פתיחת התפריט הראשי

מכתב ח"י המשפחות היה מכתב שנשלח באוגוסט 1969 על ידי ראשי 18 (ח"י) משפחות יהודיות מגאורגיה שבברית המועצות, לוועדה לזכויות האדם של ארגון האומות המאוחדות.

יוזם המכתב הוא שבתי אלהשווילי, שבקשתו לעלות עם משפחתו לישראל נדחתה. הוא קבץ סביבו עוד משפחות, רובן ממשפחתו המורחבת, ובהנהגתו ראשי כל המשפחות חתמו על מכתב שהביע את השאיפה היהודית לעלות לארץ ואת נחישותם של הפונים. לפי דברי בנו של שבתי, משה (מיכאיל-מיכאל) בר-אל, המכתב נוסח בידיהם של אביו שבתי, חברו בן ציון יעקבשווילי והפיזיקאי הדיסידנט אנדרי סחרוב, ולפני שליחתו עבר עליו גם שר החוץ הגרוזיני, שהיה ידיד ליהודים. אלהשווילי חדר את השמירה של שירותי הביטחון הסובייטיים והצליח להיכנס לשגרירות הולנד, שייצגה את זכויות ישראל בברית המועצות לאחר מלחמת ששת הימים. הוא מסר באופן אישי את המכתב לידיו של שגריר הולנד עם בקשה לעשות כל מאמץ כדי שהמכתב יימסר לשגריר ישראל באו"ם יוסף תקוע ולממשלת ישראל.

באותם ימים הסתירו השלטונות הסובייטיים את רצונם של יהודים בברית המועצות לעלות לישראל, והכחישו בתוקף טענות בעניין. התכחשות של אזרח בברית המועצות מהכרה בברית המועצות כמולדתו נחשבה כמעשה בגידה שיש בו סכנת עונש מוות או גלות.

המכתב היה ניסיון קבוצתי ראשון של יהדות גאורגיה להודיע למערב על רצון היהודים לעלות לישראל.

המכתב נחתם ביום כ"ב אב תשכ"ט, 6 באוגוסט 1969, ופורסם על ידי ישראל רק בעשרה בנובמבר, אחרי כשלושה חודשים. גולדה מאיר הקריאה אותו בכנסת ושגריר ישראל באו"ם יוסף תקוע מסר אותו למזכיר האו"ם. ההסבר לפער הזה נתון בספק - לטענת נחמיה לבנון, שהיה אז ראש "נתיב", המכתב הגיע לידי הממסד הישראלי רק בתחילת נובמבר והוחלט מיד לפרסמו. לפי משה בר-אל, שנפגש עם ראש הממשלה מאיר לאחר עלייתו ארצה, ההסבר שנתנה היה דחייה מכוונת בפרסום, עד הזדמנות מתאימה בוועדה הבינלאומית לזכויות האדם שהתכנסה באותו זמן. ההבדל הזה פותח פתח להשערה[1] שמעלה יעקב קדמי, לפיה הממסד בישראל התלבט ארוכות לגבי פרסום המכתב - צעד של התמודדות חזיתית מול הסובייטים, שישראל נמנעה עד אז מלעשות.

בעקבות המכתב התפרסמו פניות דומות של קבוצות יהודים מברית המועצות. הפגנות תמיכה נערכו בעולם תחת הסיסמה "שלח את עמי".

ביולי 1971 קיימה קבוצה של יהודים גאורגים שביתת רעב בחזית בית הדואר במוסקבה. מאבקם של יהודי גאורגיה הוביל לשינוי בעמדת השלטונות הסובייטים, ובמהלך שנות ה-70 החלה יצאו כ-30,000 יהודים גאורגים לישראל ולמדינות אחרות.

בעקבות המכתב כתב יורם טהרלב את שירו "אנחנו ואתם".[2].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה