מכירת תקליטים

(הופנה מהדף מכירת מוזיקה)

מכירת תקליטים או מכירת מוזיקה היא מכירה של הקלטות מוזיקה (אלבומים, סינגלים או ווידאו קליפים) דרך חנויות תקליטים פיזיות או חנויות מוזיקה מקוונות (אנ').[1][2][3] שיא מכירת התקליטים הגיע ב-1999 עם 600 מיליון אנשים שרכשו בממוצע 64 דולר ברכישת תקליטים, בסך כולל של 40 מיליארד דולר.[4][5] מכירות התקליטים ממשיכות לרדת מאז תחילת המאה ה-21,[6][7] ולפיכך אמנים מסתמכים על סיבובי ההופעות שלהם.[8] עד ל-2019, מכירות התקליטים היוו פחות ממחצית ההכנסות המוזיקה המוקלטת העולמית, בעיקר בעקבות שירותי הזרמת מוזיקה.[9][10][11][12]

חנות וירג'ין מגהסטור (אנ') בבריזבן, אוסטרליה בשנת 2007

על פי גינס שיאי עולם, אלבומו של מייקל ג'קסון, Thriller, משנת 1982 נותר האלבום הנמכר ביותר בהיסטוריה, עם 66 מיליון עותקים שנמכרו ברחבי העולם.[13] השיר "Candle in the Wind 1997" (אנ') של אלטון ג'ון הוא הסינגל הפיזי הנמכר ביותר בכל הזמנים, עם 33 מיליון עותקים שנמכרו ברחבי העולם. על אף שקשה לקבוע נתון מכירות עולמי מדויק, ההכרה הרווחת היא שהביטלס מכרו יותר תקליטים מכל אמן אחר בתולדות המוזיקה המוקלטת.[14][15][16][17]

היסטוריה

עריכה

לפני קיומם של אמצעי לאחסון נתונים, מכרו יצירות מוזיקליות על פרטיטורות. מצעד המוזיקה הראשון שפורסם בארצות הברית, על ידי המגזין בילבורד, היה מצעד דפי המוזיקה הנמכרים ביותר.[18] בעקבות המצאת הפונוגרף על ידי תומאס אלווה אדיסון ב-1877,[19] החלה תעשיית המוזיקה לשכור ולהקליט זמרים מבצעים שירים שנכתבו במקור על ידי מלחינים. בשל מגבלת האורך של מדיה מוקלטת, סינגל היה המהדורה המסחרית היחידה הזמינה באותה תקופה. בשנת 1900, נמכרו כ-3 מיליון מכירות בארצות הברית. תעשיית המוזיקה המשיכה לגדול, ועד 1921 הגיע שווי מכירות התקליטים בארצות הברית ל-106 מיליון דולר עם סך של 140 מיליון תקליטים שנמכרו.[20]

מכירות של אלבומי מוזיקה דווח לראשונה על ידי המגזין בילבורד ב-24 במרץ 1945.[21] באותה תקופה, אלבום מוזיקה הוגדר כקופסה המכילה קבוצה של סינגלים, כגון Glenn Miller (אנ') של גלן מילר, וכן Selections from Going My Way (אנ') ו-Merry Christmas (אנ') של בינג קרוסבי. במאה ה-20, התחילו להופיע פורמטי הקלטה שונים, כגון אריכי-נגן, סינגלי 7 אינץ' ותקליטורים. ב-24 במרץ 1956, המגזין בילבורד הציג את בילבורד 200, מצעד האלבומים הפופולריים והנמכרים ביותר.[21]

מכירות האלבומים בשפה האנגלית הגיעו לשיא במוזיקה הפופולרית מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ועד אמצע העשור הראשון של המאה ה-21. בתקופה זו, המכונה עידן האלבומים, אלבומי המוזיקה היו הצורה הדומנניטית של ביטוי וצריכה של מוזיקה מוקלטת.[22] ב-1986, Brothers in Arms של דייר סטרייטס היה אלבום המוזיקה בהיסטוריה שנמכרו ממנו למעלה ממיליון תקליטורים.[23]

באוקטובר 2005, השיר "Hollaback Girl" (אנ') של גוון סטפאני היה הסינגל הראשון אי פעם שממנו נמכרו למעלה ממיליון הורדות דיגיטליות.[24] ההורדות המוזיקליות נמצאות בירידה מאז 2013, מאחר עלייתם של שירותי הזרמת מוזיקה. עד 2018, סך המכירות היו בנקודת השפל מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והן עדיין ממשיכות לרדת. בשנת 2020, קמעונאים גדולים בבריטניה החלו להפסיק למכור תקליטים.[25]

שיווק ומכירה

עריכה
 
קהל קונה תקליטים בחנות התקליטים דאסטי גרוב (אנ') במהלך יום חנות התקליטים, אפריל 2014.

