 22 ביוני 2007
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אריה דובנוב ותמר נוביק, גם הם הלכו בשדות: סיפורו של בית הספר "כדורי" בטול כרם, באתר "העוקץ", 27 בנובמבר 2016
- ^ תום שגב, "ימי הכלניות" ארץ ישראל בתקופת המנדט, כתר הוצאה לאור, 1999, עמ' 232, 233 .
- ^ מקור: האנציקלופדיה העברית, הערך כדורי, עמ' 578
- ^ מקום פטירתו של אליס כדורי היה במושבה הבריטית דאז הונג קונג, בשליטה בריטית מלאה
- ^ מקור: זאב וילנאי, מדריך הגליל 1941 - מהדורה חדשה 1980, הוצאת ספרים אריאל. עמ' 264
- ^ Appointments, Palestine Gazette, 9 August 1934, page 736
- ^ Arab Principal for Kadoorie school, פלסטיין פוסט, 30 ביולי 1939
- ^ About the Palestine Technical University Kadoorie, in Learning and Well-being: An Agenda for Change, page 65
- ^
עמירה הס, באוניברסיטה בטול כרם ביקשו למנוע יידוי אבנים באמצעות חומה; צה"ל התנגד, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015