מלבד פרסום בתשלום במדיה המודפסת או המשודרת, השמעה ברדיו היא אחד הכלים החשובים ביותר למכירת תקליטים. מחקר שהוזמן על ידי אחת מחברות התקליטים הגדולות ביותר קבע כי: "ניתן לייחס לארבע מתוך חמש רכישות מוזיקה להשמעה ברדיו".[26]

בשנת 2007, נחנך יום חנות התקליטים (אנ').[27] אירועים של יום חנות התקליטים הביאו למכירות הוויניל הגבוהות ביותר (מאז הצגת MRC Data ב-1991) בארצות הברית ב-2013,[28] ולאחוז הגבוה ביותר (מאז הצגת MRC Data ב-1991) של מכירות אלבומים פיזיים על קמעונאיים עצמאיים ב-2014.[29]

אלבומים וסינגלים יד שנייה נמכרים על ידי חנויות תקליטים, קמעונאיים עצמאיים (כגון קאש ג'נרטור (אנ'),‏ CeX (אנ') וקאש קונוורטרס (אנ'))‏,[30] וכן באתרי אינטרנט (כגון איביי, מיוזיקמאגפיי (אנ') ואליבריס (אנ')).‏[31][32]

להלן סיכום לפי שנה (משנות ה-70 של המאה ה-20 ועד ל-2020) שניתן על ידי RIAA לפי פורמט, במיליון עותקים.[33]

500
1,000
1,500
2,000
70s
1980
1985
1990
1995
2000
2005
2010
2015
2020
  •   ויניל
  •   קסטות
  •   תקליטורים
  •   הרודות
  •   פורמטים אחרים

הפסד כספי

עריכה

לפעמים, חברות התקליטים העבירו יותר מדי תקליטים לקמעונאים עם ציפיות גבוהות מדי לתגובה מסחרית, כאשר חלקן עשויות לחזור לחברות התקליטים. בינואר 2008, דווח כי למעלה ממיליון עותקים שלא נמכרו מהאלבום Rudebox (אנ') של רובי ויליאמס נשלחו להריסה בסין.[34] בעלי EMI, גאי הנדס, אמר כי: "בערך 85% ממה ש-EMI מצליחה להוציא לעולם לא מרוויח, חלק בשל כסף שמושקע בחתימת להקות וחלק בשל הימורים שגויים על מספר התקליטורים שהשוק דורש לפעולות מסוימות."[35]

בשנת 2011 מכרה אמזון כ-440,000 עותקים של Born This Way של ליידי גאגא ביומיים הראשונים שלה במחיר של 99 סנט.[36] קמפיין קידום מכירות זה גרם לחברות התקליטים להפסד של למעלה מ-3 מיליון דולר.[37] בשנת 2014, האלבום Songs of Innocence של U2 יצא בחינם באייטונס, ולפיכך גרם להפסד כולל של למעלה ממיליון מכירות במחיר מלא.[38]

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Music Sales Measurement - Nielsen". nielsen.com. ארכיון מ-7 ביולי 2014. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Albums decline but digital rises". BBC. 8 במרץ 2012. ארכיון מ-31 במאי 2012. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Record sales for 'cheap' albums". 19 באוגוסט 2003. ארכיון מ-2021-06-30. נבדק ב-2022-11-11. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Rogowsky, Mark. "The Cruel Math Behind Why Streaming Will Never Save The Music Industry". Forbes. ארכיון מ-22 במרץ 2014. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "The Price of Music – pakman.com". pakman.com. 18 במרץ 2014. ארכיון מ-22 ביוני 2018. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Roettgers, Janko (22 במרץ 2016). "Streaming Overtakes Downloads, CDs as Top Music Revenue Driver". Variety. ארכיון מ-25 במרץ 2016. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "IFPI Global Music Report 2016". ifpi.org. ארכיון מ-13 באפריל 2016. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Sisario, Ben (22 במאי 2010). "With V.I.P. Pricing, Fans Buy Their Way Closer to the Band". The New York Times. ארכיון מ-25 במאי 2010. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Childs-Young, Laura (4 במאי 2020). "IFPI issues annual Global Music Report". IFPI. ארכיון מ-2022-11-11. נבדק ב-2022-11-11. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Leight, Elias (10 ביולי 2018). "Why Charts Matter, and What It Means When Drake Dominates Them". Rolling Stone. ארכיון מ-2022-11-03. נבדק ב-29 באוקטובר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "Gunna's 'Wunna' Album Set for No. 1 Debut". Complex. ארכיון מ-2022-11-11. נבדק ב-2022-11-11.
  12. ^ "Eminem was the only solo artist to sell 500,000 "pure" albums in 2018". NME. 21 בינואר 2019. ארכיון מ-2022-11-11. נבדק ב-2022-11-11. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Best-selling album". Guinness World Records. ארכיון מ-4 בדצמבר 2017. נבדק ב-29 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Porter, Eduardo (7 ביולי 2010). "Opinion - Ringo Starr Is 70". The New York Times. ארכיון מ-22 ביוני 2018. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "The Beatles Get Back to No. 1". E!. 22 בנובמבר 2000. ארכיון מ-22 ביוני 2018. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Best-selling music act ever: The Beatles". heart.co.uk. ארכיון מ-22 ביוני 2018. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "A Timeline Of Opening Acts Who Became Bigger Than The Headliner". VH1. ארכיון מ-30 באפריל 2015. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "The First Billboard: All That Was 'New, Bright and Interesting on the Boards'". Billboard. ארכיון מ-1 בנובמבר 2017. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ "The Incredible Talking Machine". 23 ביוני 2010. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Frith, Simon (2004). Popular Music: Music and society. ISBN 9780415332675. ארכיון מ-2022-11-14. נבדק ב-2022-11-11.
  21. ^ 1 2 "Billboard 200 Turns 60! Celebrate Its Birthday With These Essential Chart Facts". Billboard. ארכיון מ-24 במרץ 2016. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Synopsis of "When Albums Ruled the World." (אורכב 27.07.2018 בארכיון Wayback Machine) from BBC Four's The Golden Age Of The Album series. Retrieved 5 January 2014.
  23. ^ "First million seller CD". guinnessworldrecords.com. ארכיון מ-12 בנובמבר 2017. נבדק ב-4 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Baltin, Steve (20 בינואר 2006). "Stefani, Peas Lead Singles Boom". Rolling Stone. ארכיון מ-2018-07-29. נבדק ב-2022-11-11. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ "Sainsbury's stops selling CDS and DVDS". BBC News. 8 ביולי 2021. ארכיון מ-2022-11-11. נבדק ב-2022-11-11. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Barnet, Richard D.; Burriss, Larry L. (2001). Controversies of the Music Industry. Greenwood Publishing Group. p. 213. ISBN 9780313310942.
  27. ^ Passey, Brian (26 בפברואר 2011). "Vinyl records spin back into vogue". USA Today. ארכיון מ-2 במרץ 2011. נבדק ב-2 במרץ 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Record Store Day Drives Vinyl Sales to Historic Peak in SoundScan Era". Billboard. ארכיון מ-2013-04-28. נבדק ב-2016-01-20.
  29. ^ "Record Store Day Breaks Sales Records, Nirvana Tops Vinyl Singles". Rolling Stone. 25 באפריל 2014. ארכיון מ-2014-04-26. נבדק ב-2016-01-18. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ www.uprisevsi.co.uk, upriseVSI. "Achieve £1 million turnover with CeX". Franchise Magazine. ארכיון מ-2022-05-26. נבדק ב-2022-11-11.
  31. ^ Rosenblatt, Bill. "Vinyl Is Bigger Than We Thought. Much Bigger". Forbes. ארכיון מ-2022-11-11. נבדק ב-2022-11-11.
  32. ^ "Vinyl collectors spent millions on Discogs last year". BBC News. 2 במאי 2018. ארכיון מ-2022-11-11. נבדק ב-2022-11-11. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "U.S. Sales Database". RIAA. ארכיון מ-2021-10-10. נבדק ב-2022-11-11.
  34. ^ "Robbie Williams to pave Chinese roads - NME". NME. 16 בינואר 2008. ארכיון מ-22 ביוני 2018. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Wray, Richard (15 בינואר 2008). "Interview: EMI's Guy Hands". The Guardian. ארכיון מ-22 ביוני 2018. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Martens, Todd (1 ביוני 2011). "Lady Gaga tops the 1million mark in first-week album sales". Los Angeles Times. ארכיון מ-7 ביוני 2011. נבדק ב-25 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Barshad, Amons (2 ביוני 2011). "Guess How Much Money Amazon Lost by Selling Lady Gaga's Album for 99 Cents?". New York. ארכיון מ-6 ביוני 2011. נבדק ב-25 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Free U2 album: How generous giveaway turned into a PR disaster". The Independent. ארכיון מ-19 בספטמבר 2014. נבדק ב-22 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)